אומה חפצת חיים יודעת להוקיר את גיבוריה, את אלה שהם סלע קיומה, שהם סמל ומופת למסירות הנפש למענה.
את אלה שעושים בהתנדבות למרות שאינם מצווים. את אלה שמתעלים מעל כל המגבלות כדי לעשות למענה ככל יכולתם.
במיוחד את אלה שבחייהם עשייתם היתה בצנעה ולא ביקשו את החשיפה והתהילה, ואף אחד לא שמע עליהם לפני שנפלו בקרב. דווקא אותם אסור לשכוח. הם צריכים להיות סמל ומופת לדורות הבאים. מודל ללמידה, להערכה ולחיקוי.
אתמול בערב התקיימה אזכרה במלאת שנה לנפילתו של רס"ב עזריה יחזקאל ז"ל, החלל הקרבי המבוגר ביותר במלחמה. בני משפחתו וחבריו לנשק חיילי פלוגתו, פלוגה ח' מגד' 129 התייצבו כאיש אחד לכבד את זכרו בבית העלמין הצבאי בפתח תקוה, ולאחר מכן באירוע זיכרון מכבד ביותר באולם בפתח תקוה, בו ספרו מפקדיו וחבריו על דמותו - על הפשטות והאמת שהיתה נר לרגליו שהם מקור להשראה.
למרות גילו המופלג שאפשר לו לצאת לפטור, הוא התעקש להמשיך להתנדב לשרת בתפקיד קרבי כנהג טנק המ"פ, וכנהג ג'יפ המ"פ. הוא ראה בכך זכות ולא חובה. הוא הרגיש את האחריות והמחוייבות להמשיך ולתרום למדינה ולעם שאותם כל כך אהב.
עם השנים המפי"ם התחלפו אולם עזריה הי"ד דבק בתפקידו. הוא היווה השראה לשאר חיילי הפלוגה. הם לא יכלו להתלונן על המשימות כאשר הוא, בגילו המופלג נרתם ראשון לכל משימה. הם לא יכלו לוותר לעצמם מלהגיע למילואים כשעזריה, למרות גילו מגיע. כך נהג לאורך כל שנות המילואים ובדרך זו גם נפל, במשימת הגנה על גבול הצפון מפני החיזבאללה. עזריה הי"ד נשאר אחרון לסדר אחרי חיילי הפלוגה, בבוקרו של יום השבת, ואז כטב"ם של החיזבאללה פגע בו.
את עזריה הי"ד וחברי פלוגתו קלטתי כמ"פ במילואים לפני כ-30 שנה לאימון הקמה של גדוד מילואים חדש של יוצאי סימן 3. רוב חיילי הפלוגה היו בני ישיבות שזה עתה סיימו את השרות הסדיר. הפלוגה הוותיקה של חיילי טנקי השוט הישנים עליה פיקדתי עמדו להשתחרר ממילואים משום שצה"ל החליט להוציא את הטנקים הללו משרות. אולם עזריה הי"ד לא הסכים שישחררו אותו, והתעקש להצטרף לפלוגה הצעירה שהוקמה. היום באזכרה, נפגשנו, החיילים הוותיקים בני ה-50 והחיילים הצעירים יותר שהצטרפו לפלוגה במהלך השנים. בלט מאד בהעדרו רס"ב במיל' אילון וויס הי"ד שגם הוא היה חייל בפלוגה שנפל השנה בעזה, גם הוא היה בן קרוב ל-50, נטע אלמנתו הגיעה להשתתף באזכרה.
כיום, שנה לאחר נפילתו, ולאחר שערפל המלחמה הולך ומתבהר, ואנו נמצאים בשגרת לחימה, הגיע הזמן להעלות על נס את התופעות היחודיות שלהן זכינו במלחמה. אלה שאפשרו להפוך את הקערה, מאסון ומחדל נורא, להישגים צבאיים חסרי תקדים. אחת התופעות היתה ההתגייסות של אנשי המילואים, בהיקפים חסרי תקדים, ותרומתם הייחודית להצלחות בשדה הקרב לא תסולא בפז. בהקשר לכך יש להעלות על נס את עזריה הי"ד ואת מה שעשייתו ונפילתו מסמלת.
איש מילואים אידיאליסט, שקט וצנוע, בעל משפחה, שרצה לתרום למדינה בכל מאודו. צריך ללמד את בני הנוער על דמותו, ביחד עם דמותם של גיבורים נוספים מהנופלים במלחמה. להעמיד אותם בשורה אחת עם גיבורי הדורות והעת החדשה, עם גבורי מלחמות ישראל, מהמחתרות ועד המלחמה האחרונה, ששמם חקוק על לוח ליבה של האומה. צריך לקום המשורר והמלחין הכשרוני שישירו את שירו של החייל האלמוני יחזקאל עזריה הי"ד, למען סיפורו יהיה לסמל ומופת לדורות הבאים של אזרחים אוהבי עמם וארצם ושל הלוחמים שישמרו על בטחון המדינה.
חבל על דאבדין. יהי זכרו ברוך לעד ולעולמי עולמים.
רס"ב עזריה יחזקאל הי"ד החלל הקרבי המבוגר ביותר במלחמה – שנה לנפילתו