משפחות חטופים צעדו אמש (ראשון) לצד עשרות תומכים בוושינגטון, מול גבעת הקפיטול, בדרישה לעסקה מיידית לשחרור כל מאה החטופים המוחזקים בידי חמאס.
ירדן גונן, אחותה של החטופה רומי גונן, נשאה דברים בצעדה. "אני רוצה לספר לכם על העוצמה המדהימה של אחותי. רומי היא אחת הנשים החזקות ביותר שאפשר להעלות על הדעת. אנחנו יודעים שהיא הייתה שם לצד גברים ונשים נוספים, כולל ילדה קטנה בת שמונה. הילדה המדהימה הזו סיפרה לי שכל פעם שהיא רצתה לישון אבל פחדה מדי מהסיוטים שהציפו אותה, היא לא הצליחה לעצום עיניים מהפחד. רומי הייתה קוראת לה, מבקשת ממנה להניח את ראשה על ברכיה ומלטפת את שערה עד שהייתה נרדמת—וכל זה כשהן לכודות במנהרות מוקפות טרוריסטים.
רומי, אחותי הקטנה, היא רק בת 24. גם בשבי, בחשכת מנהרות חמאס, היא מצאה את הכוח לדאוג לאחרים. היא בחרה לעשות זאת בכל פעם מחדש. חטופים שהיו איתה סיפרו לי אין-ספור פעמים, בהודעות ובשיחות, איך היא דאגה לרוחם ולרווחתם—איך הפכה להם לאחות ולמשפחה. בכל פעם שאני חושבת על כך, אני יודעת שאחותי שם, חיה, שורדת, ועושה כל מה שהיא יכולה כדי לדאוג לעצמה ולאחרים. זה מה שנותן לי כוח להמשיך להילחם לשחרורם, כדי שנחזיר את כולם הביתה במהרה", הוסיפה.
אביבה סיגל, שורדת השבי ואשתו של החטוף האמריקאי קית’ סיגל, אמרה: "קית’ ואני לא היינו לבד בשבי—התחברנו מאוד לאחרים, וזה הרגיש כאילו הפכנו למשפחה. אני זוכרת שאחת הבנות אמרה: ‘מעניין איך המשפחה שלי מסתדרת’. הסתכלתי עליה ואמרתי: ‘הם מסתדרים בדיוק כמונו—ביחד. אנחנו עוזרים אחד לשני. כשמישהו נופל, האחר מרימה אותו’. כך שרדנו.
אני מתפללת שאף אחד לא לבד עכשיו, שקית’ לא לבד, ושיש מישהו שנמצא איתו. אנחנו לא יודעים מה הם עוברים, אבל אני מקווה שלכל החטופים יש מישהו שמבין אותם ועוזר להם. אם יש להם את זה, אני מאמינה שהם יחזרו הביתה ויהיו בסדר”, סיכמה.