משפחתו של אריה זלמנוביץ', בן 86 מניר עוז, שנרצח בזמן שהיה בשבי חמאס, קיבלה לאחרונה תיעוד מצמרר מרגעי חטיפתו כשהוא חבול ומובל על אופנוע.
"הסרטון הופץ ברשתות הפלסטיניות וגילינו אותו רק באיחור. קיבלנו אותו בשבוע שעבר," סיפר בנו, בועז זלמנוביץ'. "זה היה כמו טריגר, שהחזיר אותנו אחורה בזמן. אמנם ראינו בעבר תמונות דומות, אבל תזכורת כזו מחזירה אותך לרגעים הקשים שהוא עבר שם. הוא חסר אונים ונלקח על ידי המון זועם".
בסרטון נראה אריה יושב על אופנוע בין שני חמושים של חמאס, באזור עירוני, ככל הנראה בדרכו לחאן יונס. הוא חבול בראש, ונראה שהוא קיבל מכה עם מקל כשהוציאו אותו מהממ"ד. הוא יחף, והסרטון מצולם מאחור, מה שמקל על הזיהוי שלו, במיוחד לאחר שראינו תמונות נוספות קודם לכן".
בנוגע להחלטה לפרסם את הסרטון, אמר בנו: "החלטנו לפרסם אותו כדי להזכיר לעצמנו, לעם ובעיקר לממשלה, שהאנשים האלה נלקחו חיים, ומי שניתן להחזיר - חובה להחזיר חי. אבא שלי נרצח בייסורים קשים, לא חנקו אותו ולא ירו בו, אבל הוא היה בלי תרופות ובלי אוכל. אני חושב על אלה שעדיין בשבי כבר 316 ימים, חלקם בגילו וחלקם צעירים יותר.
"ניצלנו את העובדה שהסרטון הגיע לידינו כדי להדגיש שאנשים נלקחו חיים. הם סובלים, מתים, וחובה להחזיר אותם בחיים," הוסיף בועז. "אנחנו מקווים שכעת, במשא ומתן, מנהיגינו יפעלו עם יותר רגש ויחזירו את מי שניתן להחזיר בחיים. אבא שלי היה חי כשהוא נחטף, ויש לעשות כל שביכולתנו להחזיר את השבויים חיים".
קיבוץ ניר עוז פרסם הערב הודעה בעקבות חשיפת הסרטון, "היום נחשפנו לסרטון נוסף מהשבעה באוקטובר, המתעד את רגעי החטיפה האכזריים של חברינו אריה זלמנוביץ' (86) מביתו בקיבוץ ניר עוז לשערי הגיהינום של עזה. הסרטון מציג את הרגעים הקשים שבהם אריה מובל על אופנוע, חבול בראשו, בעוד המון עזתי מכה אותו באכזריות. תיעוד מצמרר שממחיש את הסבל והזוועות, ואת עינויי הגוף והנפש שעברו ועדיין עוברים חטופינו בידי חלאות האדם, כבר מעל עשרה חודשים".
הקיבוץ הוסיף: "אריה, דמות אהובה ויקרה בקיבוצנו, לא זכה לשוב הביתה. הוא נרצח במהלך שהותו בשבי כשהוחזק בתנאים מחפירים, ולא קיבל את התרופות והטיפול החיוני להישרדותו. זוהי תזכורת כואבת לכך שהזמן לא פועל לטובת החטופים. העובדה שהסרטון נחשף דווקא היום, כשאנו ניצבים בפני סבב משא ומתן קריטי, היא צלצול אזהרה מהדהד לכלל הגורמים המעורבים. מדובר בהזדמנות מכרעת - ואולי האחרונה - להציל את חיי החטופים שנותרו בשבי. כל רגע שחולף מסכן את חייהם ומקרב את קו הסיום הטרגי.
הקיבוץ קרא לכל הגורמים המעורבים במשא ומתן "להבין שזוהי שעת מבחן. אין עוד זמן לשיקולים פוליטיים או אישיים. זה הזמן לקבל החלטות אמיצות ולהבטיח את חזרתם של כל החטופים הביתה. העם בישראל לא יסלח למי שימשיך ויטרפד עסקה שתשיב את היקירים שלנו הביתה. אין ניצחון בלי החטופים. החיים לשיקום והנרצחים לקבורה".