סגן ניצב בדימוס וגונדר משנה בדימוס מנשה נחום, בכיר השב"ס והמשטרה בעבר, מי שפיקד על בתי כלא ביטחוניים והכיר מקרוב מאוד את בכירי החמאס ובין תפקידיו היה גם ראש צוות המו"מ של משטרת ישראל, מתייחס בראיון לערוץ 7 לאופן שבו מתנהל המו"מ מול חמאס.
בפתח דבריו מציג נחום, שגם כתב את הספר 'מילים יוצרות מציאות. סודות המשא ומתן', את מה שהוא מגדיר כעובדות הגורמות למו"מ מול חמאס להיכשל עוד בטרם התחיל:
"מו"מ אמור להתקיים בחדרי חדרים ולא בתקשורת, כאשר זהות עורכי המו"מ אמורה להיות כמה שיותר חסויה. הבעיה העיקרית היא שהמו"מ הזה מזמין לחץ כי הוא לא מתנהל מול גורם אחד. יש בשולחן את המצרים שיש להם אינטרסים וכך לקטארים ולאמריקאים. ככל שיש ריבוי של אנשים שמנהלים את המו"מ, כך זה מזמין יותר לחץ כי יש ריבוי אינטרסים שמונעים התקדמות במו"מ. לכן המו"מ הזה נועד מתחילתו להיות לא טוב למדינת ישראל שנמצאת פה בדעת מיעוט".
"אחד הדברים החשובים שאנשי המו"מ אמורים היו לדרוש בתחילת המו"מ, כפי שיודע כל מי שלומד מו"מ במבוא, הוא לדרוש את רשימת החטופים שלנו. מהיום הראשון אין לנו את רשימת החטופים, מי בחיים ומי לא, מה מצבם הרפואי וכו'. אלו תנאי המסגרת הראשוניים שלא נוצרו. כעת הולכים למו"מ ומביאים מתווכות שאין להן אינטרס לעזור לישראל ואת האמריקאים שיש להם אינטרסים שונים, ויוצרים מכבש לחצים על מדינת ישראל בעוד האובייקט שמולו מנהלים את המו"מ, כלומר החמאס בכלל לא נמצא בחדר".
המציאות בה ישראל מתנהלת מול המתווכות ואת הסיכומים ביניהן שולחים לסינוואר השוהה במנהרות, בעוד הוא יודע להגיב בשיטתיות ולנהל מו"מ "כפי שראיתי גם בבתי הכלא מול הנהגת החמאס", ו"הוא לא יגיד כן או לא, אלא 'כן אבל' ויוסיף עוד סעיפים ויחזיר את זה אלינו, כל זה כדי ליצור מצב שבו העולם יראה בישראל כמי שמכשילה את המו"מ מתוך הרצון המובהק שלו למשוך זמן בתקווה לאיחוד זירות כשחיזבאללה והאיראנים יצטרפו למערכה ויורידו מעליו ומעל העזתים את הלחץ. כל מה שהוא עושה זה להרוויח זמן ולא להגיע למו"מ וכל מו"מ שלא יתאים להישרדות האישית והפוליטית שלו לא יתקבל אצלו".
על רקע כל דבריו אלה אנחנו שואלים כיצד אם כן הצליח חלקו הראשון של המו"מ, זה שבדצמבר הביא לשחרורם של עשרות חטופים, למרות ריבוי המתווכות, למרות הפומביות וכל אותם נתונים שלטעמו מובילים בהכרח לכישלון המו"מ. נחום משיב ואומר כי ההבדל בין מה שקורה כיום למה שקרה אז הוא דרמטי:
"בשלב הראשון של הסקה זה נבע מדבר אחד והוא לחץ צבאי מטורף שגרס את כל מה שהיה בדרך על ידי אוגדות צה"ליות, מה שהבהיל את סינוואר שרצה להרוויח זמן כדי להתארגן מחדש. מהמסמכים האותנטיים והפתקים שהוא העביר עלה שהוא לא האמין שזה יהיה המחיר ושזה ייצא משליטה. עד דצמבר ישראל פעלה בעצימות אדירה בעזה. כיום אין לא אינטרס והחטופים מהווים תעודת ביטוח לחייו. גם הרעיון של ההגליה תמורת כל החטופים נדחה על ידי החמאס".
"כל הדיבור על השמות של החטופים ושל המחבלים שישוחררו ולאן הם ישוחררו, כל אלה פרטים קטנים. יש שלושה פרטים משמעותיים - ציר פילדלפי שאין לנו כוונה לעזוב ולאפשר הברחות ממנו, ציר נצרים שלא יאפשר חזרה לצפון והפסקת המלחמה שזה סעיף המרכזי עליו יקום וייפול כל המו"מ", אומר מנשה נחום.
לטעמו סינוואר יהיה נכון לשלב ראשון תמורת הפסקת המלחמה בעוד ישראל לא תהיה מוכנה להפסקת מלחמה בפרק זמן ארוך כל כך, כשהוא רוצה שישה שבועות שבכל שבוע הוא ייתן לנו מספר חטופים תמורת כמות מחבלים תחת הפסקת אש. לזה ישראל לא תהיה מוכנה, כמו גם לוותר על 14 קילומטר של ציר פילדלפי שם נחפרו כמאה מנהרות, חלקן אוטוסטראדות של כלי רכב שבמשך עשרים שנה התנהל שם סחר בבני אדם, סחר בנשק ואמל"ח שהביא עלינו את השבעה באוקטובר, הברחה בתמיכה ואינטרס מצרי".
לתפיסתו של מנשה נחום הדרך הנכונה והיחידה לנהל מו"מ היא תוך כדי ניהול קרב. "אם תיצור לחץ צבאי בלתי מתפשר שיגרום לסינוואר לשמוע את גלגלי הטנקים והנגמ"שים מעל המנהרה שלו, אז הוא ידבר אחרת. כשאתה מוריד את הלחץ הוא מרשה לעצמו לדבר מעמדת חוזק. חיסול שרשרת הפיקוד שלו מוכיח שהלחץ עושה את העבודה, לכן צריך להמשיך את הלחץ. צה"ל עושה עבודה נהדרת וצריך להמשיך, לא לחשוש ולקבוע עובדות בציר פילדלי ובשטח ההומניטארי שממנו שיגרו בשבוע שעבר טילים. רק לחץ צבאי יביא אותו אחרת למו"מ".
על כל אלה מוסיף מנשה נחום ומעיר כי נכון היה שאת המו"מ לא ינהלו רק אנשי צבא וביטחון, אלא ראוי ונכון היה לשלב בצוות המו"מ גם אנשי מקצוע מומחים בתורת המו"מ שיתנו נקודות מבט שונות מתוך המומחיות המקצועית שלהם.