מחקר חדש שערך מכון יכין למחקרים חושף נתונים מדאיגים על היקף ההסתה והתמיכה בטרור במוסדות להשכלה גבוהה בישראל מאז פרוץ המלחמה ב-7 באוקטובר.
המחקר, שהתבסס על בקשות חופש מידע שהוגשו לאוניברסיטאות, מגלה כי מתוך 130 תלונות שהתקבלו, רק ארבעה מקרים הסתיימו בענישה משמעותית.
לפי הנתונים שנאספו, התקבלו 130 תלונות על הסתה במוסדות האקדמיים. מתוכן, 124 הוגשו נגד סטודנטים ושש נגד חברי סגל. הממצא המטריד ביותר הוא שרק ארבעה מקרים הסתיימו בענישה משמעותית מעבר לשיחת נזיפה.
המחקר מצביע על כך שרוב מוחלט של התלונות נדחו על הסף בטענה כי "לא הגיעו לכדי הסתה". גם במקרים בהם נפתחו הליכים משמעתיים, רבים מהם נסגרו ללא ענישה.
דוגמה בולטת לכך היא האוניברסיטה העברית, שם הוגשו 39 תלונות - המספר הגבוה ביותר מבין כל המוסדות. מתוכן, רק שתי תלונות הגיעו לכדי פתיחת הליך משמעתי, אך גם אלו נסגרו בסופו של דבר ללא ענישה.
הדו"ח מפרט מספר מקרים שעוררו סערה ציבורית. באוניברסיטת תל אביב, למשל, החוג ללימודי מזרח אסיה הישווה בין קורבנות הטבח לנפגעי התקיפות של צה"ל ברצועה. באוניברסיטה העברית, פרופ' נדירה שלהוב-קיבורקיאן הושעתה מתפקידה כמרצה לאחר שהתבטאה בחריפות נגד ישראל ואף הכחישה מעשי אונס ב-7 באוקטובר.
המחקר מצביע על פער בין המדיניות המוצהרת של האוניברסיטאות לבין יישומה בפועל. מעיון במסמכי מדיניות ובמכתבים שהופצו במוסדות האקדמיים עולה כי האוניברסיטאות מתייחסות להסתה ולתמיכה בטרור, כמו גם לגזענות, כאל התבטאויות שעלולות לערער את היחסים בקמפוס ולפגוע ברגשות הסטודנטים, ולא כאל עבירות חמורות הפוגעות בערכי המדינה.
חוקרי מכון יכין מציינים כי אין בידיהם מידע מפורט על תוכן התלונות ואופן השיפוט, ולכן קשה לקבוע האם האוניברסיטאות מקלות ראש בטיפול בהסתה. עם זאת, הם מדגישים את חשיבות תפקידם של מוסדות ההשכלה הגבוהה בחברה דמוקרטית, לא רק בפיתוח וקידום הידע, אלא גם בחיזוק ערכי היסוד של החברה.
המחקר מעלה את הסוגייה המורכבת של האיזון בין חופש הביטוי האקדמי לבין הצורך בשמירה על ביטחון המדינה, במיוחד בתקופת מלחמה.
החוקרים טוענים כי יש ציפייה שהמוסדות האקדמיים, הממומנים על ידי המדינה, יחזקו את רוח העם ויילחמו בביטויים הפוגעים בביטחון המדינה והחברה, גם במחיר של פגיעה מסוימת בחופש הביטוי.
אחד האתגרים המרכזיים שעולים מהמחקר הוא המצב החוקי הקיים. חוק המאבק בטרור, התשע"ו-2016, מגדיר אמנם עבירות פליליות הקשורות לטרור, אך יישומו במסגרת האקדמית מורכב. בנוסף, חוק המועצה להשכלה גבוהה מעניק למוסדות האקדמיים אוטונומיה רחבה בניהול ענייניהם, מה שמקשה על התערבות חיצונית.
דו"ח בקשת חופש המידע שהוגשה לאוניברסיטת בר אילן מעלה שאלות נוספות לגבי אופן הטיפול בהסתה ובגזענות במוסדות האקדמיים. הבקשה מנסה לברר האם קיימת הפרדה בין הטיפול בעבירות הסתה ותמיכה בטרור לבין עבירות גזענות, ומהם הגופים האחראים לטיפול בכל אחד מהנושאים הללו.
הבקשה גם מנסה לברר את תהליך הטיפול בתלונות, מהצעדים הנדרשים מהמתלונן ועד לשלבי הטיפול בתלונה. בנוסף, נשאלות שאלות לגבי הפעולות שנעשו בשנתיים האחרונות להעלאת המודעות לנושאים אלו, כולל תקציבי פרסום והכשרות לסטודנטים.
מחברי הדו"ח של מרכז יכין מציינים כי "מקומה של ההשכלה הגבוהה בחברה דמוקרטית הוא לפתח אותה, לקדם אותה ואף להעשיר את מגוון הדעות שבה. המדינה מטפחת ומתקצבת את ההשכלה הגבוהה על מנת שתעשיר ותחזק את החברה על בסיס עקרונות היסוד שלה (יהודית ודמוקרטית). על כן, בעת מלחמה ישנה צפייה כי המוסדות המחנכים את דור העתיד, להם מעמד ותקצוב מיוחד, יחזקו את רוח העם ואף ילחמו בביטויים הפוגעים בביטחונה של המדינה והחברה, זאת על אף פגיעה בחופש הביטוי (דמוקרטיה מתגוננת)".
לאור הממצאים, החוקרים קוראים לבחינה מחודשת של הגישה לטיפול בהסתה באקדמיה. בין ההצעות שהם מעלים: הגדרה ברורה יותר של מה נחשב להסתה במסגרת האקדמית, הקמת מנגנוני פיקוח ואכיפה אפקטיביים יותר, ושקילת חקיקה ייעודית שתאזן בין חופש הביטוי האקדמי לבין הצורך בשמירה על ביטחון המדינה.
יו"ר התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות הארצית, אלחנן פלהיימר, מסר בתגובה: "התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות הארצית בישראל לא תסבול מצב שבו האקדמיה הופכת לקרקע פורייה לשיח אלים המסכן את ביטחונה של מדינת ישראל. המחקר שפורסם הבוקר מציג תמונת מצב מטרידה ביותר, הממחישה את הסכנה שאנחנו מזהירים מפניה כבר מספר חודשים, ומוכיח כי במוסדות להשכלה גבוהה נמנעים באופן שיטתי מטיפול רציני בתופעה המסוכנת הזו.
"מצופה מהמוסדות האקדמיים להתמודד עם הבעיה בצורה נחרצת ויעילה, אך במקום זאת, הם בוחרים להיאבק בחוק שאנו מקדמים להוצאת הטרור מהאקדמיה, וזאת כדי להגן על מרצים תומכי טרור בקמפוסים. אנו נעמוד נחושים לוודא שהחוק להוצאת הטרור מהאקדמיה יעבור בשלמותו, ונמשיך לפעול למיגור ההסתה נגד מדינת ישראל ואזרחיה במוסדות להשכלה גבוהה", הוסיף פלהיימר.