עו"ד אביחי יהוסף, שנטל חלק בצוות ההגנה של ראש הממשלה בנימין נתניהו בתיקים 1,000 ו-2,000, אומר כי החלטת בית המשפט המחוזי לחייב את נתניהו להעיד בעת מלחמה היא שערורייתית.
לדבריו, מדובר בהחלטה שערורייתית, שעלולה להכניס את בית המשפט לשדה הפוליטי – בניגוד לכל סדרי הדין. הוא מוסיף כי מי שחושב שנתניהו יכול פשוט להימנע ממתן עדות או לדחותה ללא השלכות, אינו מודע למורכבות המשפטית של המצב.
"אם נתניהו יבחר שלא להעיד, הדבר עלול לשמש כחיזוק לראיות נגדו ולהרע את מצבו המשפטי. מנגד, לא פתוחה בפניו הדרך לערער על החלטת ביניים זו, משום שהדבר לא אפשרי בסדר הדין הפלילי הנהוג בישראל. האפשרות המשפטית היחידה הפתוחה בפניו היא לעתור לבג"ץ לשינוי ההחלטה, אך הסיכויים לקבלת עתירה שכזו נמוכים".
מדוע החלטת בית המשפט כל כך שערורייתית? הוא מציין את חוק סדר הדין הפלילי המאפשר גמישות בסדר הצגת העדים ומציין במפורש כי ניתנת לנאשם האפשרות שלא להעיד ראשון בפרשת ההגנה. כלומר, מסביר יהוסף, ניתן היה בהחלט להיעתר לבקשתו של ראש הממשלה, במיוחד בתקופה שבה הוא נדרש לנהל ענייני מדינה קריטיים. ניתן היה לשנות את סדר העדים ולהתאימו לנסיבות המיוחדות שאליהן נקלעה המדינה, המצויה במלחמה כפויה, וסופגת כבר למעלה משנה התקפות מכמה חזיתות.
בנוסף, הוא מציין את עקרון 'מאזן הנוחות' – שיקול אותו מציינים שופטים רבים בפסיקותיהם.
לדבריו, 'מאזן הנוחות' הוא עיקרון משפטי המתייחס להשפעתה הצפויה של החלטה העומדת בפתחו של בית המשפט על הצדדים. כאשר החלטה עלולה לגרום נזק משמעותי לאחד הצדדים, בעוד שהחלטה הפוכה לא תגרום נזק משמעותי לצד השני, בית המשפט נוטה לבחור באפשרות הפוגעת פחות.
"במקרה זה, דחיית העדות או שינוי סדר העדים לא היו גורמים נזק משמעותי לתביעה" אומר. "לעומת זאת, הדרישה מנתניהו להתייצב לעדות שלושה ימים בשבוע, בזמן שהוא מנהל מצבי חירום ומקבל החלטות קריטיות, עלולה לפגוע בתפקוד הממשלה ובביטחון המדינה, ובהחלט נוגדת את מאזן הנוחות".
הוא תוהה כיצד בית המשפט מצפה שראש הממשלה ינהל את עדותו. "האם מצופה שראש הממשלה יעצור ישיבת קבינט דחופה, בטענה שהוא חייב להתייצב לעדותו בבית המשפט?" לדבריו, הדרישה מנתניהו להתייצב לעדותו גם עומדת בניגוד גמור לעיקר הטענות שהושמעו נגדו ונגד הנהגת המדינה ב-7 באוקטובר.
"יש שטוענים שראש הממשלה הפקיר את ביטחון המדינה, משום שהיה עסוק בעניינים אחרים ב-7 באוקטובר. גם אם טענה זו תימצא כלא נכונה בעתיד, למה בדיוק מצפה בית המשפט בהחלטתו? כיצד החלטה זו משפרת את פיקוחו וערנותו של ראש הממשלה בכל הנוגע לאיומים המלחמתיים הניצבים כעת מול מדינת ישראל?".
לדברי עו"ד יהוסף, ישנה תחושה של "החמרת סלב" בהתייחסות לנתניהו מצד בית המשפט. הוא מזכיר את "מבחן בוזגלו" שנטבע בזמנו על ידי נשיא בית המשפט העליון לשעבר, השופט אהרן ברק, שקבע שהחוק צריך לנהוג באופן שווה בכולם.
הוא מוסיף עוד כי כאשר חייל מילואים מוצא את עצמו מול כתב אישום בהליך פלילי, לעיתים בעבירות חמורות בהרבה מאלו המיוחסות כיום לראש הממשלה – וטוען כי הוא לא יכול להתכונן לעדותו כיאות, בגלל שירות המילואים שנכפה עליו, בית המשפט ייטה לבקשתו ויידחה את העדות.
"הדבר מהווה 'מבחן בוזגלו הפוך', אין סיבה שראש הממשלה יסבול מתנאים פחות טובים מאלה שמקבל האזרח הפשוט. אם לחייל מילואים מאפשרים דחייה בשל שירותו, על אחת כמה וכמה שיש להתחשב בנסיבותיו של ראש הממשלה, משום שפגיעה בזכויותיו של ראש הממשלה היא פגיעה מערכתית, שעלולה להשפיע על המדינה כולה".
עוד הוא אומר כי חשוב לציין שהתיק נגד נתניהו אינו במצב רע, ושנתניהו, בימים רגילים, לא היה אמור להתנגד למתן עדות, או לנסות לעכב את המשפטים המתנהלים נגדו. לדבריו, השופטים אף המליצו לפרקליטות למשוך את סעיף השוחד נגד נתניהו בפרשת 4,000, סעיף האישום החמור ביותר, שבלעדיו, העבירות המיוחסות לראש הממשלה הם בדרג הפלילי הנמוך.
הפרקליטות מתעקשת משום מה להמשיך את המשפט. "על כן אני סבור שאין הצדקה להחמיר עם נתניהו בצורה כזו, במיוחד כשיש סיכוי שהתיקים עשויים להסתיים בזיכוי מוחלט".
בהמשך הוא מתייחס לשרבוב בית המשפט להכרעות מדיניות ופוליטיות ואומר כי לאורך שנים הקפיד בית המשפט העליון להימנע מלהיכנס לשדה המדיני והפוליטי, בטיעון שזהו איננו תחום אחריותו. ההחלטה של בית המשפט בעניינו של נתניהו מסכנת מאד את העמדה הנקייה והמאוזנת הזו.
"יש רבים הטוענים כי נתניהו לא יכול לקיים את משפטו לצד תפקידו כראש ממשלה ועליו להכריז על נבצרות" אומר יהוסף. "ועל כן, על פניו, נראית ההחלטה של בית המשפט מאד מוזרה - כאילו הוא מנסה לכפות על נתניהו לשקול נבצרות. אם הדבר נכון, מדובר בפלישה בוטה ומיותרת של בית המשפט אל השדה הפוליטי. לא אתפלא אם נציגים מהימין יבואו ויטענו מחר, כי בית המשפט דוחף את ישראל למשבר חוקתי בעת מלחמה – דבר שלא יעלה על הדעת".