תהילה קדמון, אחותו של סרן מרדכי ז"ל שנהרג מפיצוץ רימון ברצועת עזה, מספרת באולפן ערוץ 7 על אחיה ועל פעולות ההתנדבות המתקיימות לזכרו ברחבי הארץ.
"מרדכי היה ילד מאוד מיוחד. מאוד ידענו להעריך אותו עוד כשהוא היה ילד, ואפילו הערצנו אותו, גם אני, אחותו הגדולה, הסתכלתי עליו מלמטה. הוא היה עבורי דמות. תמיד הסתובב עם חיוך גדול, עוזר בכל מקום ומוקף בהרבה חברים," מספרת תהילה, שמדגישה את הזכות שהייתה למשפחה להביע את הערכתם ואהבתם אליו בחייו.
כשמרדכי היה עוזר בעבודות הבית, היא נזכרת ש"היינו תמיד אומרים לו, 'מרדכי, אתה יכול להיות קצת פחות מושלם? זה מוציא אותנו באור לא כל כך טוב,'" ומוסיפה שהנחמה הגדולה היא בכך שהמשפחה הצליחה להביע את הערכתה כלפיו בעודו בחיים.
תהילה מדברת גם על ההתמודדות שלה כאחות שכולה: "כאחות אני מרגישה שאיבדתי משהו שהוא לא פחות מהאובדן של ההורים שלי, ואנחנו מתחברים לעוד אחים שכולים שפחות רואים אותם." היא מתארת את מקומו של מרדכי במשפחה: "מרדכי היה האח שקישר בין האחים גם כשלא נכח בבית. תמיד בסעודת שבת הרגישו אם הוא נמצא או לא. אח תמיד נמצא בבית."
על שירותו הצבאי של מרדכי היא מספרת: "הוא לא היה מדבר איתנו הרבה על הצבא. עכשיו, בתקופת המלחמה, הוא היה חוזר עם אור בעיניים ואומר, 'אנחנו מנצחים, משטחים אותם.' אפשר היה לראות את הסיפוק הגדול ממה שהוא עושה שם."
מרדכי היה מתאמץ לא להדאיג את משפחתו. "היינו מנסים לשאול אותו והוא היה אומר שקודם החי"רניקים עובדים ואנחנו, ההנדסה, מגיעים רק אחר כך ומשטחים כדי שהם יוכלו להמשיך לעבוד."
תהילה מציינת שגם לאחר נפילתו, דמותו של מרדכי ממשיכה לחיות דרך פעולות התנדבות שונות לזכרו. אחד הזיכרונות המיוחדים שהיא משתפת הוא שמרדכי היה אופה עוגות לימי הולדת של חבריו. "המתכון המיוחד שלו הופץ ברשת, ומרחבי הארץ מגיעות תמונות של עוגות שנאפו לזכרו."
לאור דמותו של מרדכי, מתקיימים מיזמי מעשים טובים להנצחתו ברחבי הארץ. "היינו אחים קרובים ואני לא יודעת להגיד עליו דברים רעים. הוא פשוט היה גוש של טוב, ואנחנו חייבים כמשפחה וכעם ישראל להמשיך את הטוב שלו," מסכמת תהילה.