גידוף חדש בא לעולם, "משיחיים". איננו בר הסבר משכנע, ועל כן כל הרוצה תולה אותו בזולתו. הוא מופיע בעיקר בפי אנשי שמאל המבקשים לגדף ימניים ואנשי התיישבות שמעבר לקו הירוק.
מה כוונתם? אלה שאליהם הוא מיוחס, הם הזויים המבקשים להשיג הישגים טריטוריאליים שהם "ראש בקיר" ללא קשר למציאות.
לו בזמנו היה קיים ביטוי זה, היו ודאי כאלה שהיו מיחסים אותו לבן גוריון כשהחליט על הקמת המדינה , לכאורה "נגד כל הסיכויים". בן גוריון ומשה שפירא חשבו כך על הכוונה להילחם את מלחמת ששת הימים, ושברו את רוחו של הרמטכ"ל יצחק רבין המנוח.
הם לא נקטו בביטוי זה, רק מפני שעדיין לא נכנס לשימוש. רבים מאלה שאליהם מיוחס ביטוי זה, הם תלמידיו של הרב צבי יהודה קוק זצ"ל. אולם הוא, על אף שזעק בשנת תשכ"ז, "איפה שכם שלנו, איפה חברון שלנו", הוא לא תבע מממשלת ישראל לצאת למלחמה כדי לכובשן.
הגידוף הנזכר מיוחס משום מה אך למחנה מסוים. אנשי הקיבוצים בגליל, אשר תבעו בצדק מממשלת ישראל לכבוש את רמת הגולן לא כונו בו, שכן הם מן המחנה הנכון.
גידוף זה, מלבד היותו בדוי ומרושע, הוא גורם נזק של ממש. ישיבת מעלה אליהו בתל אביב אהודה על סביבתה. עירית תל אביב רצתה להעתיק אותה אל מקום סמוך, לתועלת שני הצדדים. שכני המקום החלופי, אשר הוסתו על ידי גידוף זה, מחו נגד כוונה זו. העיריה חזרה בה ונגרם נזק הן לישיבה והן לתוכנית העירונית.
אלוף משנה יונתן שטיינברג הי"ד, מפקד חטיבת הנחל, תלמיד ישיבה זו לא חיכה למשיח. הוא יצא לקרב נגד רוצחי החמאס ונפל במערכה. אחד מנכדי, תלמיד הישיבה, ייבדל לחיים ארוכים, פיקד על פלוגה בסדיר וממשיך במילואים. אף הוא , מחכה למשיח בכל יום שיבוא, אך מתמודד עם המציאות כפי שהיא. כך גם נכד נוסף, חייל בגבעתי, נשא חודשים מקלע על כתפו תוך צפייתו למשיח. אלה אינם יחידים . עוד מישיבה זו יצאו לעזרת ישראל מיד צר, ונקראים לשרת במילואים מידי פעם. כל זה לא מונע את הגידוף. כך גם כל הבאים למערכה מן הציבור המגודף, גם היוצאים בטרם נקראו.
תכונת ה"משיחיות" מצויה לאורך השנים באותם חוגים אשר מתוכם באים הטופלים אותה על אחרים. כך למשל ה"שלום" עם מצרים.
הוא אינו אלא הפסקת אש מתמשכת שהמצרים מכינים עצמם להפרתה. מצריים מתחמשת חימוש רב בממדים המחשידים שכוונתה להפנות אותו כלפינו. אין לה אויב אחר שמולו יש צורך בהצטיידות רבת היקף זו. היא אף התקינה מעברים שונים בתעלת סואץ אשר יאפשרו לה להכניס במהירות צבא עצום ורב אל תוך סיני.
ומה היה "הסכם אוסלו" אם לא תקוה הזויה שהארכי רוצח ערפת (שם רשעים ירקב) ישנה את אורחותיו אם יפתוהו כראוי. ומבין מובילי הסכם רעוע זה מצויים גם כאלה המכתירים אחרים בגידוף הנזכר. כך היה גם עם רעיון ההתנתקות שהוגיו ואוהדיהם היו בטוחים שהוא זה שיביא את השלום.
למען הזיה זו היו מוכנים להרוס את מפעל חייהם ואת המרקם החברתי של אנשים שעלו לשם בעידודה של מדינת ישראל ובנו שם מפעל מפואר.
כך היה גם רעיון "המשיחיות החברתית". שיאה היה בהקמת התנועה הקיבוצית . תרומתה של תנועה זו לביטחון, לכלכלה לחקלאות ולקליטת העליה לא תסולא בפז. אולם הרעיון העיקרי שלה היה שוויון כלכלי לכל. רעיון זה הולך ונעזב מפני שהוא אכן היה "משיחי". עוזביו היום, לא נרתעים מלייחס משיחיות לאחרים.