מחבלים במחנה שדה תימן
מחבלים במחנה שדה תימןצילום: חיים גולדברג, פלאש 90

לפחות שני כשלים עצומים בשיקול הדעת כבר נחשפו במה שהולך ומתפתח לפרשת שדה תימן.

בכישלון הראשון - הפשיטה של נציגי מצ"ח על הבסיס כשהם רעולי פנים, משל מדובר בפשיטה על בסיס מאפיוזי - כבר הודו נציגי הפצ"רית. את מחירו של הכישלון השני עוד נשלם בריבית דריבית.

העובדה שלצורך תקשורתי פנימי כלשהו, הודלף סרטון מטושטש וכנראה גם תפור בגסות, ובעיקר כזה שלולי הפרשנות שהוצמדה לו בלתי ניתן לראות מה נעשה בו, היא גרועה בפני עצמה. שיבוש הליכים ומשחק בדעת קהל כדי לצבור נקודות הם עניין שלא ייעשה במערכת תביעה של מדינה מתוקנת.

אבל העובדה שכל זה נעשה בזמן מלחמה, כשמצבה הבינלאומי של ישראל מונח על כף המאזניים, כשמיליוני שונאי ישראל בכל העולם רק מחפשים את עלילת הדם העדכנית - חמורה כפל כפליים.

הטענה אינה רק כלפי גיא פלג, שבערוץ הבית שלו שודרה בתחילת המלחמה שגיאה חפוזה דומה בדיווח על הפצצת בית חולים, שרק בקושי רב הצליחה ישראל להתנקות ממנה. סוף סוף, אחרי שנה של ליבוי האש ברחובות קפלן, אין הרבה ציפיות לאחריות לאומית מצד ערוצי התקשורת המיינסטרימיים.

הטענה היא בראש ובראשונה כלפי הפצ"רית ואנשיה. איך למען השם יש במערכת הזו אדם שהוא מטומטם דיו (ותסלחו לי על הביטוי) להדליף סרטון כזה ופרשנות שכזו במצב הנוכחי? מישהו שם איבד את זה לחלוטין, להנאתם של משמיצינו ברשתות, בתקשורת הבינלאומית ואפילו בבית הלבן.

כל זה היה חמור עד למאוד גם אם אכן החיילים עשו מה שנטען כלפיהם ופגעו באזורים המוצנעים של מחבל נוחבה (שדינו מוות, כמובן). מקל וחומר בן בנו של קל וחומר, וכפי שמתברר מחוות הדעת הרפואית שהתפרסמה היום, שהסיפור כולו מוטל בספק, בלשון המעטה.

ככלל, רק מוח דמוני במיוחד יכול לחשוב שבזה התעסקו כעשרה לוחמים, בניסיון להתעלל מינית במחבל אחד, ושאת כל זה הם יעשו לעיני המצלמות ומול חבריו. כך אתם מכירים את הצבא שלנו? את לוחמי המילואים הנפלאים?

אבל מערכת שמסוגלת ליצור קשר עם מחבלים משוחררים כדי לבדוק איך התייחסו אליהם, מערכת ששוקלת להזמין מחבלים לתבוע חיילים, לא פחות ולא יותר. היא מערכת שאיבדה את הצפון ועשויה לקדם כל עלילה או סיפור בדים.

צה"ל הוא אולי הצבא הכי מוסרי בעולם, אבל הפרקליטות שלו רקובה ומסואבת, בדיוק כמו אחותה האזרחית. פרקליטות שמשוכנעת שהמשפט מעל הכל וחזות הכל, שאין מוסר וערכים, שאין להבדיל בין אוהב לאויב.

וזה הזמן לחזור ולדרוש בקול גדול: רפורמה משפטית עכשיו, ולא רק זו המצומקת שהציע השר לוין בזמנו. אלא רפורמה נרחבת, מהמסד ועד הטפחות. רפורמה בעצם מבנה החשיבה המשפטי שהשתרר כאן, רפורמה בכוחם של המשפטנים, בעזות מצחם, בהתנהלותם, בבריונותם.