שנה למלחמה. בראיון לערוץ 7 חוזר סמ"פ בגדוד 8108, סרן איתמר, לתיאור ראשית המלחמה בה לחם במקביל עם בני משפחה נוספים ובה נפל אחיו, יונתן ז"ל.
איתמר ועוד שלושה מאחיו לחמו בדרום. הוא עצמו היה בשמחת תורה אצל הוריה של אשתו, משם הגיע ראשון לימ"ח הגדודי ובמוצאי שבת הבין ששני אחיו התגייסו יחד ואת תקופת ההמתנה עד לתחילת התמרון נותרו ביחד, גיסו, איש יחידה קרבית של הרבנות הראשית נשלח לחילוץ גופות מהזירות השונות, ולמעשה המשפחה כולה מצאה את עצמה סביב ההתמודדות עם המערכה.
לאיתמר עצמו נולד בן שלושה ימים לפני המלחמה וביום המיועד הוא הגיע להפוגה קצרה בה התקיים טקס ברית המילה בבית הורי אשתו והביטוי 'בדמייך חיי' קיבל משמעות מיוחדת כאשר גיסו שהשתחרר לאירוע מהטיפול בגופות החללים הישר לדם החיים של ברית המילה.
את הידיעה על נפילת אחיו קיבל איתמר כשהוא בצפון הרצועה, אח וגיס במסדרון נצרים ויונתן עצמו בחאן יונס. שלושה חודשים אחרי פתיחת המלחמה הכוח של איתמר היה בהיערכות והתארגנות להמשך. קציני הגדוד היו בישיבה כאשר השליש נכנס וביקש ממנו לצאת החוצה. הסמג"ד נזף בו על ההפרעה אבל השליש התעקש. איתמר יצא אליו כשהוא חושב שהוא נקרא למשימה אחרת אך התבשר על נפילת אחיו. אח אחר יצא באותה העת מהקרבות וקיבל גם הוא את הידיעה וכך שניהם מיהרו לבית ההורים.
איתמר מספר שהדאגה הייתה יותר עליו כקצין שנמצא בקדמת הזירה הלוחמת והפגיעה ביונתן היוותה הפתעה, דווקא בשל היותו איש רוח, אך הסתבר ש"בתחילת המלחמה הוא עשה סוג של שינוי, נהיה קרבי מאוד והפך לנגביסט חוד", מספר איתמר. "זה הגיע לנו משום מקום. לא חשבנו על כך".
אחרי ימי האבל שבו האחים לקרבות. איתמר עצמו אפילו הרהר במהלך ימי השבעה שאולי המקום הנכון לו להיות הוא עם החברים הלוחמים ולא עם המשפחה האבלה. "היה ברור שזה המקום הטבעי. לא היה לנו ספק".
בימים אלה תופס הכוח של איתמר קו מול חאן יונס, וכשהוא בטנק הוא צופה לנקודה שבה יונתן נכנס בפעם האחרונה לחאן יונס ורואה גם את הנקודה בה הוא נפל, יחד עם ניר עוז שמאחור תחושת הבנת השליחות מתחזקת ומתבררת יותר. "אם לא נהיה פה אף אחד אחר לא יהיה פה", הוא אומר.
אתגר המילואים שוברי השגרה הוא עצום, אומר איתמר אך גם מזכיר שזו ההזדמנות לפגוש את החברים הטובים ביותר שמגיעים מכל הקשת ומכל רחבי הארץ. "בכל סבב מילואים אני יודע כמה הקיטבג שכל אחד סוחב אתו הוא כבד", הוא אומר ומזכיר את האתגרים הרבים והשונים של כל אחד ואחד מול העבודה, המשפחה, הילדים ועוד.
על המהלכים הבאים הצפויים לצה"ל כעת, אומר איתמר כי הוא רואה את עצמו חלק מצה"ל ובאופן אישי אינו רואה את עצמו כמי שיכול לנתח מהלכים, אך תקוותו היא שהרוח הגדולה של נצח ישראל תמשיך לפעם בלוחמים "ונמשיך לעשות את מה שצריך".