שר האוצר בצלאל סמוטריץ', יו"ר 'הציונות הדתית', עורך בראיון מיוחד ומקיף לערוץ 7 מעין סיכום שנה וחשבון נפש אישי וציבורי הכולל גם מבט קדימה אל המשך המערכה בצפון ובדרום, לתקציב המדינה ועוד.

את דבריו פותח סמוטריץ' ואומר כי השנה שחלפה הייתה אמנם שנה של כאבים, ייסורים ומשברים, אך זו הייתה "שנה עם הרבה עוצמות, הרבה אחדות, הרבה ערבות הדדית, המון אמונה נחישות התגייסות וניצחון".

"המצב האסטרטגי והביטחוני של ישראל היום טוב יותר ממה שהוא היה בשישה לאוקטובר בשנה שעברה. אין חמאס כארגון מתפקד. צריך עוד להכריע אותו ולהחזיר את החטופים וזו משימה חשובה מאוד, אבל אין איום שנשקף מעזה, לא דומה למה שהיה לפני כן. אנחנו מפרקים את חיזבאללה, איום שבמשך שנים הרגילו אותנו לחשוב שהוא איום נורא ואיום. אנחנו מחלישים מאוד את ציר הרשע האיראני. היציבה האסטרטגית של מדינת ישראל הרבה יותר טובה וזו דרמה גם לכלכלה של ישראל".

"הייתה שנה קשה שהתחילה עם אסון נורא עם כאבים ומחירים עצומים אבל בסוף זו שנה שעם ישראל גילה בעצמו כוחות ועוצמות שגם אנחנו שכחנו שיש בנו. כחברה מדינה וכעם גילינו יכולת עמידה מדהימה, נחישות התמדה ונכונות לשלם מחירים, עוצמות של אמונה בכל שכבות האוכלוסייה".
כחברה, מדינה וכעם גילינו יכולת עמידה מדהימה, נחישות התמדה ונכונות לשלם מחירים, עוצמות של אמונה בכל שכבות האוכלוסייה

"רואים את ההתגייסות העצומה של המילואימניקים והמשפחות שלהם ואת החברה האזרחית, העורף והמפונים ששומרים על עוצמה. כממשלה אנחנו משתדלים לעטוף לעזור ולחבק ולתת כל מה שאנחנו יכולים, אבל בסוף זו שנה שעם ישראל יוצא ממנה חזק יותר, נחוש יותר, עם הרבה יותר אמונה בעצמו בכוחו וביכולותיו וגם בריבונו של עולם".

סמוטריץ' מדגיש כי לצד המציאות הביטחונית המשתפרת עלינו עוד להשלים את המלחמה ו'בדמייך חיי' הוא חלק מנוסחת חייו של עם ישראל.

מכה על חטא. לא התרענו מספיק. לא היינו עבור מי שזעקו לעזרה בממ"דים

לשאלת ההכאה על חטאו שלו אומר השר סמוטריץ' כי עליו להכות על החטא בכך שלא הפך שולחן די חזק לפני המלחמה מול קונספציית 'החמאס המורתע' שעליו הוא והציבור שמאחוריו נאבקו במשך שנים, אך לא באופן מספיק.

"לחמנו נגד הסכמי אוסלו, הכניעה וההתחבאות מאחורי גדרות, ישבתי שלושה שבועות במעצר שב"כ במאבק נגד הגירוש מגוש קטיף כדי למנוע את השבעה באוקטובר וכבר ב-2017 כתבתי שעם ישראל חייב לכבוש את עזה מחדש כי אין ברירה. קיוויתי והתפללתי אז שהמחיר לא יהיה כואב מדי וקשה מדי בדרך להתפכחות, ומאוד יכול להיות שהיינו צריכים להיאבק חזק יותר ולדפוק על השולחן יותר ולהפוך יותר את שולחן הקבינט בחודשים שקדמו לשבעה באוקטובר".

"כשהחלה המלחמה היינו צריכים ביום אחד, מאפס למאה, להתמודד עם 300 אלף מילואימניקים ו-200 אלף מפונים וניצולים ו-580 אלף תביעות של בעלי עסקים ברחבי הארץ, וכל זה מצריך חקיקה ותקנות וגיוס כוח אדם, ולא את הכול עשינו כמו שצריך ואני רוצה לבקש סליחה מאנשים שאולי נפלו בין הכיסאות, ממילואימניקים שלא קיבלו את כל המענה".
לא היינו שם עבורם במשך עשרות שעות כשהם צעקו הצילו בממ"ד והתחבאו בארונות ובעליית הגג ולא באנו להציל אותם

"הרוב קיבלו וסטטיסטיקות הביצוע שלנו בתמיכה הכלכלית בשנת המלחמה טובות יותר מהסטטיסטיקה של כיפת ברזל, ועדיין יש מי שאני חייב לבקש מהם סליחה בשם מדינת ישראל מאותם תושבים במושבים בקיבוצים בערים שלא היינו שם עבורם במשך עשרות שעות כשהם צעקו הצילו בממ"ד והתחבאו בארונות ובעליית הגג ולא באנו להציל אותם".

סמוטריץ' מבהיר ומדגיש בדבריו כי גם אם לא מדובר באשמה אישית של מי שאחראי על מה שידע יותר או פחות, הרי שעליו מוטלת האחריות כחלק מהנהגתה של המדינה שלא הייתה עבור האזרחים במשך שעות רבות, "זה משבר אמון ענק מעבר לכאב שבשכול והאבדן והטראומה. זה חוסר האונים בהבנה שהמדינה החזקה שהאמנו בה וחרטה על דגלה 'לעולם לא עוד' לא הייתה שם עבורם".

מה גרם לפער האדיר בין הצבא החזק לכשל הענק

בהתייחס לשאלה המקננת בלב כל ישראלי ויהודי על השבעה באוקטובר, איך קרה הכשל הגדול, מחלק סמוטריץ' את תשובתו למספר חלקים אך מדגיש כי הכשל הגדול ביותר הוא הקונספציה בה ישראל שיכנעה את עצמה כבר מספר רב של שנים שחמאס מורתע ואינו מעוניין במלחמה, מה שגורם לפחות השקעות בהיערכות למתקפה גם כאשר סימנים מעידים ומלמדים שהקונספציה מוטעית. מעבר לכך, אומר סמוטריץ', קיים המחדל הגדול של הלילה שבין השישה לשבעה באוקטובר כאשר הגיעו ההתראות שלא פורשו ולא הביאו להחלטות המבצעיות הנדרשות.

עוד הוא מזכיר את מחדל ההגנה שקרסה באופן טוטאלי כך שחלף פרק זמן ארוך מאוד עד שהצבא התעשת. כל אלה, הוא אומר, יצטרכו להיחקר עד תום אבל לתפיסתו רק אחרי המלחמה. "עכשיו צריך להתעסק בדבר אחד והוא לנצח את האויבים בשבע זירות שאנחנו מתמודדים איתן, ולחלק מהזירות הללו לא נערכנו ולא הכרנו".

היעדר ההכנה המוקדמת גורמת לכך שהמחירים בשדה הקרב גבוהים, אך תוך כדי הקרבות היכולת מתעצמת ואיתה הניצחון. "רגע אחרי הניצחון נצטרך לתחקר מי עשה מה ואיך מפיקים לקחים כדי ללמוד קדימה".

אנחנו צריכים לדעת שצדקנו, לקבל מזה כוח ולתווך את זה בצורה נכונה לחברה הישראלית. אף אחד לא אוהב שאומרים לו 'אמרנו לכם', אבל לפחות שנדע פנימה שצדקנו

עוד הוא מוסיף ואומר כי כל אחד יידרש לחשבון נפש ולתפיסתו על כל אחד לעשות את חשבון הנפש של עצמו ולא את של אחרים, ועם זאת הציבור של הציונות הדתית שהתריע מהקונספציה הזו ותיאר את העתיד לקרות בכל מקום שישראל תנטוש ויהפוך לבסיס טרור איראני, "אנחנו צריכים להיזהר מלהלקות את עצמנו. אנחנו צריכים לדעת שצדקנו, לקבל מזה כוח ולתווך את זה בצורה נכונה לחברה הישראלית. אף אחד לא אוהב שאומרים לו 'אמרנו לכם', אבל לפחות שנדע פנימה שצדקנו. המציאות מוכיחה שהערכים שלנו, תפיסת העולם שלנו והפעולות שלנו היו צודקות".

דוגמא לצדק הזה מוצא סמוטריץ' בחשיבות הנוכחות ביהודה ושומרון שמתבררת כרצועת ביטחון של לב הארץ. "השליחות שלי היא למנוע מדינה פלשתינית. זה כל מה שעשיתי בחיים וזה מה שאני עושה במשרד הביטחון, לקדם את ההתיישבות ואת הריבונות, לסלול כבישים ולהסדיר ישובים מתוך תפיסה ברורה ומתוך התכנית הברורה שכתבתי ליום שאחרי, החלת ריבונות ולאחר מכן נאפשר לערבים מערכות ניהול מוניציפאליות אבל לא קולקטיב לאומי עם שאיפות לאומיות. לא תהיה ממערב לירדן נוכחות לאומית אחרת, ואנחנו נהיה גם בעזה, וזה יעלה הרבה פחות גם בדמים וגם בכסף".

מחדל הסיוע ההומניטארי חמור ממחדל השבעה באוקטובר

על הצפוי בעתיד ברצועת עזה מציין השר סמוטריץ' כי אין ויכוח על כך שצה"ל ישלוט במשך הרבה שנים קדימה ברצועה וזאת כחלק ממטרות המלחמה שהוגדרו על ידי הממשלה, הגעה למציאות בה צה"ל פועל
כהבנתו וכרצונו בכל מרחב הרצועה לסיכול טרור.
אנחנו צריכים לקחת גם אחריות אזרחית. החמאס צמח כתנועה אזרחית וצבר כוח דרך הפעילות הזו ועליה בנה את היכולת האזרחית ולכן עלינו לקחת את האחריות האזרחית הבסיסית בנושא מזון, מים וסניטריה

"אני סבור שאנחנו צריכים לקחת גם אחריות אזרחית. החמאס צמח כתנועה אזרחית וצבר כוח דרך הפעילות הזו ועליה בנה את היכולת הצבאית ולכן עלינו לקחת את האחריות האזרחית הבסיסית בנושא מזון, מים וסניטריה". מנגד, הוא אומר, המציאות הנוכחית היא מציאות חלמאית בה ישראל בונה את כוחו של חמאס כשהיא מעבירה לידיו את הסיוע ההומניטרי שהוא משתלט עליו ומוכר אותו.

סמוטריץ' מחריף את דבריו וקובע כי מחדל הסיוע ההומניטרי חמור ממחדל השבעה באוקטובר שקרה בטעות או בפרשנות לא נכונה, בעוד מחדל הסיוע נעשה בעיניים פקוחות. עם זאת, הוא אומר, "אני שמח לבשר שסוף סוף, בדיון לפני יומיים ראש הממשלה נתן החלטה חד משמעית להתקדם בנושא העברת השליטה על הסיוע ההומניטרי לידינו, קודם בצפון הרצועה ואחר כך גם דרומה. זה קריטי".

הוויכוח העיקרי אותו רואה סמוטריץ' בסוגיית היום שאחרי נוגע לשאלת ההתיישבות. תפיסתו שלו היא שבכל מקום שבו אין התיישבות קשה להחזיק נוכחות צבאית. ההתנגדות האזרחית לנוכחות מתמשכת שכזו מגיעה ובסופה הצבא נסוג. "איפה שיש התיישבות יש ביטחון ואיפה שאין התיישבות אין ביטחון", הוא אומר ומציין את צפון השומרון שהפך למקום הבעייתי ביותר בהיבט הביטחוני משום שמשם נעקרה ההתיישבות ונוצר מרחב ללא נוכחות ישראלית.

לתפיסתו של סמוטריץ' לא זו העת להכריע בוויכוח אודות ההתיישבות ברצועת עזה, שכן כעת האתגר הוא השמדתו של חמאס צבאית ואזרחית ולאחר מכן תבוא ההכרעה במחלוקת.

לוחמים בעזה
לוחמים בעזהצילום: דובר צה"ל

את החוששים מעלויות אדירות של סיוע הומניטרי שיפלו על כתפי האוצר הישראלי, מבקש סמוטריץ' להרגיע ומזכיר כי לא מדובר בסיוע שיגיע מקופתה של ישראל אלא מקופתו של העולם, וגם אם תבוא ההוצאה הזו מהקופה הישראלית היא תהיה לאין ערוך נמוכה מעלויותיה של המלחמה שעולה כעת 250 מיליארד שקלים בשנה.

לזאת מוסיף סמוטריץ' ומעיר כי כאשר כל אותם אלופים בדימוס המתבטאים באולפנים הם עושים זאת מתוך אג'נדה פוליטית ולא מתוך תפיסה מקצועית צבאית. כך היה גם כאשר קבעו שההתנתקות תביא ביטחון. כך גם כאשר כלכלנים משתמשים בתוארם כדי להפחיד את אזרחי ישראל מהמשך המלחמה הם לא מדברים כלכלה אלא אג'נדה פוליטית. "זה לא יעלה חמישה מיליארד אלא אולי עשרה אחוז מזה, וכמה שזה יעלה זה יהיה שווה כי מה שלא משלמים בטווח הקצר משלמים בטווח הארוך בריבית והצמדה. כך היה כשברחנו מלבנון, מעזה ומהשומרון. גמרתי לברוח ושיעלה כמה שיעלה".

הפחידו אותנו עם מפלצת החיזבאללה

בהמשך הדברים נשאל סמוטריץ' אודות יעדי המלחמה בלבנון ושאלת הרגע בו ניתן יהיה להודיע לתושבי הצפון שהם יכולים לשוב לבתים. השר משיב ומציין את הצלחותיה של המלחמה כגורם מעודד להמשיך הלאה ולהרחיב את מטרות המערכה.

"התחלנו בהשמדת חמאס בעזה. לפני חודש ומשהו הוספנו מטרה של החזרת תושבי הצפון ודחיקת חיזבאללה. היום אנחנו כבר מדברים על הכרעת חיזבאללה. מי חשב על כך. הרי במשך שלושים שנה סיפרו לנו על מפלצת עצומה ומאיימת. מי חשב שבתוך פחות מחודש נביס את חיזבאללה ונכה אותו".
זה עוד לא הסתיים ויש עוד עבודה קשה ויהיו מחירים ונצטרך לגלות נחישות ויכולת עמידה, אבל מי חלם שבתוך פחות מחודש נשמיד להם עשרות אחוזים מהיכולות שלהם

"זה עוד לא הסתיים ויש עוד עבודה קשה ויהיו מחירים ונצטרך לגלות נחישות ויכולת עמידה, אבל מי חלם שבתוך פחות מחודש נשמיד להם עשרות אחוזים מהיכולות שלהם, את כל ההנהגה ותשתיות הקרקע. המחירים כבדים, אבל הם הרבה פחות ממה שהפחידו אותנו. אנחנו מנקים כעת את הקילומטרים שליד מרחב הגבול כדי שהתושבים יוכלו לחזור בלי חשש מבונקרים ותשתיות של מנהרות".

סמוטריץ' מעריך שהמלחמה בצפון יכולה להסתיים מהר מאוד בהכרעת חיזבאללה והשמדת תשתיותיו ודחיקתו אל מעבר לליטאני ואז יוכלו התושבים לשוב לבתיהם. לכך לא נכון לקצוב זמן. "אנחנו רוצים לעבוד חזק עצים ונחוש, אבל הסמל המסחרי של המזרח התיכון הוא סבלנות. אחת הבעיות הקשות שלנו בשנים האחרונות הייתה שאנחנו חברת שפע מערבית ומודרנית שרוצה הכול עכשיו, כשמסביב סבלנות היא מילת המפתח. בשנה האחרונה עם ישראל גילה יכולת עמידה מדהימה. אני לא רוצה לקצוב זמנים ולהגביל את עצמנו".

כעת, מציין סמוטריץ', יעדיה הגיאוגרפיים של המערכה מוגבלים והיעד הוא ניקוי קילומטר או שניים לכל אורך הגבול. מדובר, הוא מציין, בשטח גדול משטחה של רצועת עזה המתפרס לאורך תוואי ארוך יותר ובו ישנם לא מעט כפרים ששימשו מסתור למחבלי החיזבאללה. למעשה, אומר סמוטריץ', שטח זה הופך לשטח השמדה בו אין נוכחות של אזרחים או חמושים. "הנענו בחודש האחרון כמעט מיליון וחצי איש מדרום לבנון צפונה. זה קורה על ידי ירי מדויק וקטלני מאוד ותמרון קרקעי".
אנחנו במרחב שבו מעריכים את החזק ולכן אחרי המלחמה נראה שאנחנו חותמים על עוד בריתות והסכמי אברהם יורחבו, כי כולם רוצים להיות עם השחקן החזק

סמוטריץ' מבהיר כי בסופו של יום יהיה הסדר מדיני, שלא כמו בעזה שם היעד הוא השמדת חמאס, מאחר ולבנון היא מדינה ריבונית, "אבל זה יהיה כשחיזבאללה לא מחזיק ביכולות פגיעה בתושבי ישראל, אין לו תשתיות על הגבול, נדחוק אותו אל מעבר לליטאני וזה תנאי בל יעבור כדי שהוא לא יהיה סמוך לישובים שלנו ושתושבי הצפון יוכלו לחזור בבטחה. אנחנו במרחב שבו מעריכים את החזק ולכן אחרי המלחמה נראה שאנחנו חותמים על עוד בריתות והסכמי אברהם יורחבו, כי כולם רוצים להיות עם השחקן החזק".

סמוטריץ' ממשיך ומנתח את מהלכיו של צה"ל לבידודה של לבנון במגמה למנוע הזרמה של אמל"ח נוסף לחיזבאללה, כך גם בגבולות הקרקעיים וגם בהשתלטות על שדה התעופה והשבת מטוסים חזרה לארצות מוצאיהם. "לא נותנים למפלצות לצמוח לממדים האלה, לא בעזה ולא בלבנון. גם אחרי שנחזיר את התושבים לא נוכל לאפשר לחיזבאללה להיבנות שוב. אם הוא ינסה להשתקם נכה בו כשהוא עוד קטן".

תגובה לאיראן בוא תבוא

לשאלת התגובה הישראלית למתקפת הטילים האיראנית לא מרחיב השר סמוטריץ' אך הוא קובע שתהיה תגובה משמעותית וגם בסוגיה זו לטעמו אנחנו מעט מפריזים ביכולות האיראניות כפי שעשינו עם חיזבאללה. "העובדה שאיראן פתחה במלחמה הזו נגדנו חזית ישירה נותנת לנו לגיטימציה להתמודד בחזית הזו ולסיים אותה במטרות מאוד שאפתניות, ואני לא רוצה להיכנס לפרטים. המלחמה צריכה להסתיים לא רק בכך שנחסל את הפרוקסי אלא בערעור כל הציר, וזה כולל טיפול בראש התמנון".

כשהוא מתייחס לעצותיו של נפתלי בנט להכות כעת בגרעין האיראני, אומר סמוטריץ' כי לא בעצות מבחוץ של מי שהאחריות אינה מוטלת עליו יבוא המענה הנכון.

נעשה עוול לרבנים חותמי המכתב למען החטופים

גם למכתב הרבנים אודות העסקה האחראית שיש לבצע על מנת להשיב את החטופים, מתייחס השר סמוטריץ' ואומר: "כולנו לא רק רוצים אלא משתוקקים מחוייבים ועושים כל מאמץ להחזיר את החטופים הביתה. זו מחויבות לאומית ומוסרית, זה חלק מהאתוס המכונן של מדינת ישראל שתלך עד סוף העולם כדי להציל כל יהודי, זה האתוס של העם היהודי של כל ישראל ערבים זה לזה. יש דיון לגבי הדרך, האם כשאתה
כולנו לא רק רוצים אלא משתוקקים מחוייבים ועושים כל מאמץ להחזיר את החטופים הביתה. זו מחויבות לאומית ומוסרית, זה חלק מהאתוס המכונן של מדינת ישראלנכנע או כשאתה מגלה עוצמה, האם בכל מחיר? לשיטתי לא כי שחרור מחבלים יביא לרצח יהודים רבים יותר מאותם שתחזיר".

"קראתי את המכתב ואני חושב שעשו עוול לרבנים במסגור שלו. כתוב שם שצריך להחזיר את החטופים וכתוב שם שאסור לעשות את זה במחיר פגיעה בביטחון ישראל ובמחיר סיכון הישגי המלחמה. אני חותם על כל מילה. אנחנו מחויבים לזה ויש בכל רגע אלפי לוחמים שעוברים בית אחר בית, פיר אחר פיר, מנהרה אחר מנהרה ומחפשים חטופים ומודיעין, מייצרים מבצעים איפה שאפשר. כשניקח אחריות אזרחית זה יהיה מקדם שבירה תודעתית עצום על סינוואר ועל חמאס. זה יצור שם משבר וכניעה שיכולים לקדם עסקה".

באשר לסינוואר עצמו סבור סמוטריץ' כי מדובר במי שהוציא את עצמו מהרלוונטיות למלחמה משום שהוא מתחבא כעכבר במנהרות, ובסופו של יום הוא, אחיו ובכירי ארגונו יושמדו.

היציבות הפוליטית מאפשרת הגעה ליעדי המלחמה

מכאן עובר סמוטריץ להיבט הפוליטי ומברך על הצטרפותו של גדעון סער לממשלה. בעיניו מדובר במהלך אחראי ומחויב המציאות בעיצומה של מלחמה. הוא מזכיר בדבריו את תמיכתו בממשלת האחדות, גם כאשר הוא עצמו נאלץ לשלם על כך מחיר בדמות הרחקתו מקבינט המלחמה.

לשאלת מעמדו של השר גלנט מציין סמוטריץ' כי אינו ממונה ואינו עוסק במינויים ופיטורים. בעיניו טוב שיש ריבוי דעות בדיוני הקבינט והפורומים המצומצמים, אבל חשוב לזכור ולהבין שבראש הפרמידה עומד אדם אחד וזהו ראש הממשלה ואיתו קבינט אחד, ומרגע שהתקבלה החלטה על כולם לגבות אותה. הוא עצמו מגבה החלטות שלא הסכים להן לאחר שהתקבלו, בהיותו חלק מהקולקטיב המיניסטריאלי, על כל המשתמע מכך.

"זה בסדר שיש דעות שונות, אבל ראש הממשלה ושר הביטחון צריכים לדעת לעבוד יחד. אוי ואבוי לנו אם כולם חושבים אותו דבר. זה המצע הבטוח לצמיחתן של קונספציות", אומר סמוטריץ' המעריך כי הממשלה תשלים את ימיה, בין השאר משום שהדבר נדרש כחלק מיישום מטרות המלחמה הכוללות גם הכרעת האויב וגם שיקום ההתיישבות בצפון ובדרום.
גם הציבור החרדי מבין שהוא חייב להיכנס הרבה יותר מתחת לאלונקה. הוא רואה את הצורך הקיומי של ישראל

סמוטריץ' מעריך שגם סוגיית חוק הגיוס תגיע לפתרון והדבר מחויב המציאות. "גם הציבור החרדי מבין שהוא חייב להיכנס הרבה יותר מתחת לאלונקה. הוא רואה את הצורך הקיומי של ישראל", אומר סמוטריץ' הסבור שהעיקרון לפיו יש לנטרל רעשי רקע פוליטיים כשדנים בסוגיה זו, יביא לכך שהצבא הוא שיקבע את המספרים להם הוא זקוק וזאת מבלי לזלזל או להמעיט בחשיבות לימוד התורה. "ברגע שקבענו את העיקרון של מה שהצבא צריך, זה מה שיהיה בלי פוליטיקה, זה הדבר הנכון".

כולנו מתגייסים באופן שוויוני למילואים הכלכליים של עלות המלחמה

הפרק האחרון של השיחה עם השר סמוטריץ' מוקדש לאתגר התקציב בפניו הוא עומד, והוא מציין את היות המלחמה אתגר כלכלי משמעותי מאוד. "זו המלחמה הארוכה והיקרה ביותר בתולדות ישראל, סביב 250 מיליארד שקל עד היום וזה לא הסתיים בזה. זו עלות גדולה עם נגזרות על התקציב השוטף, וזה מחייב אותנו להתנהלות אחראית, שמרנית ומרוסנת".

"האתגר הגדול הוא לדעת איפה להרחיב, כמו בתכנית המילואימניקים שגיבשתי בעלות של תשעה מיליארד שקל, וכך גם במעטפת המפונים והניצולים, אבל מצד שני לעשות זאת באחריות, והוכחתי את זה בתקציב 24' המתוקן וכך אעשה גם בתקציב 25' שיהיה תקציב שייתן מענה לכל צורכי המלחמה בחזית ובעורף. יש לזה משמעות. כולנו ניכנס יחד מתחת לאלונקה".

"זו מלחמה יקרה ונצטרך כולנו לממן אותה. כולנו נרגיש את זה, אבל ההתחייבות שלי היא שזה יתפזר על כולנו. באופן טבעי ככל שהעשירון עולה גם הנטל יעלה, אבל כולם ייכנסו מתחת לאלונקה. אף אחד לא יגיד שחרב עליו עולמו וששחטו לו את הפרות הקדושות. הוכחתי שאני יודע לעשות את זה ב-2024, הממשלה והקואליציה הוכיחו אחריות והלכו איתי עם זה. זה יהיה קשה יותר ב-25' כי אני מחויב לצעדי התכנסות פרמננטיים בצד ההוצאה וההכנסה של בערך ארבעים מיליארד שקל שזה המון, אבל אנחנו יודעים לעשות את זה בצורה מידתית, סבירה והגיונית".
מהר מאוד נחזור למסלול צמיחה כשהמציאות הגיאופוליטית שלנו תשתנה ויהיה כאן ביטחון אמיתי. אנחנו צפויים אז לעשורים של צמיחה כלכלית מדהימה

לזאת הוא מוסיף ופונה לעם ואומר כי כשם שהעם הוכיח יכולת עמידה והקרבה ונחישות במאמץ הצבאי, כך ננצח יחד את המאמץ הכלכלי שבלעדיו אי אפשר לנהל מלחמה. "לכן כולנו ניכנס יחד תחת האלונקה ונצלח יחד את האתגר הכלכלי. נרגיש אותו אבל נעמוד בזה. יהיה קצת קשה בשנה הקרובה, אבל מהר מאוד נחזור למסלול צמיחה כשהמציאות הגיאופוליטית שלנו תשתנה ויהיה כאן ביטחון אמיתי. אנחנו צפויים אז לעשורים של צמיחה כלכלית מדהימה", אומר סמוטריץ' ומציג נתוני יציבות ואף צמיחה בענפים שונים בהם ההייטק הישראלי ,לצד יציבות המטבע באופן יחסי לתקופת המלחמה.

העיתונים הכלכליים שאינם מפרגנים לא מטרידים את השר סמוטריץ' המזכיר שוב שכשם שכאשר האלופים במיל' מתבטאים ביטחונית הם מבטאים את המיית ליבם ואת האג'נדה הפוליטית שלהם, כך גם כאשר מדובר במומחי כלכלה למיניהם. "מי שמנסה לייצר בהלה כלכלית מנסה לעצור את המלחמה. אלו אותם אנשים שבמשך עשרים שנה ביקשו שקט ועכשיו אנחנו משלמים על זה בריבית של שוק אפור. אני לא אומר שזה לא אתגר כלכלי, ותפקידי לשמור על אמון השווקים והמשקיעים ולכן אני הולך להביא צעדים כואבים. אני לא הולך להיות שר אוצר פופוליסטי ויתכן שאנשים מסוימים יכעסו עליי, אבל כך נראית אחריות. זה יהיה מידתי ומאוזן ואחדותי וכולם ייכנסו תחת האלונקה יחד. בעיניי כך נראית אחריות. כשם שאנחנו מתגייסים למילואים אנחנו מתגייסים למילואים בכלכלה".
מי שמנסה לייצר בהלה כלכלית מנסה לעצור את המלחמה

באשר לחוות הדעת של חברות המידרוג, מציע סמוטריץ' לקרוא את תוכן חוות הדעת הללו ולראות שמדובר בחוות דעת קוטביות זו לזו. בעוד חוות הדעת של NSP היא חוות דעת מקצועית עניינית וכלכלית ואומרת שישראל מתנהלת נכון כלכלית אבל הסיכונים הגיאופוליטיים משפיעים על הדירוג. לעומת זאת את בדרוג של מודיז רואה סמוטריץ' הרבה פוליטיקה ומעט כלכלה, כהגדרתו. בחוות הדעת הזו ביקורת על אופן ניהול המלחמה ומסלול היציאה מהמלחמה כמו גם ביקורת על התנהלות שר המשפטים מול הועדה לבחירת שופטים, סוגיות שאין להם נגיעה כלשהי לכלכה.

סמוטריץ' מציין כי למרות הדירוג של מודיז הגיוסים הישראליים לא נפגעו כלל. "ישראל מעולם לא פיגרה ביום אחד בתשלום החובות שלה. ישראל יותר מלווה לאחרים מאשר היא לווה בעצמה. יש לנו יתרות מט"ח של 220 מיליארד דולר. נתוני המקרו כלכלה שלנו איתנים יציבים וחזקים", הוא אומר ומזכיר את פריחת התעשיות הכלכליות לנוכח הצלחות המלחמה שמניבות רכישות בינלאומיות אדירות ממדים.