ראש הממשלה הראשון דוד בן גוריון זל
ראש הממשלה הראשון דוד בן גוריון זלצילום: המכון למורשת בן גוריון

לציון יום פטירתו העברי של ראש הממשלה הראשון דוד בן-גוריון ז"ל ובמלאת 51 שנים לפטירתו, נחשף לראשונה מארכיון בן-גוריון את טיוטת נאומו הנוקב עם הערות בכתב ידו של ראש הממשלה הראשון המדבר על אחדות העם וקירוב ללבות לרגל ציון יום בן-גוריון.

בקטע הנחשף לראשונה כותב בן גוריון:

"אנו חיים בעולם בלתי יציב, כמו שהיה לפני 1914, אנו חיים על הר געש, ולפתע פתאום יכולה להתפרץ להבה, פה או שם, ולא נוכל לעמוד מבלי להיות מלוכדים.


לי די שתהיה ממשלה מאוחדת, ושיהיו סידורים בין הסיעות. לא הממשלה ולא הכנסת, אלא העם קובע. יש הכרח באחדות העם, לא באחדות טוטליטרית, ולא באחדות כפויה. הבדלי דעות ייתכנו וגם רצויים, אבל צריכה להיות הרגשת אחדות, והרגשה זו נוצרת בליכוד העם סביב ערכים יסודיים, עקרוניים. וזהו ייעוד תנועתנו: ללכד העם סביב הדברים הגדולים הקובעים גורלו ועתידו. ילגלגו המלגלגלים וישמחו לאידנו שעוד לא הספקנו בבחירות אלו ללכד רוב העם. אין כיבושים קלים, ואין אנחנו נתרעים מקשיים. נמשיך בפעולתנו זו, נתמיד בהסתערות זו למחוז חפצנו" (שתי מערכות, ועידת האיחוד העולמי, 8 באוגוסט, 1951).

איתן דוניץ, מנכ"ל המכון למורשת בן-גוריון אומר: "בן-גוריון, כאב המייסד וכראש הממשלה הראשון, היה אחראי במידה רבה על עיצוב דמותה של מדינת ישראל, על בניית מוסדותיה ועל אופי יחסי הגומלין בין מגזרים שונים בחברה הישראלית. משנתו דגלה בממלכתיות ובאיחוד האומה הצעירה.

לציון יום בן-גוריון אנו חושפים את דבריו הנוקבים מתוך נאום משנת 1951 אשר מקבלים משנה תוקף בימים אלו יותר מתמיד. קריאתו להתלכדות העם סביב עקרונות יסוד אשר ייקבעו את עתידנו, קריאתו להרגשה עמוקה של אחדות בינינו, היא חיונית לחברה הישראלית בת זמננו. מורשתו זו איננה התבוננות אל העבר אלא התבוננות אל עבר העתיד עם צידה לדרך".

יום בן-גוריון הוא יום ממלכתי, החל מדי שנה בו' בכסלו - יום פטירתו של דוד בן-גוריון. הטקס הממלכתי מתקיים באחוזת הקבר של דוד ופולה בן-גוריון במדרשת בן-גוריון.

בנוסח חוק בן-גוריון, שנחקק על ידי הכנסת בשנת 1976, ה'תשל"ו, נכתב: "ו' בכסלו, יום פטירתו של דוד בן-גוריון, יהיה יום זיכרון ממלכתי, יום זה יצוין במוסדות המדינה, במחנות צה"ל ובבתי הספר". מטרת החוק לזכרו ולפועלו של דוד בן-גוריון ולהנחלת מורשתו לדורות.

בן־גוריון ראה בנגב "את עריסת אומתנו, אזור התורפה המסוכן של המדינה ותוחלתה הגדולה" (מתוך משמעות הנגב, שדה בוקר, 1955). לא בכדי הוא עלה לנגב וקבע שם את מרכז חייו, לא בכדי הוא קבע את מקום קבורתו בו, לא בכדי הוא קבע "שבנגב ייבחן העם בישראל ומדינתו". המבחן הזה מהדהד מאז ה-7 באוקטובר 2023 חזור והדהד.

המכון למורשת בן-גוריון הוקם מתוקף חוק דוד בן-גוריון (1976). המכון הינו גוף חינוכי היסטורי שמרכזו במדרשת בן-גוריון שבנגב ולו שלוחות בירושלים ובקריית ביאליק. במרחב בן-גוריון בנגב ניתן לבקר במספר מוקדים עיקריים: צריף בן -גוריון, טיילת בן-גוריון (המחברת בין הצריף לקבר), הארכיון למורשת בן-גוריון, מייצג "משפט העם" ואחוזת הקבר של דוד ופולה בן-גוריון.

בקיבוץ שדה בוקר נמצא מתחם מוזיאלי חינוכי היסטורי, שמרכזו צריף המגורים של דוד ופולה בן-גוריון וסביבו מרכז הדרכה מתקדם עם תערוכות מתחדשות. במדרשת בן-גוריון נמצא מרכז המבקרים של הארכיון למורשת בן-גוריון, בו ניתן לגלות מסמכים מכוננים בהיסטוריה של מדינת ישראל והציונות. לצד אחוזת הקבר נמצא המיצג האינטראקטיבי: "משפט העם", בו המשתתפים לוקחים חלק בקבלת הכרעות שעיצבו את מדינת ישראל.