בכיר השב"כ לשעבר, חבר תנועת הביטחוניסטים ואיש מכון משגב לביטחון לאומי, משה פוזיילוב, מתייחס בריאיון לערוץ 7 למשמעות ציר פילדלפי בהיבט הביטחוני ואומר כי בעיניו ויתור על שליטה ישראלית בציר היא בגדר ייהרג ובל יעבור, והוא מסביר גם מדוע.
"ציר פילדלפי הוא עורק חמצן ודם ראשי של רצועת עזה. הרוב המכריע של מה שנמצא ברצועה, כל החומרים, האמל"ח והכספים נכנסו דרך ציר פילדלפי, בידיעה ובאינטרס מצרי. מצרים אינה מדינה דמוקרטית. שום דבר שם לא קורה ולא זז ללא אישור, והכנסה של כאלה כמויות התאימה לצרכי המערכת שבה הם מנהלים את היחסים הבינלאומיים שלהם איתנו".
הציוד הרב, קובע פוזיילוב "נכנס בחסות מצרית. עברו שם משאיות. דבר כזה לא יקרה במדינה ערבית בלי שהיא מודעת אליו. אין דבר כזה", וכאשר זהו עורק החיים העזתי, האם ניתן לסמוך על חלופות במקום השליטה הישראלית? "לא. אי אפשר לסמוך על חלופות", משיב פוזיילוב נחרצות.
"אם מישהו עדיין חי את השישי באוקטובר, כדאי שיעירו את עצמם. אין אופציה כזו. זו אגדה שאותה מספרים לנו אותם אנשים שאחראים לביזיון ולמחדל המטורף שקרה לנו בשבעה באוקטובר".
בדבריו מזכיר פוזיילוב את הכתבה הדרמטית שפורסמה בערוץ 12 על שינוי הייעוד ב-8200. כיועץ ארגוני בהכשרתו וכמי שהיה בכיר בשב"כ, ארגון גדול לכשלעצמו, האופן בו הדברים עובדים ברור לו היטב, ועל רקע זאת הוא אומר כי "שינוי ייעוד של יחידה שמביא לשינוי במטרות חטיבת המחקר שהיא המתריע הלאומי,
לא יכול להתקבל בלי אישור של ראש אמ"ן ואני משוכנע שראש המטה הכללי הוא אישר זאת. לא עולה על דעתי אפשרות אחרת".
לטעמו של פוזיילוב "העיסוק במודיעין מסיט את תשומת הלב מהבעיה העיקרית והיא המחויבות של צה"ל להגן גם שמפתיעים אותו. האויב הכריע את האוגדה לא בגלל המודיעין, אלא בגלל היעדר מרחב אבטחה, עומק ועתודות בהגנה. המודיעין וההגנה כשלו בגלל הפוליטיזציה של הצבא. במקום להפעיל לוגיקה צבאית ומחשבה צבאית הם משקיעים משחבה מדינית. זה לא התפקיד שלהם. התפקיד שלהם הוא להכריע את החמאס. זו העבודה שלהם. שיעשו אותה".
"אותם המנגנונים עובדים גם עכשיו ואסור לנו ליפול למלכודת הזו", אומר פוזיילוב ולשאלתנו לו הוא מיועצי צוות המו"מ הוא מגדיר את הנוכחות הישראלית בציר פילדלפי כייהרג ובל יעבור, הוא משיב בחיוב מוחלט. "בטח שייהרג ובל יעבור. אם תיתן לזה לעבור תהיה מחרתיים בשבעה באוקטובר הבא".
"אנחנו צריכים להיות אחראים לחלוטין על הגבולות שלנו וסינוואר מבין היטב את הנחיצות של הדבר הזה. הוא יודע לשרוד ורוצה לשרוד. זו נשמת אפו. לכן הוא רוצה קודם כל שישחררו לו את החמצן הזה שבלעדיו הוא בבעיה קשה".
מאחר ובסוגיה הקריטית הזו ישראל אינה יכולה לוותר, האם ניתן לתת לסינוואר משהו במו"מ שכזה, משהו שיפיס את דעתו ויביא אותו להסכמה? "אני לא רוצה לעשות את השיקולים שלו, אבל אחת החלופות זה למות, שזו החלופה הטובה ביותר עבורנו. אם כל אלה שמשקיעים אנרגיה בלמה חשוב שנשחרר את ציר פילדלפי יהיו עסוקים בלמצוא אותו ולהביא את הראש שלו נהיה במקום אחר. כל המערכת שנקראת חמאס נמצאת היום על רגל אחת, אז תוריד את הרגל הזו. יחיא סינוואר הוא מרכז הכובד וצריך להוריד את מרכז הכובד הזה ובזה להשקיע".
פוזיילוב קובע כי מעטים מבינים עד כמה תפיסתו הדתית של סינוואר קיצונית. רבים אינם יודעים מיהו האיש שגייס את סינוואר. "מי שגייס אותו היה עבדאללה עזאם, המורה של אוסמה בין לאדן, מה שמסביר לנו עד כמה הוא קיצוני. אחד הדברים הכואבים לו ביותר הוא איבוד שטח. כשהוא יודע שבגלל המגלומניה שלו הוא איבד שטח זה הזמן להגיד לו שכעת הוא יכול או להפסיד או להפסיד יותר. לתת לו לחיות ולהזרים לו דם וחמצן שהוא זקוק להם כל כך, אסור לנו לעשות את זה".