בג"ץ פסק היום שעל שר המשפטים לכנס את הועדה למינוי שופטים ולבחור את נשיא בית המשפט העליון, בהתחשב בכך שיש רוב לשופט יצחק עמית הרי שבחירתו מובטחת.
האם השופט יצחק עמית הוא משפטן מעולה? בהחלט. האם יש לו מזג שיפוטי? בוודאי. האם הוא מתאים לשמש כנשיא בית המשפט העליון בישראל? ממש לא. למה? מכיוון שאנו זקוקים לנשיא בית משפט עליון שלא יהיה אדם שנוי במחלוקת. שיחפש בסוגיות הציבוריות את הפשרה והאיזון ולא יתן יד לארגוני שמאל קיצוני שמבקשים לפגוע בביטחון המדינה ולקעקע את הצביון היהודי שלה. בניגוד מוחלט לכך, יצחק עמית מיצב את עצמו כסמן השמאלי ביותר בבית המשפט העליון שהוא ממילא נוטה שמאלה.
אם אתם לא מאמינים לי לכו לפסק הדין בבג"ץ 1653/24 עבד אלפתח אלמוחתסב נ' מפקד פיקוד העורף ואח': חמישה ימים לאחר טבח השביעי באוקטובר ביצע המפגע חאלד עבד אלפתאח מוחמד אלמחתסב פיגוע טרור על רקע לאומני בסמוך לתחנת משטרת שלם בעיר העתיקה בירושלים. כתוצאה מהפיגוע נפצע שוטר אחד באורח אנוש ושוטר נוסף באורח קל. המפגע נוטרל בסמוך לזירת הפיגוע על ידי שוטרים ששהו במקום. העתירה שהוגשה על ידי בני משפחתו של המפגע – אביו, אמו ושני אחיו – מופנית נגד צו החרמה והריסה שהוציא מפקד פיקוד העורף, המתייחס לדירה בתוך מבנה בן שלוש קומות בשכונת בית חנינא בירושלים שבה התגורר המפגע ובני המשפחה.
המחבל המתועב הפך אדם בריא לשבר כלי שחייו נהרסו, אבל זה לא הספיק ליצחק עמית כדי לפסוק שלא להרוס את ביתו כי השוטר לא מת ולכן הוא פסק בדעת יחיד שאין לבצע את הריסת הדירה.
דוגמה נוספת לכך היא בעתירת הארגונים עדאללה, רופאים לזכויות אדם, גישה ומרכז אלמיזאן לזכויות אדם בעזה לבג”ץ בשנת 2018 בדרישה לאפשר לחמש נשים קרובות משפחה מדרגה ראשונה של מחבלי חמאס, לצאת מעזה כדי לקבל טיפול מציל חיים בבית חולים במזרח ירושלים [ בג”ץ 5693/18]. עמדת מערכת הביטחון הייתה שאין לאפשר את יציאתן מעזה על מנת ללחוץ על חמאס לשחרר את גופות החיילים הדר גולדין ז”ל ואורון שאול ז”ל, שמוחזקים על ידו. השופטים, בהם יצחק עמית, קבעו פה אחד שיש לקבל את העתירה ולדחות את עמדת מערכת הביטחון.
גם בסוגיות העוסקות בצביונה היהודי של המדינה הוביל עמית קו נוקשה ובלתי מתפשר. כך פעל למשל בשעה שהצטרף לפסילת חוקי המסתננים וחוקי ההגירה, שנקטו צעדים כדי לשמור על הצביון היהודי של ישראל.
סבורני שאין אדם במדינה שלא רוצה שתתקיים חקירה מאוזנת ומקצועית של המתקפה שנחתה עלינו בשביעי באוקטובר 2023 והסיבות שהביאו לאסון, ואולם, לי אין אמון בשופט עמית שימנה ועדת חקירה מאוזנת שכזו, לאור השקפתו ועמדותיו הקיצוניות. האם כל אלה שזעקו שבסוגיות לאומיות יש להגיע להסכמה ושהרוב לא תמיד קובע אינם מבינים את הצורך להגיע להסכמה לגבי התפקיד הרגיש והחיוני של נשיא בית המשפט העליון בעת הזו?
אני תמכתי ברפורמה המשפטית, אך כולנו, תומכים ומתנגדים כאחד, צריכים לעשות חשבון נפש לגביה. ברור לי כי הרעיון שעבר בקריאה הראשונה בכנסת לשנות את הרכב הועדה להרכב פוליטי לחלוטין היה שגוי ושהצעתו של השר לשעבר חיים רמון להחליף את נציגי לשכת עורכי הדין בשני נציגים נוספים של האופוזיציה (האם זה סביר שנציגים של גילדה מקצועית יקבעו עבור אזרחי ישראל מי יעמוד בראש הגוף החזק במדינה, המהווה את הפוסק האחרון בכל סוגייה ציבורית?) נכונה. להרכב זה יש להוסיף שני פרופסורים למשפטים שתמנה הממשלה לפי המלצת שר המשפטים. כך תמנה הועדה 11 נציגים שמתוכם 3 שופטים, 3 קואליציה, 3 אופוזיציה ו-2 פרופסורים מן האקדמיה. הרכב שכזה, המורכב מגורמים פוליטיים מאוזנים מחד, ומקצועיים חסרי אינטרסים מאידך, יקבל את ההחלטות הנכונות מבחינה מקצועית ופוליטית, יבחר נשיא בית משפט עליון, שישרת את כולם ויחזיר את האמון במערכת המשפט. עוד לא מאוחר לעשות זאת.