הרב יונתן רייס, מייסד רשת ישיבות ההסדר החרדיות 'חדוותא', חולק על האמירות והקריאות לגייס אלפי חרדים לצה"ל באופן מיידי ומסביר בראיון לערוץ 7 מדוע המהלך לא אפשרי ומפרט כיצד, מניסיון אישי שלו, ניתן להגיע לגיוס המוני במגזר החרדי.
הרב רייס גוייס לצה"ל בכפייה לאחר שהיה עריק, הוא נעצר בנתב"ג עם חזרתו מחו"ל כשהוא נשוי. "צה"ל בכלל לא היה בתוכנית, הייתי משתמט. נסעתי לחו"ל, חזרתי, עצרו אותי ומשם התחיל החיבור שלי לסיפור הזה של ישראליות, צה"ל, גיוס".
ההחלטה לפתוח ישיבות הסדר חרדיות הגיעה מיד לאחר השחרור, "עשיתי שירות צבאי, התחלתי ברבנות, אחרי זה הייתי אחראי על תחום חרדים בחיל התקשוב. כשהשתחררתי אמרתי צריך להקים מסגרות, כי לצפות מצה"ל שיוכל לתת לנו מענה, זה פול גז בניוטרל".
הוא מסביר כי "האתגר הגדול זה בחינוך החרדי בגילאי 17, יש הרבה נערים שכן רוצים לשלב, שם צריך לתת את הזרקור, צריך למצוא פתרונות, אבל צה"ל הוא כור היתוך ולא יודע לתת את הפתרון".
את ישיבת ההסדר הראשונה הוא הקים לפני כשמונה שנים עם שישה תלמידים, "היה מאוד מאתגר ומשם התקדמנו, וככל שהתקדמנו הבנו כמה אנחנו לא מבינים. ככל שצללנו לאירוע, הבנו שהקונפליקט הגדול הזה מאוד מורכב, הוא אחד האתגרים הכי גדולים של מדינת ישראל, שזה הסיפור שעל פניו קוראים לו 'גיוס חרדים', מתחבאים הרבה מאוד ויכוחים קונפליקטים ערכיים. אם זה הליברליות מול השמרנות, שבעצם צה"ל זה כור היתוך. זה ויכוח על צביון המדינה ומצפים פה מצה"ל לפתור את הבעיה הזאת".
הוא ממשיך לפרט את המורכבות שמאחורי נושא חוק הגיוס. "נושא הזהות, אם זה נראה לאזרח הפשוט שגיוס חרדים זה אוכל כשר, בית כנסת, שלא יהיו בנות ונפתור את זה, ממש לא. הסיפור הוא לא דת, הוא זהות, וכשנפתור את זה, נוכל להתקדם, אבל נראה לי שאנחנו לא באירוע כי הוויכוח הוא פוליטי, הוא לא ערכי, הוא חברתי, הוא לא באמת ויכוח שצולל לתוך העומק של האירוע - איך בונים זהות לחרדי שחונך על חינוך שרק לימוד תורה, זה חינוך אבסולוטי".
האם ישיבות הסדר הן הפתרון לגיוס חרדים? הרב רייס עונה: "אנחנו נותנים מענה חינוכי לנערים חרדים, שרק קונספט של לימוד תורה לא מתאים להם, הם רוצים שילוב. צה"ל זה עוד נדבך בשרשרת החינוכית, אבל זה לא הסיפור. ישיבת הסדר היא תוכנית פרקטית. הסיפור פה קודם כל זה חינוך. מגיע אלי נער ש-17 שנה חונך או שאתה לומד תורה, או שאתה אפס. זה בעצם הסאבטקסט של החינוך החרדי, כי אין מענה למי שלא רוצה ללמוד תורה".
"במסגרת שלנו אנחנו עוסקים באיך לבנות לו זהות ערכית על בסיס חרדי, מעבר ללימוד תורה, מעבר ללימוד מקצוע, או מסלול קרבי, אנחנו בונים איתו ביחד זהות שמצד אחד הוא חרדי, לומד תורה ולא מתבייש בזה ומרגיש את עצמו בסיטואציה שנוצרה לכתחילה הוא בא לתרום למדינה או לשרת או לעשות מקצוע. עד שהוא מגיע אליי לישיבה אנחנו לצד עולם התורה, ברגע שהוא מגיע, הוא עכשיו הולך להיות הכי חזק, הכי טוב, הכי לכתחילה".
הוא מדגיש כי "את האירוע הזה, אם רוצים לפתור את 'גיוס חרדים', זה חייב לעבור דרך מסגרות חינוך. כי בסוף צריך לזכור שמפקדי צה"ל רואים את עצמם כמחנכים. צה"ל עסוק ב-DNA שלו בערכים, אי אפשר לנתק את זה, ולהגיד עכשיו לחרדי, שהוא בקונפליקט זהותי, ערכי ותרבותי, הוא מבולבל עם עצמו, שמחנכי צה"ל יכנסו לקונפליקט הערכי הזה, זה פיצוץ, זו התרסקות. אין מנוס מלהקים מסגרות בתווך, בין החרדיות לישראליות. אנחנו הגשר הזה שאמור לעשות את המפגש בין החרדיות לישראליות".
הוא מותח ביקורת על ההתעסקות בפוליטיקה במקום לפעול לפתרונות מול מיזמים שכבר הוכיחו תוצאות כמו ישיבות הסדר. "חבל שכולם עסוקים בפוליטיקה ושטויות והמדינה לא נכנסה לאירוע. דבר הראשון שצריכים זה לבדוק מה הצליח, כי פלוגה וגדוד לא הצליחו, אם הולכים לחטיבה, אני הייתי כבר הולך על אוגדה, למה לא אם זה סתם בשביל יחסי ציבור".
בסוף, הוא אומר, "אין דרך קצרה, אין קיצורי דרך. מי שינסה לעשות את קיצורי הדרך, עוד עשור נשב באותו מקום, רק כסף יזרום, עוד כמה טרמפיסטים שניסו דברים ולא הצליחו, ועוד כסף שבוזבז על חשבון משלם המיסים הישראלי".
בראיון הרב רייס חולק על רבים ואומר כי מתקפת החמאס בשמת תורה לא עשתה שינוי בחברה החרדית ביחס לגיוס לשרות מלא בצה"ל. כבר חודש וחצי אחרי הוא הביע את דעתו בנושא ואמר כי מדובר ב"אופוריה" ואמר "צפו להקצנה".
בשיחה עם ערוץ 7 הוא מסביר מדוע חשב כך: "מי שחושב שיש פה שינוי חד משמעית שלא. קודם כול החברה החרדית היא חברה מדהימה, מלאה בהתנדבות, אבל אי אפשר להתייפייף ולייפות, זו התנדבות, זה לא לקחת אחריות".
"עכשיו לבוא לצפות, מחברה שגדלה על אתוסים, מצד אחד עולם התורה, מצד שני אף אחד לא דיבר איתם על אחריות, לבוא ולקחת אחריות זו ציפיית שווא. אז הייתה התעוררות התנדבותית כי החברה החרדית עושה חסד, ומלאה בחסד ועוזרת לכל מי שצריך, אבל בסוף מה שהמדינה צריכה זה לא מתנדבים, כי עם מתנדבים אי אפשר לעשות למלחמה ופה אני חוזר עוד פעם לחינוך. בלי חינוך לא יהיה שינוי אמיתי".
הוא מוסיף ופונה לחברה הישראלית שדורשת גיוס חרדים: "75 שנה התקבע פה תודעה שהחברה הישראלית, הפוליטיקאים החילונים, היה להם נוח לייצר דילים עם פוליטיקאים חרדים ויצרו את האירוע הזה שכל הבחורים, גם אם הם לא לומדים, נמצאים תחת איזו מטריה של דיחויים, זה היה נוח לכולם. לבוא עכשיו להגיד לחברה החרדית, סטופ, תתגייסו, זה גם לא הוגן וגם לא נכון, אין מה לעשות זה תהליך".
"תהליך חברתי", הוא ממשיך, "צריך להשתנות כתהליך חברתי. אין מצב להגיע עכשיו, בום, תביאו עכשיו חמשת אלפים אנשים. פרקטית, אני פחות אוהב לדבר על מספרים אם גפני יביא שלושת אלפים מש"קי דת לצה"ל זה לא יעזור. אז בואו נדבר על תהליכים רציניים - חינוכיים, מסגרות".
לגבי חקיקת חוק הגיוס הוא אומר: "בעיניי, בחוק צריך להיות אכיפה. אין שום מבקר שבא לראות אם החברים מגישים דיחויים. קודם כל אכיפה רצינית שתוציא את מי שלא לומד". דבר נוסף שהוא אמר צריך בשביל תהליך, "המדינה לא באירוע. המדינה יושבת ומנהלת משאים ומתנים עם גפני ופורוש, אתה יודע כמה הם רלוונטיים".
הרב רייס מפרט: "מה שצריך, מצד אחד לתת דיחויים ללא הגבלות אבל עם אכיפה מאוד רצינית, עם סנקציות אישיות על ראשי ישיבה שמזיפים. והמדינה צריכה להיכנס בכל הכוח לאירוע של מסגרות חינוך. כשהיא תיכנס ברמה של מדינה ולא יוזמות פרטיות אנחנו נראה שינוי רציני ובעוד כמה שנים האירוע של שילוב חרדים יפטר".
לסיום הוא מדגיש שוב את החשיבות בחינוך: "צריך לעסוק בחינוך וכתוצאה מזה הם יגיעו לתרום למדינה".