במסדרונות הכנסת פגשנו את יוסי שניידר, בן דודה של שירי ביבס, שהגיע למשכן על מנת להזכיר לחברי הכנסת את יום ההולדת החמישי של אחיינו השבוי בידי חמאס, אריאל.
"באתי להזכיר לח"כים ולשרי ממשלת ישראל ולציין את יום ההולדת של אריאל. לצערי אנחנו מגיעים לעוד ציון דרך. בחמישה באוגוסט אריאל יציין את יום ההולדת שלו. אנחנו מתכננים כעת אירוע, לצערי בלעדיו, בכיכר החטופים", מספר יוסי.
האירוע יתחיל בכיכר הבימה, משם תצא צעדה עד לכיכר החטופים. "אנחנו מזמינים את כל עם ישראל ואת חברי הכנסת להגיע, לתת לנו את הרוח הגבית ולהראות לנו שהם איתנו ובעזרת ה' שיקרה נס ונחגוג את האירוע העצוב הזה כאירוע משמח וחגיגה לאומית".
על חילוץ גופות החטופים בידי חיילי צה"ל ביממות האחרונות, אומר שניידר כי מאחר ומדובר במשפחות שידעו שיקיריהן נרצחו הוא חש שמחה מסוימת על סגירת המעגל שעל בידי המשפחות לעשות ולאפשר את קבורת יקיריהן כך שיוכלו להגיע לקבר ישראל ללא סימני שאלה על גורלם.
"אנחנו מאמינים ששירי והילדים חיים, אנחנו רוצים אותם חזרה אצלנו חיים, רוצים לחגוג איתם את האירועים. כבר ציינו את יום הולדת שנה של כפיר בשבי, ציינו את יום ההולדת של ירדן, ציינו את יום הנישואים שלהם ועכשיו אנחנו מגיעים לנקודת ציון נוספת".
מיה גונן הי"ד שגופתה חולצה ברצועת עזה, הייתה הגננת של ניר עוז, וזכורה תמונתה מאכילה בבקבוק את כפיר.
על תחושת המשפחה מספר שניידר ואומר כי ההרגשה היא של מאבק מול חברי הכנסת, התקשורת והדיפלומטיה בעולם. "אם נאמר א' אנחנו נחשבים לקפלניסטים ושמאלנים ואם נאמר ב' אז אנחנו ביביסטים. אנחנו לא תופסים שום צד פוליטי. אנחנו לא חלק מהדבר הזה וכל מה שאנחנו רוצים הוא שידאגו להחזיר אותם בחיים".
לטעמו של שניידר אמנם הטענה היא שחמאס אינו מוכן להתקדם לעסקה, אך בישראל אין מי שינהל את האירוע ולמעשה האירוע לא נוהל מראשיתו. גם לחץ צבאי שנטען שהוא שיביא את החטופים אינו קורה, הוא אומר. "אם זו האסטרטגיה שלך, אז תבעל לפיה, תדאג שיהיה לחץ צבאי מתמיד על עזה עד שיחזירו את החטופים. אם אתה לא יודע לעשות את זה, תנהל מו"מ, ואם אתה לא יודע לעשות את שני הדברים האלה דרוש פתרון שלישי, אבל להישאר בסיטואציה של ניצול הזדמנויות יומיומי בלי להבין את המטרות של הדבר הזה מעבר למשפט הכללי של הניצחון המוחלט, בואו לא נדבר בסיסמאות...".
בהתייחס לנאומו של ראש הממשלה בוושינגטון והצהרת המחויבות שלו להשבת כל החטופים, אומר שניידר כי יחסו לכלל 120 חברי הכנסת הוא יחס של חוסר אמון. "אני מבין שהם בני אדם ואני מבין שהם כואבים, אבל אני לא מאמין להם. במבחן התוצאה, אין אסטרטגיה ואין ניהול אירוע. אין מעשים ויש הרבה דיבורים".