מאיר בן שבת
מאיר בן שבתצילום: אבשלום ששוני, פלאש 90

ראש המל"ל לשעבר, מאיר בן שבת, המכהן כיום כראש מכון משגב לביטחון לאומי ולאסטרטגיה ציונית וכיו"ר המועצה הציבורית של בית הציונות הדתית, מנתח בשיחה עם ערוץ 7 את הסכם הפסקת האש עם לבנון ומדגיש שלמרות שלא מדובר בהסדרה אופטימלית - ישראל השיגה הישגים משמעותיים.

עד כמה לדעתך ההסכם עם לבנון הוא התוצאה הטובה ביותר שהיינו יכולים להגיע אליה?

"קשה להשיב על כך. יש מספר רב של משתנים שמשפיעים על התמונה, בנוסף לאי הודאות של שדה הקרב ולסיכונים במגרש המדיני. לדעתי טוב היה אילו ישראל התעקשה על אזור חייץ מפורז וריק מאדם לאורך רצועת הגבול שעליו היא תוכל לשלוט באש ובמודיעין.

על כל פנים, השורה התחתונה: ישראל לא קיבלה את מלוא תאוותה בזירה הזו, אבל הישגיה לחלוטין לא מבוטלים".

מה ההישגים הישראליים בהסכם כפי שמוצג לנו?

"ראשית, השגתה לפחות לטווח הקצר של המטרה המוצהרת של המלחמה: השבת תושבי הצפון לבתיהם בבטחה. זאת, ביחס לאיומי הפלישה או הירי הישיר. אי אפשר לדעת כמה זמן זה יחזיק מעמד, אבל לפחות לעת עתה, צה"ל (לפי דיווחיו) הסיר את האיומים ממרחב הגבול. שנית, המכה שחיזבאללה ספג אמנם לא אנושה אך היא כואבת. חיזבאללה בא לתמוך בחמאס ויוצא מהלחימה בשן ועין. הוא איבד את הפיקוד הבכיר, את הנכסים המבצעיים שבנה בעמל רב ובמשאבים רבים ברצועת-הגבול (מנהרות, בונקרים), פעילים ואמצעי לחימה רבים, ם את השליטה המוחלטת שהיתה לו בצד הלבנוני של רצועת הגבול ולא פחות חשוב גם את היוקרה והמוניטין שרכש לאורך העשורים האחרונים. הלחימה הישראלית לא אפשרה לחיזבאללה להביא לביטוי את הפוטנציאל שהיה לו ערב המלחמה .

שלישית, הפגיעה באיראן. היא מאבדת את הזרוע החזקה ביותר שהיא בנתה וזאת במקביל לגדיעת הזרוע הנוספת שלה בעזה. רביעית, הפגיעה בחמאס. לאחר כל ההבטחות וההצהרות, חיזבאללה יוצאת משדה הקרב ומשאירה את חמאס לבדה. חמישית, ריסוק רעיון "אחדות הזירות" - התפיסה שהתגבשה אצל אויבינו לפיה ניתן להכריע את ישראל במלחמה רב זירתית. על גבם של חמאס, חיזבאללה והחות'ים ישראל בנתה מחדש את ההרתעה שהתרסקה ב7/10 והוכיחה כי ביכולתה לנהל מלחמה ממושכת, בכמה זירות במקביל".

לראייתך, היכן נמצאות הבעיות בהסכם המוצע?

"ההסכם הוא הישג בהווה אך השפעתו על העתיד אינה ברורה. הוא מביא עימו אתגרים לא מבוטלים. ראשית, לחיזבאללה יש עדיין יכולות שיוריות והוא יכול להתאושש בסיוע איראן ובחסות השקט שתביא עימה הפסקת האש. שנית, ההסתמכות על צבא לבנון או על כוחות זרים אחרים מעולם לא הוכיחה את עצמה ואין יסוד להניח שתוכיח את עצמה בעתיד.

שלישית, ועדות ומנגנונים רב לאומיים לא רק שאינם פועלים לטובת ישראל אלא שהם הופכים לאבן ריחיים על צווארה...על פי רוב, האינטרס של גופים כאלה להביא לשמירת שקט בכל מחיר, הוא זה שמדריך את התנהלותם ולא מניעת הפרות. מעל הכל, החשש העיקרי הוא התעצמות של חיזבאללה בחסות השקט. כשצה"ל לא נוכח בשטח, כל הפרה מצד חיזבאללה תעורר התלבטות במערכת הישראלית אם וכיצד להגיב.

קל להצהיר כי "מה שהיה לא יהיה", אך חיזבאללה יעמיד את ישראל במבחנים קשים. הוא יפעל בשיטת "הצפרדע המתבשלת", במנות קטנות, במסווה אזרחי-תמים, ובזמנים שלא יהיו נוחים לפעולה ישראלית (לדוגמה: כשהשקט יתייצב ובדיוק כשתיפתח עונת התיירות וכד') . החשש מפני התלקחות מחודשת על מחיריה המדיניים, הביטחוניים והכלכליים, יחד עם לחצים, פיתויים ושיקולים הנוגעים לסדר העדיפות הלאומי, עלולים להוביל את מקבלי ההחלטות להתפשר ומכאן קצרה הדרך לשחיקת ההסדרים ולהתעצמותו של האוייב. ההכרה האמריקנית בזכותה של ישראל לפעול, לא תועיל מול האתגר הזה. לכן היה נכון לייצר שינויים בשטח שיספקו שולי ביטחון גם מול חששות כאלה".

מה אתה צופה שחיזבאללה יעשה כעת? ישמור על שקט לתקופה או ינסה לאתגר את ישראל כבר בקרוב?

"אני מניח שהוא יכנס לתהליך מואץ של הפקת לקחים, התארגנות והתבססות".

האם אתה מסכים עם הקביעה שההסכם ייבחן בהפרה הראשונה ובתגובה של ישראל אליה שתכתיב את המשך יישומו?

"לא רק. יש להניח שבפעם הראשונה כולם יהיו מחודדים ויבינו את הצורך לעצב באמצעותה את המציאות. אני סבור שנחישותה של ישראל תיבחן דווקא בתגובתה על הפרות "קלות" שייעשו בזמנים לא נוחים (תחילת שנת הלימודים, תחילת עונת המלונות) ובזמן שהקשב יהיה נתון לאתגרים גדולים אחרים".

עד כמה משמעותי מבחינתך "מסמך הצד" עם האמריקנים? האם הוא סוג של גיבוי להגיב ביד קשה לכל הפרה?

"הזכות להגנה עצמית היא טבעית ויסודית ולא תלויה במסמכי צד כאלה ואחרים. הסרת איומים היא חלק מהזכות הזו. הלקח של ישראל ממאבקה בטרור הוא שהטיפול ב"איום" לא צריך להגיע רק כאשר הוא הופך להיות מוחשי ומיידי. אלא מיד בהתהוותו. זה הקו שמנחה אותנו ביו"ש כשאנחנו מכסחים את הדשא ועוצרים כל פעיל מיד כשהוא מצטרף לארגון הטרור ולא ממתינים עד שישים עליו את הנשק או את מטען החבלה. זו הגישה שצריכה להדריך אותנו גם בלבנון, גם ביחס לחפירת מנהרות ולפעולות אחרות של בניין הכוח הצבאי".

האם עצירת המלחמה בצפון תשפיע על החזית הדרומית או על הלחץ מול חמאס להגיע לעסקה לשחרור חטופים?

"עצירת המלחמה בלבנון תפנה קשב ומשאבים לזירת עזה. זו קורה עם עלייתו של ממשל אמריקני חדש שבעז"ה גם יסיר את המשקולות שהממשל הקודם הציב על רגליה של ישראל, הן בנושא הסיוע ההומניטארי והן בעניין עצימות הלחימה. השילוב הזה יוצר תנאים להגברה משמעותית של הלחץ על חמאס".