צוות התיכון התורני 'הימלפרב' נפרד מהרב אבי גולדברג שהיה מורה ומחנך בבית הספר ונהרג בקרבות בלבנון.

נעה אברהם, מנהלית בבית הספר, אומרת כי "זה ממש עצוב, אבידה גדולה לעם ישראל, לבית הספר, איש חסד אמיתי, איש מאוד חיובי, עם לב רחב וטוב, מלא נתינה. הוא אהב את העם, אהב את הארץ הזו. אפילו שהמילואים לא היו קלים הוא היה כמה וכמה חודשים וזה השפיע עליו בצורה לא פשוטה, אבל הוא המשיך ללכת, הוא הכיר בחשיבות של הדבר הזה, לא ויתר על המלחמה הזו ורצה לתת את כל כולו.

איתן אשכנזי, מחנך בתיכון, אומר כי "כל מי שפגש את אבי ראה אדם עם אור בעיניים. כל מה שהוא עשה, אם בעשייה החינוכית, אם בעשיית חסד, אם בנגינה. אחד התפקידים של אבי בבית הספר היה מעורבות חברתית, אבי מאוד השתדל לחדיר לתלמידים לעשות את זה מכל הלב ולא רק לעשות את ה'וי' ואת השעות שצריך בשביל לקבל תעודת בגרות".

אשכנזי מספר על יחסיו הקרובים עם גולדברג: "חבר קרוב, לא פשוט יום כזה עם בשורה איומה כזו, קשה לכמת בן אדם כזה במילים - אבא, בעל, בן אדם".

"כשהוא היה בצפון הוא פתח קבוצה של מנגנים שיגיעו לחבר שמתמודד עכשיו עם מחלה לא פשוטה והוא דאג שהקבוצה תתפקד. הוא שלח את אשתו והבן שלו לנגן. היה עם תודעת שליחות מאוד גדולה והבנה מוחלטת מה אנחנו צריכים לעשות פה. זו אבידה גדולה לעם ישראל".

הרב שלומי דנינו, מנהל התיכון, אומר כי "קשה להגיד ביום כזה שהוא מרומם, אבל היה חשוב לנו לומר לתלמידים דבר אחד - במלחמה שיש היום בכל הזירות זו מלחמה איך נראה אדם. איך נראה אדם שיש לו צלם אנוש. אדם שיש לו צלם אנוש יודע על מה הוא נלחם ואיך להילחם. אני חושב שכל מי שראה את הסרטונים שהרב אבי שלח, לתלמידים שלו, בוגרים שלו, הורים - ראינו למה נלחמים".

דרורית טל, מורה בבית הספר, מספרת כי "אבי הקים פה להקה ותזמורת, הוא בעצם היה מרים את האירועים בטוב טעם מוזיקלי. סיפרתי לו פעם שאמא שלי, עליה השלום כבר, מאושפזת במצב לא טוב. הוא הציע לבוא עם חבורת הנגנים להגיע לשמח. הוא התארגן מיד עם הלהקה של בית הספר וזו היתה חוויה נפלאה - הכל בזכות הרב אבי. בצניעות ובשקט".