במלאת שנה לטבח השבעה באוקטובר שוחח שמעון אלקבץ, אביה של סיוון הי"ד שנרצחה בטבח, מבכירי העיתונאים בישראל ותושב קיבוץ כפר עזה עם בני טייטלבויים ב'כאן מורשת' על התחושות הקשות שאינן מרפות.
בראשית הדברים מעיר אלקבץ כי אמנם מאחוריו תארים רבים ברחבי עולם העיתונות הישראלי, אך בימים אלה הגדרתו היא 'אבא של סיוון'.
אלקבץ מציין את העיתונאים ונציגי כלי התקשורת הרבים שהגיעו בבוקר השבעה באוקטובר לכפר עזה במלאת שנה לטבח ולעומתם תחושתו שלו שאין מיוחד ביום הזה משום ש"השבעה באוקטובר נמצא אצלנו בכל יום. נמצא אצלי בראש ובמחשבות כל מה שעברנו באותה שבת איומה. אני לא צריך תאריך ומועד שיזכיר לי את זה".
"שנה מאותו יום מה שהכי כואב ומכאיב הוא שהיא איננה ושלא אוכל לראות אותה יותר לדבר איתה וליהנות ממנה ומהאור. עצוב שיש אבדן גדול כזה, אבדן קשה ומרחק הזמן לא גורם להרגיש פחות כואב או פחות מצולק. אתה מרגיש שזה נעשה יותר ויותר קשה", אומר אלקבץ.
בהתייחס לציון חג ראש השנה הראשון ללא סיוון נזכר שמעון אלקבץ בפסח שאותו המשפחה הקרובה לא יכולה הייתה לקיים, "בעיקר בגלל שלא רצינו להעיק עליהם, למרות שהייתה תעוקה והיה עצב בין אם היינו ובין אם לא, אבל הרגשנו שנכון לנו יותר לעשות את הפסח במלון יחד עם המשפחה של נאור (בן זוגה של סיוון). זה הרגיש לנו יותר נכון ואכן זה היה כך".
לעומת זאת בראש השנה הייתה המשפחה הקרובה יחד בבית גיסו של אלקבץ, "וזה היה הכי נכון. כנראה שיש סוג של מרחק שבו זקוקים למשפחה ולתמיכה, זקוק למי שיוכל לחבק אותך אם אתה סתם בוכה בלי סיבה, או הולך הצידה לרגע. זו סיטואציה נוראה ואני לא מאחל לאף אחד, לבד מאויבינו הקשים והמפלצות, שירגיש את מה שהורים שכולים מרגישים".
במבט קדימה לעבר שמחת תרה מציין אלקבץ את קביעת ההלכה לגבי שנה מעוברת ולפיה ישנם שלושה תאריכים המצוינים בהקשר האבל, האחד עשר חודש, מלאת 12 חודשי השנה ובחודש ה-13 שהוא התאריך בו אירע יום המוות. המשפחה קיימה את יום ה-11 חודש, בראשון לאוקטובר צוינה שנה בסימן תשליך, בחוף הים, וב-30 לאוקטובר, בציון 13 חודש צפויה התכנסות משפחתית. "אני לא יודע אם יהיו שם תפוחים מעוטרים ודגלי שמחת תורה...", הוא אומר.
על סיוון ז"ל אומר אלקבץ כי בשנות חייה המעטות הספיקה רבות ולעיתים נדמה שהיא כבר סבתא, כלשונו. פעילויות רבות מילאו את 23 שנותיה. בשנה זו היא אמורה הייתה להתחיל שנת לימודים שנייה במדעי המחשב בספיר. במקביל התנדבה בעמותה המסייעת לילדים על הרצף, עסקה בכושר ותזונה נכונה ו"לצד כל זה הייתה גם חברה תומכת ל-6-7 סטודנטים וסטודנטיות שהיא ליוותה באופן אישי ועזרה להם לצלוח בשלום את שנה א', והכוונה היא למפגשים כמעט יומיומיים בהם עזרה ותמכה, ומצד שני התייחסות כמו נסיכה לאחיינים והאחייניות".
"הערצתי אותה והיא ידעה את זה בעודה בחיים", אומר האב השכול. "הערצתי אותה על מה שהיא ומה שהיא מייצגת בערכים שלה. אמרתי לה את זה כמה פעמים".
לא פעם לאורך השנה האחרונה הדגיש אלקבץ כי המחבלים רצחו בנו רק משום היותנו יהודים, ועל כך הוא מרחיב: "אמנת החמאס אינה חוזה עם מאות סעיפים, הוא מציין. "מדובר באמנה שמורכבת מסעיפים בודדים שהראשונים שבהם מדברים בצורה מאוד נחרצת, לשחוט את היהודים, ג'יהאד, לנשל את היהודים מהאדמות, למחוק אותם מעל פני האדמה, לטבוח ולרצוח ולשחוט. אלה המושגים. בזה הם משתמשים. הם לא באו לרצוח בדואים ולא עובדים זרים תאילנדים או נפאלים. הם עשו את זה על הדרך, אבל הם רצחו אותנו רק בגלל שאנחנו יהודים".
"הנורא מכל הוא שהם עשו 'גזור הדבק' למה שהנאצים עשו לנו ולמה שהמוסלמים עשו לנו במאורעות הפרהוד בבגדד כששחטו, אנסו, כרתו אברים, שרפו בתים והתעללו בגופות. הם עשו את אותו דבר בקישינב, ואנחנו זוכרים את מה שנעשה שם בזכות השירים של ביאליק על השחיטה ובעיר ההריגה ואת 'נקמת דם ילד קטן לא ברא השטן', ואת מה שהם עשו לנו בשבת השחורה בחברון, אחד לאחד, שרפו בתים, אנסו רצחו והתעללו. הכי עצוב בסיפור הזה הוא שבכל אלה היו סימנים מקדימים ואנחנו היינו עיוורים ולא רצינו לראות את מה שהם אומרים וכותבים בצורה ברורה ומתאמנים ועושים על זה חזרות גנראליות".
האם התפכחנו? אלקבץ משיב בשלילה: "לא התפכחנו. אנחנו בשלב של מלחמה על הבית. אנחנו בשלב שבו יצאנו מההלם והטראומה של הלחימה כי בימים הראשונים הצבא לא עבד כצבא וכמנגנון, המדינה לא הייתה והיום אנחנו במקום אחר, אבל בפירוש לא התפכחנו. כדי להתפכח צריך לדעת מה עברת במעין חשבון נפש ותיקון. אנחנו עדיין לא שם. נצטרך לעשות חשבון נפש ותיקון ובמסגרתם חלק מהמסקנות יהיו שאנחנו צריכים להיות עם עיניים מפוכחות והמשמעות היא לחזור לימי ההלכה היהודית, ימי ההיפכא מסתברא, הטלת הספק ושאלת השאלות. אנחנו משקיעים בחיילות ובחיילים קורסים של חודשים, אז תנו להם את היכולת והכלים להגיד את מה שקורה. הרי הכשרת אותם לזה, ובמקום זה אתה מזלזל, יהיר שחצן ועוצם עיניים, והחידלון הזה הוא שהוביל לטבח ואת זה נצטרך לשנות".