הרב ד"ר אליהו רחמים זייני
הרב ד"ר אליהו רחמים זייניצילום: באדיבות המצולם

זה עשרות בשנים שמאות מחיילינו נפלו קרבן בגלל הדרישות האכזריות של צה"ל האוסרות לפגוע ב'חפים מפשע', ב'בלתי מעורבים', ואף במהלך המלחמה הנוכחית, ושאר הבחנות אוויליות כאלו במאבק נגד קבוצה אנושית הרואה את עצמה כעם שלם, אף אם מצדנו אנו מסרבים להכיר בהם כעם

יותר משנה חלפה מאז ההתקפה האכזרית והחייתית שאויבינו הכינו אותה בקפדנות ובתחכום, התקפה שהשפילה את צה"ל בצורה שלא הושפל מעולם, ואף כל מדינת ישראל. ברגעי ייסורים קשים כל איש מאמין שואל את השאלה המתבקשת: מדוע הקב"ה הביא עלי את זה? על אחת כמה וכמה כשבייסורי האומה כולה מדובר. ובכן התשובה ברורה: יש כאן קריאת השכמה כואבת ומדממת מצד הקב"ה לכל בני עמנו. הסיבות די ברורות: על סף מלחמת אחים עם הפגנות בריוניות אלימות שכולן ביטוי לשנאה עיוורת אך עמוקה, האיסור שהטילה - במיטב המסורת הפשיסטית של גרמניה בשנות ה-30 - עיריית ת"א על מתפללים ביום הכיפורים, החלטה נוראה המתווספת לעוד פשעים רבים שבשעת מלחמה אין מן הראוי לפרטן.

כל זה מבחינה רוחנית, אך מבחינת אותן חיות טרף שפגעו בנו בצורה כה שפלה ובזויה, הם פשוט השכילו לנצל את הקרעים שבתוכנו – והמסכמים שהתפרסמו בימים האחרונים מוכיחים את זאת היטב – ועוד יותר את הזחיחות של ראשי אמ"ן, שב"כ וצה"ל, שהתגלתה כאידיוטיות כרונית בצירוף חוסר מעוף של ראשי הממשלה ועוד ועוד, וכך היכו בסנוורים את כל המנהיגות הישראלית שכבר יותר שכמעט מאז קום המדינה היא קרבן לחינוך אירופאי מעוות, העושה שבוחנים כל מציאות לא כפי שהיא בשטח, אלא כפי שהאדם תופס אותה מנקודת ראותו האישית הפרטית תוך התעלמות ממהות המציאות החיצונית. את תחושותיו האישות משליך האדם המערבי על העולם החיצוני וכך הוא מחליט שהאמת משתקפת במראה הפנימית שלו. מה שהפסיכולוגיה קוראת השלכה. בין היתר, כיון שבגסות הרוח של ראשי הבטחון הוחלט שהחמס 'מורתע' אז ברור שהוא כזה, ולא יתנו לעובדות לבלבל אותם!

בגין הסיג את צה"ל מכל הישגי 67 וריסק אותם, אהוד ברק הסיג אותו מלבנון ובכך בנה ועיצב את החיזבאללה, ושרון הסיג אותו מרצועת עזה וכך בנה את החמאס, וכולם מתוך רצון להשיג או שלום או לפחות שמירה על חיי חיילינו ואזרחינו, ומכה שקרה הוא שבכל החזיתות קרה בדיוק ההיפך. האם מאן דהו למד לקח? מה פתאום?! ויותר ממה שהתברר עד כמה צה"ל היה שטוף דעות רקובות ואוויליות, מתגלה כיום עד כמה המדינה כולה מתגלה במלא עירומה הרוחני, המוסרי והאינטלקטואלי.

זה עשרות בשנים שכל גופי הבטחון מודעים היטב למאמצים של אויבינו להתחמש כדי לפגוע בנו, ומפאת מנטליות גלותית כרונית כל הגופים האלה, ובראשם מפקדי צה"ל הבכירים, מאז הסכמי הבאושים של אוסלו, חושבים רק במונחים של הגנה עצמית אם וכשאר יתרחש דבר מה נגדנו. האוויליות הגיעה עד כדי כך בצה"ל שנאסר על חיילינו לפעול נגד אויבינו כל עוד אין אנו כבר קרבנות שלהם ממש.

זה עשרות בשנים שמאות מחיילינו נפלו קרבן בגלל הדרישות האכזריות של צה"ל האוסרות לפגוע ב'חפים מפשע', ב'בלתי מעורבים', ואף במהלך המלחמה הנוכחית, ושאר הבחנות אוויליות כאלו במאבק נגד קבוצה אנושית הרואה את עצמה כעם שלם, אף אם מצדנו אנו מסרבים להכיר בהם כעם!

ודי בדוגמא קטנה עכשווית אך אופיינית כדי להבין עד היכן מגיע העיוות השכלי והמוסרי: אין קץ למאמצים האדירים שהושקעו על ידי צה"ל, השב"כ, המוסד ואיני יודע עוד מי, בניסיון הצלתם של החטופים, ואכן הדבר משקף היטב את רוחו של עם ישראל הדואג לכל אחד מבני עמנו מכל הלב, ונכון הוא להשקיע כל הניתן כדי להציל מה שעוד אפשר להציל. אלא שעד עכשיו מאמצים אלו נעשים במחיר של הקרבת לא מעט מחיילינו באופנים שונים. ולא זו בלבד, אלא שאם בתחילת המלחמה מטרתה נקבעה כרצון של חיסול הרע החמאסי, שלמשעה הוא רצון חיסול הרע העולמי, כבר לפני מספר חודשים צה"ל הפך בזדון שקשה לא לראות בו מגמות פוליטיות פסולות את עיקר מטרתה המלחמה לרצון הצלת השבויים, עד כדי כך שאם משחררים ולא קומץ שבויים הוא מוכן מזמן לסגת מכל רצועת עזה ללא תנאים! שומו שמיים על זאת!

לוחמי עמנו הנפלאים, סדירים כמילויניקים, שהתייצבו בהמוניהם בעוז ובגבורה עילאית בקו ראשון על מנת לרמוס את הרע זה, הקריבו קרבנות אדירים כבר. שנה ויותר של מלחמה קשה השאירה 'שטיח' של דם חיילינו הנפלאים המכסה את ארצנו מראש הנקרא עד אילת, וגבתה כבר חייהם של יותר ו-780 חיילים (יותר מפי שלוש השבויים) כדי להגן על עצם קיומנו, ודרך אגב גם כדי לנסות להציל את החטופים, ו-5177 נפצעו. מותשים כעת אחרי יותר משנה של מלחמה בלתי פוסקת, צה"ל מתייחס אליהם כ'פיונים' ששולחים אותם למשימות אוויליות ככיבוש פעם שלישית ולעיתים רביעית של ג'באליה או כדו' או כאותן ה'פשיטות' המסכנות אותם כל פעם מחדש, וכל זה בגלל סירובו לכבוש שטחים, משוכנע כפי שהוא, ששטחים אלה הגנובים מאתנו, שייכם לאויבינו עפ"י איזו שהיא הוראה מהר סיני, וככל הנראה גם עפ"י הוראת מפקדי צה"ל שבפנטגון! בושה!

והדבר מגיע עד כדי כך שמסתכסכים איך ל'הנציח' את הטרגדיה של שנה שעברה. מאבקים קשים ליוו את מאמץ ההנצחה הזה, ואף היישובים שנפגעו בעוטף עזה ביחד עם פוליטיקאים חסרי יושר ניסו לנתב את הרעיון לאפיקים לא רצויים. אין כאן המקום והעיתוי הנכון לדון ביחסם של תושבי עוטף עזה אל תושבי עזה עצמם לפני הטרגדיה, אבל כשהם מעיזים לומר לכל העם שהקריב למענם כל כך איך מנציחים טרגדיה כזו, אין זה רק אבסורד אלא זה מקומם! מתוך חולשה או רחמנות יתר החליטה הממשלה לקבוע טכס כפול, אחד לחיילים שנפלו ואחד לקרבנות ה-7 באוקטובר. אבל רעיון הזוי הוא זה. יש כבר יום זיכרון לחללי צה"ל, מדוע לקבוע יום נוסף? וממתי קובעים יום זיכרון אף לקרבנות העוטף כשהמלחמה עדיין לא הסתיימה?!

ממה כל זה נובע? בעיקר מפאת שרבים בעמנו ירשו אופי גלותי שהשתרש עמוק בתודעות, והוא הרצון רק להציל מצרות או לבכות על הצער והסבל עד כדי שכמעט מתאהבים בו. עמנו התרגל ב-2000 שנות גלותו לנסות להימלט ולבכות את קרבנותיו מפרעות הגויים, ואלה הפכו ל'קדושים' בעינינו, ולכן מתקשים כל בעלי המנטליות החולנית הזו לראות בחיילים ההרוגים והפצועים את ה'קדושים' האמיתיים והנשגבים, והם בעיניהם בבחינת 'נורמליות' גרידא ח"ו, עד כדי כך שאפילו הפיקוד העליון ממשיך יותר משנה להביט רק על ההישגים, ללא התחשבות יתר במספר קרבנות צה"ל. בעיני הפיקוד העליון, לכבוש את נחלת אבותינו מרצועת עזה יהיה זה בבחינת מעשה בלתי מוסרי כלפי הצדיקים 'הבלתי מעורבים' מצביעי החמס, כאשר לצד זה להקריב חיילי צה"ל בפעם השנייה והשלישית במחיר בנפש נוראי כדי להשתלט רק זמנית על ג'באליה, יהיה מעשה המתבקש בעצם, וכל זה ללא שמץ של נקיפת מצפון!

והצבור ה'ציוני דתי' ביחד עם המסורתי ועוד, המלאים אהבת ישראל וא"י, בתמימותם הנשגבה האופיינית להם, הם בבחינת צדיקים גמורים, אך עומדים בסכנה איומה, משום שהם מקיזים דם ללא כל חשבון מבלי להבחין עד כמה מנצלים אותם ולעיתים משמשים כלים ממש להגשמת מטרות פוליטיות המנוגדות לכל אמונתם. הם תורמים ומקריבים מתוך אמונה עמוקה שכל שהם נדרשים מצד הפיקוד העליון או הממשלה, קודש הוא. אבל אם לצבור המסורתי אין דרישות מיוחדות מצה"ל – על אף שהיו אמורות להיות לו כאלה - בנקודה זו הצבור הציוני דתי שלו ציפיות מיוחדות מפאת אמונתו וחובותיו ההלכתיות, אינו מצליח אפילו לזכות למינימום המגיע לו! הוא אמנם זוכה בשנים האחרונות איכשהו לכשרות סבירה, אבל בכל שאר התחומים רומסים את ערכיו: הוא אינו יכול לשמור שבת כדבעי, והנה מקבץ זעיר ביותר של דוגמאות:

דרישות ביטחוניות ומבצעיות המתבצעות ללא כל התחשבות בהלכה, שמירות ביישובים חילוניים הכרוכות בחילול שבתות וימים טובים וכהנה רבות.

הוא אינו יכול אפילו לקבור את מתיו על פי ההלכה, כי מחייבים אותו לקבור את מתו ביחד עם נכרים ופתרון שניתן על ידי הרבנות הצבאית תחת אילוצי משרד הבטחון אינו מהווה מענה הילכתי רציני.

הוא מתבקש לשרת עם חיילות, אף בקו ראשון, וכל תלונותיו בנדון נדחות, יחידות צהליו"ת נסגרות לחלוטין בפניו כי אינו יכול לשרת מפני תערובת המינים (שריון, יהלו"ם ועוד).

גם בענייני כשרות לא חסרות בעיות: צמצום תקני הכשרות, תערובת חלבי במטבחים ועוד.

מאמצים על אנושיים כדי למנוע קידום מפקדים בכירים דתיים (מקרה וינטר, אל"מ אבינועם אמונה ועוד עשרות כמותם).

וכל זה מבלי לדבר על החמור מכל: שטיפות מוח יסודי באמצעות הרצאות פוליטיות שכמובן משמשות שופר רק להשקפות השמאל כמובן, ובין מצד ה'קוד האתי של צה"ל', אותו עלוב המנוסח גם הוא ברוח מיטב הערכים הנכרים לעמנו, והמקעקע כל יסודות הלאומיות הישראלית והמוסר היהודי.

ומעל הכל מרבית מהלכי הקרבות נגד אויבינו וזה עשרות בשנים, כגון חיילים הנאלצים להסתכן בגלל 'חפים מפשע' ויותר מדי שילמו בחייהם בגלל האוויליות הזו או ויתור על שטחים שנכבשו כבר, פשיטות אוויליות בלבנון ובעזה, מלחמה החוזרת על עצמה שלוש וארבע פעמים נוגדים את התורה מן היסוד!

ורשימה זו כמובן חלקית ביותר.

ואחרי כל זה מתלוננים מדוע ה'חרדים' מסרבים להתגייס?! אבל לפני שנוכל לדון בחלק זה שמענו, עלי להבהיר נקודה עקרונית: אני דוחה על הסף את הכינוי המודבק להם 'חרדים', כי 'חרד' בלשון תורנית הוא האדם מישראל המקפיד לדקדק בכל מצוה מן התורה, וזה החרדים אינם עושים, עובדה, הם אינם משרתים בצבא להגנה על עמנו, ולכן בין היתר הם עוברים על 'לא תעמוד על דם רעך'. ואם כן, החרדים האמיתיים הם דוקא אותם 'ציוינים (!?) דתיים' שומרי תורה ומצות ולומדי תורה שסיכנו או מסכנים עדיין את חייהם כדי להגן גם אף על אחינו החרדים, כי רק הם מקפידם על כל המצוות! שנית: כמות החילוניים המשתמטים מן הצבא גדולה לא פחות מכמות החרדים, מדוע לא מדברים עליהם?!

ובאשר למה שרגילים לכנות 'חרדים', על מנת שלא יטעה איש בכוונתי, חובה מוטלת עליי להדגיש שסירובו של העולם החרדי להשתתף במאמץ המלחמתי הוא בבחינת פשע חמור שאין כדוגמתו, עבירה שאין כדוגמתה על התורה עצמה, ופשע שאין לו כל מחילה. אך יחד עם זה לא פחות מחויבים להדגיש שלא הצבור החרדי אשם, אלא מנהיגותו! נחלקו רבותינו האם המנהיגות הפוליטית בעמנו היא בבואה של התנהגות העם או ההיפך, והדיון הסתיים ב'תיקו' תלמודי מפורסם, קרי, שאין מקום להכרעה ברורה בנידון. אבל לגבי ימינו אנו יכולים להצהיר: כיום, אין כל קשר בין העם ובין המנהיגות הפוליטית שלו, כי זו האחרונה, על אף שאין מאיש שיוכל לקנא בה במציאות המטורפת הנוכחית, שבניגוד לרוב העם לדאבוננו היא מגלה יותר מדי פעמים שפלות אנושית, מוסרית, ערכית וביטחונית. הפלא הוא, שהוא הדין אצל החרדים: מתברר שאין קשר אמוני וערכי בין רוב הצבור החרדי ובין מנהיגיו הפוליטיים בעיקר, במיוחד בכל הקשור למצב האומה כעת ובמיוחד בכל הנוגע להשתתפות במאמץ הצבאי! לכן כל הקריאות מצד הכיוונים כולם

אבל מבלי להוריד כי הוא זה מחומרת הסירוב להתגייס, חייבים להתייחס למצב זה ביושר אינטלקטואלי. העולם החרדי טוען שצה"ל אינו רוצה אותם, אבל אין זה נכון צה"ל הוא מעוניין בעוד צבור שיחזק אותו אך יהיה כנוע בדיוק כציונות הדתית המוסרת עצמה מבלי לקבל את הזכויות המינימליות המגיעות לו והמאפשרות לשמור את אורח חייו. מנהיגי הצבור החרדי מצדם, מפחדים מחילון תלמידיהם, ובצדק לאור התנהגות האנטי-דתי של הפיקוד העליון (מדרגת תא"ל ומעלה) לכל דבר דתי (פרט ולאוכל והספקת לולבים ומזוזות וכדו'), פיקוד שלא ייתן לערך יהודי אמיתי ומשמעותי לבא לידי ביטוי, אף לא במישור הצבאי, האנושי והמוסרי! ומנהיגים חרדים אלה מפחדים גם מדיכוי או רק החלשת עולם התורה, ותוך התבססות על משפט אחד מהרמב"ם מציגים את עצמם כלויים שבדור. הטיעון הזה אין לו על מה לסמוך, אבל במציאות הקשה לכולם כעת, הבא נשתף פעולה אתו. הלויים היוו כ-22000 מתוך 600000 בני ישראל, קרי כ-3.7% של העם. אנו בערך פי שלוש פעמים מספר יוצאי מצרים, אז הבא נעניק שחרור מגיוס ממש ל-66000 בחורי ישיבה (חרדים וציונים יחדיו) וכל השאר יתגייסו. באופן זה תישמר עתודה רוחנית, המקבילה לעתודה האקדמאית, המורכבת מבחירי התלמידים שרבותיהם יבחרו אותם כמוכשרים ביותר אנושית ותורנית לשמש עתודה, וכל השאר יהיה שותף למאמץ המלחמתי. ואסור שהגיוס יהיה רק ב-8200 או כדו' (לא באים לצה"ל לרכוש מקצוע), יחידות התורמות תרומה עצומה אבל שאינן מסכנות איש, אלא חייבת ההתפלגות הכללית בין קרביים ללא קרביים להישמר גם בחתך אוכלוסייה זה!

אבל מה עושה הפיקוד העליון? הוא דבק במציאות ובגישה המתמשכת מאז קום המדינה: החילונים שמחים שהחרדים אינם רוצים לשרת בצבא ולחבור אליהם, ככה כל אחד משתי קבוצות אלה יכול להמשיך בשיגעונותיו ללא כל הפרעה ולטעון שהשנייה היא הפושעת, וכך הפשע מכל צד ישמש הצדקה לפשע שכנגד!

לכל הרקבון האנושי והלא יהודי זה, יש לשים קץ ובהקדם. מלחמה נוראה זו ומדממת חייבת להסתיים במהפכה חברתית אנושית, ערכית, מסורית, לאומית אינטלקטואלית ועוד, המנוהלת כולה על ידי הבעלים האמיתיים על מדינה זו, והם הם החיילים הנפלאים שלנו ששירתו בקו ראשון. רק להם הזכות המוסרית לתבוע שינויים מרחיקי לכת לטובת כל חלקי עמנו. שבנו ב"ה לתנ"ך, ואנו כותבים את המשכו, ולאורך כל תקופת התנ"ך המנהיגים הגדולים שהאומה היו אלה שסיכנו את עצמם למען כל העם: משה רבנו, יהושע, שאול המלך, דוד המלך ועוד רבים. ואין לי צל של ספק שאם יבינו שזה חובתם לחולל מהפכה כזו, מדינתנו תיהפך לגן עדן ממש בכל המובנים.

הכותב הוא, ד"ר למתמטיקה ופיזיקה, לשעבר רב הטכניון וכיום נשיא ישיבת ההסדר "אור וישועה" בחיפה