יו"ר הימין הממלכתי חבר הכנסת גדעון סער מתייחס הבוקר (חמישי) בריאיון לערוץ 7 לדרך בה לדעתו צריך להמשיך את המלחמה ולהתדרדרות בחזית הצפונית.
"אנחנו רואים שבעצם חיזבאללה ממשיך לעצב את כללי המשחק של העימות הזה", פותח סער. "כרגע הוא מרחיב את טווח הירי כולל גם לכיוון ישובים שלא פונו כמו ברמת הגולן, כמו העיר קצרין שאתמול טווחה באש מסיבית".
"הוא בעצם מרגיל את ישראל להסלמה בשיטת הסלאמי וישראל עצמה, למרות שחלפה כבר כמעט שנה מאז תחילת העימות, עדיין לא בוחרת לעצב את המציאות ולשנות את המצב בגבול הצפון".
סער מוסיף: "אני חושב שהתקופה שבה ניתן היה לדבר על מיקוד הפעילות ברצועת עזה, והיה בזה היגיון - חלפה. היום אנחנו צריכים לקחת את עצמנו בידיים ולפעול בצפון".
בנוסף אומר סער כי לא כדאי לדחות את הפעולה בצפון: "ככל שנדחה את זה אנחנו נגיע לנקודה הזאת וחבל לשחק בכל מיני משחקי פינג פונג שלא נותנים את מה שצריך לנו וגם לא נותנים לתושבים בצפון שצריכים לחזור לבתיהם".
על השאלה אם ישראל צריכה לפתוח במלחמה בצפון משיב סער כי "אנחנו לא צריכים לפתוח במלחמה מהטעם הפשוט שיש לנו מלחמה עם החיזבאללה מאז השמונה באוקטובר".
"במלחמה הזאת, החיזבאללה עד לרגע זה קובע את גובה הלהבות ואני טוען שאסור שזה ימשיך. באופן פשוט ביותר צריך להיכנס ללבנון ולקיים רצועת ביטחון בשטחים השולטים על היישובים שלנו".
בנוגע לחזרת תושבי הצפון המפונים אומר סער כי "התושבים לא חוששים מירי טילים. תושבים פונו בשבעה באוקטובר בראש ובראשונה מהטעם שהיה חשש שיהיה תסריט של שבעה באוקטובר בגבול הצפון. כלומר שכוח רדואן יקיים פלישה קרקעית לשטחנו, ליישובים ויבצע מעשי טבח".
"את הדבר הזה אתה מונע כאשר אתה שולט בשטחים השולטים בדרום לבנון ובעצם מציב חלופה לתפיסת הביטחון ששובשה - בחזית צריכים להיות חיילים, לא אזרחים. זה השינוי שצריך להתבצע, אין ממנו מנוס, כל דבר אחר בעצם ישאיר אותנו תלויים בחסדיו של נסראללה ולא ייתן את הביטחון הנדרש לתושבי גבול הצפון לחזור לבתיהם".
בנוגע ללחצים מארה"ב שלא לפעול בלבנון אומר כי "גם בהרבה מקרים שנגעו למלחמה ברצועת עזה, אנחנו פעלנו בניגוד לעמדה האמריקאית, יש נושאים שנוגעים לביטחון שלנו שאנחנו חייבים לפעול לפי האינטרסים שלנו. הממשל בארצות הברית באמת לא רוצה את התפשטות המלחמה, אבל אני גם לא חושב שיהיה מישהו אחר בבית הלבן שירצה בכך. לכן, בסופו של דבר, אין לנו מנוס. כמה זמן אנחנו יכולים להשאיר את התושבים מחוץ לבתים שלהם בצפון? כמה זמן אנחנו מוכנים להפקיע את הריבונות שלנו?".
סער מתייחס לאיומים מצד איראן שמפעילה את כל שלוחותיה נגד ישראל, "לדעתי הדבר המרכזי והחשוב ביותר הוא להתחיל לחשוב ולפעול בתיאום בעיקר עם בת בריתנו הגדולה ביותר, ארצות הברית, להפלת המשטר האיראני".
"כל הדברים שביצענו במהלך השנים שעקבו את תוכנית הגרעין האיראני, בעצם הם באמת עקבו, אבל במהלך הזמן הזה היה צריך לבצע מהלך אסטרטגי".
"בסופו של דבר, הדבר החשוב ביותר הוא לחשוב במונחים של הפלת המשטר. הדבר השני, כאשר יש תקיפה איראנית על מדינת ישראל, התקיפה הנגדית חייבת להיות כואבת ופוגעת. זה יכול להיות באתרים אסטרטגיים, זה יכול להיות באתרים שקשורים לתוכנית הגרעין, זה יכול להיות באתרים שמניעים את הכלכלה האיראנית. כמו אוסדות הנפט, אבל איראן שהיא בעצם ראש התמנון היא חייבת לשלם מחיר".
סער מתייחס גם לדיון הציבורי סביב סוגיית ציר פילדלפי ולשאלה אם נתניהו הוא זה שמונע עסקה: "בוויכוח הנקודתי נדמה לי שגם מזכיר המדינה האמריקני אנתוני בלינקן שהיה בארץ אמר שישראל קיבלה את המתווה ובעצם חמאס לא קיבל את המתווה. צריך להבין, סינוואר פועל לפי האינטרסים שלו, לא לפי שום דבר אחר. לדעתי יש לו רצון או תקווה ברגע זה שתתלקח מערכה רחבה יותר. כרגע לא חשוב הניתוח אבל ברור שהוא נתן את התשובה השלילית למתווה האמריקאי".
"אני מהיום הראשון למלחמה הצעתי מתווה אחר, מתווה שונה, שהוא לפי דעתי יכול גם להחזיר את החטופים וגם לסיים את המלחמה. תהיה נקודת זמן שהוא יהיה רלוונטי".
"אני מציע את יציאת הזרוע הצבאית של חמאס כולה מרצועת עזה עם יציאה למדינה שלישית, אחת מהמדינות, לטורקיה או סוריה או קטאר או כל מדינה שהם מעוניינים מבין ידידותיהם ובמקביל החזרת החטופים כולם. אני חושב שזה יאפשר לנו בעצם להשיג את כל מטרות המלחמה.
סער מוסיף: "אני רוצה את כניעת חמאס, את יציאת הזרוע המזוינת של חמאס מרצועת עזה. הדבר הזה מאפשר את הגשמת היעד שהקבינט הציב לעצמו של מיטוט היכולות הצבאיות של חמאס ברצועה וכנגד זה, החזרת החטופים כולם". לבתיהם".
"חמאס מצמצם את מספר החטופים החיים שהוא רוצה להחזיר בחלק הראשון של המתווה ומצד שני רוצה לקחת מאיתנו את כל ההישגים האסטרטגיים שלנו כבר בשלב הראשון ולכן זה כרגע נראה מתרחק".
על הקולות בימין שתוהים אם ומתי יצטרף לממשלה אומר סער: "אני מזכיר שאני הייתי בממשלה הזאת, אחרי השבעה באוקטובר נכנסתי לממשלה, נאלצתי להתפטר בחודש מרץ. נאלצתי להתפטר מכיוון שחלקתי באופן עמוק על האופן שבו מנוהלת המערכה הזאת".
"באותם חמישה חודשים שחלפו מאז התפטרותי, לא רק שחילוקי הדעות האלה לא הצטמצמו, אלא הם אף גדלו כפי שפרטתי".