בעקבות חיסולו המוצלח של רב המרצחים יחיא סינוואר, מנהיג חמאס ברצועת עזה, מתחזקות הערכות כי הארגון עשוי לעמוד בפני מחלוקת פנימית משמעותית בין שתי קבוצות מרכזיות, הנבדלות זו מזו בגישתן כלפי היחסים עם איראן.
הקבוצה הראשונה כוללת פעילי חמאס המסתייגים מהישענות מוחלטת על איראן המתורגמת לכפיפות של הארגון לטהראן. חברי קבוצה זו סבורים כי הקשר עם טהראן, המספקת לחמאס תמיכה צבאית וכלכלית, עלול להוות סכנה להנהגה העצמאית של הארגון ולמטרותיו.
הפעילים צפויים לתמוך בחאלד משעל כמנהיג הבא של חמאס. משעל, שכיהן בעבר כראש הלשכה המדינית של חמאס נתפש בגישה חשדנית מצד איראן בגלל תמיכתו בעבר במאבק להפלת משטר אסד בניגוד למדיניותה של איראן. עבור תומכיו, חמאס צריך לפעול באופן עצמאי ולא להיות תלוי באופן מוחלט באיראן כדי לקדם את ענייני הפלסטינים.
נזכיר כי ב-1997, משעל ניצל מניסיון התנקשות של המוסד בירדן, שהוביל למשבר דיפלומטי בין ישראל לירדן. בעקבות ניסיון ההתנקשות הכושל, ישראל נאלצה לשחרר מהכלא את השייח' אחמד יאסין, אחד ממייסדי חמאס, כחלק מהסכם פשרה עם ירדן.
מנגד, הקבוצה השנייה כוללת פעילים התומכים בהמשך הקשר האסטרטגי עם איראן, המהווה שחקן מרכזי במאבק האזורי מול ישראל. חברי קבוצה זו רואים חשיבות בהמשך שיתוף הפעולה הצבאי והפוליטי עם טהראן, אשר מספקת תמיכה לחמאס ולגורמים נוספים הפועלים נגד ישראל. תומכי קבוצה זו יראו בחליל אל-חיה, סגנו של סינוואר, כמנהיג הבא של הארגון.
אל-חיה, המזוהה עם מחנה התמיכה באיראן, צפוי להמשיך את הקו הנוקשה של סינוואר ולשמר את הברית עם איראן, גם במחיר של השפעה גוברת של טהראן על חמאס.
המחלוקת הפוטנציאלית בין שני המחנות עשויה ליצור מתחים פנימיים בתוך חמאס, ולהשפיע על מדיניותו העתידית של הארגון, במיוחד בנוגע למאבק מול ישראל והיחסים עם מדינות האזור.
בעוד שהקו המתון של משעל עשוי להוביל לפתיחת ערוצים דיפלומטיים חדשים, גישתו של אל-חיה יכולה להביא להעמקת התלות באיראן והמשך העימותים מול ישראל.
המאבק על ההנהגה יתרחש ככל הנראה לאחר השגת יציבות פנימית בתוך הארגון, אך הוא עשוי להכתיב את הכיוון שבו חמאס ילך בשנים הקרובות. להכתיב את הכיוון שבו חמאס ילך בשנים הקרובות.