שמונה שנים לאחר שהחלו החקירות בעניינו, וארבע שנים לאחר תחילת משפטו, התייצב השבוע ראש הממשלה בנימין נתניהו בבית המשפט המחוזי בתל אביב לתחילת עדותו בתיקי האלפים.
עדות נתניהו נפתחה אחרי ניסיונות חוזרים ונשנים של ראש הממשלה לדחות אותה שוב, למועד חדש, לאחר שכבר נדחתה כמה פעמים על ידי בית המשפט. זאת הפעם הראשונה בתולדות מדינת ישראל שבה ראש הממשלה עומד על דוכן העדים.
כיאה למעמד ההיסטורי, לשלילה, יום העדות הראשון דמה יותר לקרקס מאשר לאירוע משפטי. עוד בטרם החלה העדות התייצבו מחנות התומכים והמתנגדים לנתניהו בכניסה לבית המשפט וערכו במקום שתי הפגנות, האחת נגד נתניהו והשנייה נגד מערכת המשפט. כמו כן, ובדומה לאירועי פתיחת משפטו לפני כארבע שנים, גם הפעם התייצבו שרים וחברי כנסת רבים משורות הליכוד בבית המשפט, על מנת להציג תמיכה בראש הממשלה.
תחילת עדותו של נתניהו נפתחה בהצהרה שנדמה היה שמכוונת יותר אל הציבור, שאף שהעדות לא מועברת בשידור חי נחשף לדברים דרך כתבי המשפט באולם, שהעלו את תוכן העדות לרשתות החברתיות. בנאום הפתיחה ניסה נתניהו לטעון כי לו היה רוצה בחיי נוחות הוא לא היה חוזר לחיים הציבוריים. כמו כן טען נתניהו בדבריו כי המשפט כולו הוא למעשה ניסיון של מחנה פוליטי שאיבד את שליטתו בחברה הישראלית להפוך את עמדות הימין ללא לגיטימיות.
בין היתר אמר נתניהו את הדברים הבאים: "חייבו אותי להיות במאבק מתמיד עם הדעות הרווחות בתקשורת ובשיח הציבורי הישראלי. איראן זו הייתה גחמה. זה ספין של נתניהו. ספין, די, הבנו. יש פתרון. נקים מדינה פלשתינית בפאתי, בתוך ירושלים, ויבוא סדר לעולם. זה חייב אותי לעמוד מול מסע תקשורתי אדיר, קודם כול תקשורתי מבית או מחוץ... הייתה פה מדינה שנשלטה במשך שנים, עד 77', נשלטה על ידי מפלגה אחת, ששלטה גם בכל אמצעי התקשורת, בטלוויזיה, ברדיו ובערוצים המרכזיים.
ופתאום בא מה שהם קוראים הפיכה, כלומר משהו שהוא לא לגיטימי, ואומרים ביושר אנחנו לא מדברים על זה. כלומר זה לא לגיטימי, אז לגיטימי לתקן את מה שלא לגיטימי. ונוצרה בהדרגה מפלגת תקשורת שלא באה להדהד את המציאות אלא להנדס תודעה כדי לשנות את המציאות ולהחזיר את המדינה". במהלך הדברים אף הושמע ריאיון של מגיש מהדורת מבט ההיסטורי, חיים יבין, ובו נאמרו אמירות שהדהדו את המסר שנתניהו ביקש להעביר בדבריו.
בימים שקדמו לפתיחת העדות נשמעו מסביבת נתניהו ומנציגיו המשפטיים שלל טיעונים על הצורך לדחות את עדותו של ראש הממשלה בכמה חודשים. בין הטיעונים עלתה סוגיית מספר הימים ומשך העדות שנתניהו נדרש להקדיש לצורך העניין, בזמן ישראל עדיין שרויה במצב מלחמה. על פי קביעת סדרי הדיונים של בית המשפט, נתניהו צפוי להעיד בשבועות הקרובים לא פחות משלוש פעמים בשבוע, כשבכל אחד מהימים הוא צפוי להעיד במשך שש שעות. בסך הכול מדובר על 18 שעות מדי שבוע שבהן ראש הממשלה ייאלץ להיות בבית המשפט ולא בדיונים הביטחוניים.
טיעון נוסף, שהפך למהותי יותר ויותר ככל שחלפו הימים בשבועיים האחרונים, הוא הצורך של נתניהו להיות בזמינות שיא, לאור נפילת משטר אסד. נפילת המשטר, שהובילה לרעידת אדמה עצומה במזרח התיכון, הינו עדיין בגדר אירוע מתגלגל, כלומר רצף האירועים בו לא נגמר. במהלך השבוע החולף ישראל השמידה את צבא סוריה, על חילות האוויר והים שלו, מאגרי הנשק הכימי והארטילרי שלו, ומעבדות המחקר שהוקמו על ידי אסד ומשטרו שנפל. בשל האירועים הללו, גם תוך כדי מתן העדות, נתניהו יצא כמה פעמים להתייעצויות מהירות בעקבות מעטפות ופתקים מסווגים שהוכנסו לו באמצע הדיון, בזמן שצה"ל מבצע תקיפות רחבות היקף בסוריה. נוהל זה תואם מראש עם השופטים.
בימים שקדמו למתן העדות פנו חברי הקבינט המדיני־ביטחוני לשופטים בבקשה שהעדות תדחה, בעקבות המצב הביטחוני הרגיש. השופטים כידוע דחו את בקשתם של חברי הקבינט. "אנחנו חוזים בשינויים היסטוריים במזרח התיכון כולו", אומרת שרת התחבורה וחברת הקבינט המדיני־ביטחוני מירי רגב לעיתון 'בשבע'.
"נפילת משטר אסד, שישראל תרמה רבות לה. קטיעת ציר הרשע, כולל קטיעת היכולת להעביר נשקים מאיראן דרך עיראק לסוריה ומשם לחיזבאללה. הסרת האיומים הביטחוניים מעל הראש שלנו. כל הדברים האלה הם לא אירועים אזוטריים. כולם אירועים בעלי השלכות רחבות היקף, ומשום מה במדינת ישראל החליטו שדווקא עכשיו צריך שראש הממשלה יגיע לעדות. זה לא הגיוני, וזה פוגע במדינת ישראל".
נתניהו אמר כל השנים כי אין בעיה גם להיות ראש ממשלה וגם להתייצב בבית המשפט לפי הצורך. אז נתניהו טעה בזמנו, וראש ממשלה אכן לא יכול להיות, מבחינה טכנית, גם נאשם בפלילים?
"ודאי שהוא יכול. אני אספר לך איך היו נראים הימים האחרונים של ראש הממשלה. אני לא יכולה, באופן ברור, להגיד מהם אותם עדכונים שהוא קיבל במהלך הדיון בבית המשפט, אבל זה לא היה הרגע שבו ניתנו אישורי התוכניות לתקיפות בסוריה. זה נעשה לפני כן, לא מעט בלילה שלפני כן ובמשך שעות ארוכות. במוצאי שבת נתניהו קיים ישיבת קבינט ארוכה, ביום ראשון ישיבת ממשלה, כל הזמן הוא נמצא בדיוני הערכות מצב ואישורי תוכניות, ובמקביל לכך הוא גם מספיק להתכונן לעדות שלו, ולתת ביצוע מאוד מוצלח בבית המשפט. אז ראש הממשלה הוכיח השבוע שאפשר לעשות את שני הדברים".
אם כך, איפה הפגיעה במדינה?
"במישור התדמיתי. בימים האחרונים עושה מדינת ישראל דברים בלתי נתפסים. העולם כולו מסתכל בהתפעלות על מה שישראל עושה, ואיך שנתניהו מוביל את האירוע הסורי. ובזמן הזה בישראל יוצאות התמונות שלו מבית המשפט, והדיווחים על הדיונים. זה שופך מים צוננים על ההישגים של ישראל בזירה העולמית ופוגע במעמדה".
לפי השרה רגב, המטרה בהתנהלות הזאת ברורה למדי: להוביל את נתניהו לומר 'איני יכול עוד' ולפרוש מהתפקיד. "אנחנו יודעים מה המטרה של כל האירוע הזה. הם מנסים להפיל את שלטון הימין ולהכשיר את הקרקע לטענות הנבצרות ההזויות שלהם. זה לא הולך לקרות".
ואולי הם פשוט חוששים שנתניהו אכן ינסה שלא להעיד בבית המשפט, כדי לא לעבור את החקירה הנגדית?
"אלה שטויות. נתניהו לא הולך לשום מקום, והוא רוצה לדבר ולהעיד. יש לו המון מה לומר, וכולנו כבר מבינים שיש פה תפירת תיקים. ואני אגיד לך יותר מזה. מנסים לצייר כל הזמן כאילו נתניהו חושב שהוא מעל לחוק, אז לא רק שהוא חושב שהוא לא מעל החוק, הוא רואה חשיבות מאוד גדולה בעדות במשפטו. שנים שהעלילו עליו שקרים. עכשיו הוא רוצה להציג את האמת והעובדות. הוא לא ינסה לברוח מזה, אבל כרגע זה זמן לא טוב".
בישראל אין אף פעם זמן טוב. תמיד אירוע רודף אירוע אחר.
"זה לא אותו דבר. אי אפשר להשוות את האירועים הדרמטיים שמתרחשים כיום במזרח התיכון לאירועים הסוערים הרגילים שיש בישראל. אנחנו נמצאים בנקודת זמן מאוד שונה וחריגה מבחינתנו".
עדות מול קהל ביתי
נתניהו וסביבתו אומנם טענו בכל הימים האחרונים כי זה זמן לא טוב לעדותו, אך למעשה לו נתניהו היה רוצה לדחות את עדותו בכמה חודשים, הוא יכול היה לעשות זאת בדרך פשוטה למדי. על פי החוק, הנאשם צריך להיות עד ההגנה הראשון. אומנם אין חובה כי נאשם יעיד במשפט לטובת עצמו, אך נאשמים שבוחרים לא לעשות זאת מזיקים לתיק ההגנה שלהם, שכן הם נתפסים ככאלה שיש להם מה להסתיר מבית המשפט. אלא שבחוק הישראלי ישנו מנגנון שמאפשר גמישות במועד מתן העדות של הנאשם, בסעיף 161(ג) לחוק סדר דין פלילי. על פי הסעיף, כל מה שהוא צריך זה להגיש בקשה לבית המשפט לשנות את סדרי הדיון כך שהוא יעיד בסוף תיק ההגנה שלו ולא בתחילתו. אלא שנתניהו ופרקליטיו כלל לא פנו לבית המשפט לצורך אותה דחייה.
"צריך להיות הוגנים ולומר שזה מרגיש מעט כמו ניסיון של נתניהו למצב עוד יותר את התפיסה הציבורית שמערכת המשפט מתנכלת לו", אומר ד"ר שאול שארף, מרצה למשפט חוקתי במרכז האקדמי פרס ברחובות וחוקר במכון בגין למשפט וציונות. "הוא אכן היה יכול להגיש את אותה בקשה, וסביר להניח שהשופטים היו נענים לה. יחד עם זה, אפשר גם להבין למה הוא בחר שלא לעשות זאת".
מדוע?
"אם הוא היה מגיש את הבקשה הזאת, היו נערכות הפגנות נגדו של מחאת קפלן כאילו הוא מנסה לברוח מהעדות שלו, כי המשפט הזה צפוי להימשך עוד שנים ארוכות. תסתכל מה היו הטענות נגדו על בקשה של דחייה בכמה שבועות או חודשים, אז כולנו יכולים להעריך בדיוק מה היה קורה לו נתניהו היה מגיש בקשה לדחות את העדות שלו בשנה וחצי או שנתיים. מעבר לזה לא בטוח שתהיה לו סיטואציה נוחה יותר להעיד מאשר עכשיו.
"כרגע נתניהו נמצא בנקודה הטובה ביותר מבחינתו מאז פרוץ המלחמה. את הכתם של מחדל שבעה באוקטובר הוא לא יצליח להוריד, אבל כרגע הוא נמצא אחרי הצלחות גדולות מאוד בשדה הקרב. התמיכה הציבורית בו, במחנה שממנו הוא מגיע, נמצאת במקום גבוה ויציב במיוחד. כרגע זה זמן טוב מאוד להתחיל להעיד בו, כי הוא לא באמת יכול לדעת מה ילד יום ומה הציבור יחשוב עליו בעוד כמה חודשים ובטח בעוד שנה־שנתיים".
לדעתו של שארף, העובדה כי נתניהו נמצא ציבורית במקום חזק ויציב, עשויה לתרום גם לתוצאות המשפט עצמו. "אי אפשר להתעלם מהעובדה שהדברים בסוף מתקשרים זה לזה. בגלל שזה תיק שהוא מאוד לא שחור ולבן, למעמד הציבורי של נתניהו יש חשיבות מאוד גדולה. מכיוון שהוא מגיע עם שורת הישגים בחודשים האחרונים, שייצבו את מעמדו במעגל תומכיו, השופטים לא יכולים לתת פסק דין שלא יהיה מבוסס עד לאחרון סימני הפיסוק בו. כל תסריט אחר יוביל לפגיעה אנושה במערכת המשפט, שגם ככה התמיכה הציבורית בה מאוד מעורערת".
כלומר, אנחנו נמצאים באמצעו של תיאטרון פוליטי הרבה יותר מאשר במשפט פלילי.
"ודאי, אבל אף אחד לא באמת חשב שזה יהיה אחרת. כשהחליטו להגיש כתבי אישום נגד נתניהו בתיקים האלה, תיקים תקדימיים מאוד, אני מתקשה להאמין שמישהו חשב שלא ניגרר לקרקס שאנחנו רואים עכשיו. אבל זה לא אומר שאין בכל ההצגה הזאת טיעונים משפטיים ובניית נרטיב משפטי. הצגה של הלוז שלו, שהוא עובד 19 שעות ביום, באה לבסס את הטענה שהוא לא אדם נהנתן. הדיבור על מבנה שוק התקשורת בישראל בא להזכיר לכולם שבסוף הוא פוליטיקאי, ומערכת היחסים שבין פוליטיקאים לעיתונאים היא משהו מובנה בעבודתם של שני הצדדים. אז כן, יש פה הרבה הצגה, אבל בליבה עדיין יש טיעונים משפטיים".
אם כך, למה לחשוב שהמעמד הציבורי של נתניהו ישפיע על התוצאה הסופית?
"כי השופטים הם בני אדם בדיוק כמו כל אחד אחר. הם גם מושפעים ממה שהם רואים ושומעים מחוץ לאולם הדיונים. המחשבה כאילו לשופטים יש כוח סגולי ייחודי שמאפשר להם להתנתק מהעולם שסביבם נטולת כל אחיזה במציאות. כשמכירים בכך, מבינים שגם לתיאטרליות, למועד מתן העדות ולמעמד הציבורי של נתניהו יש חשיבות מאוד גדולה לתוצאה הסופית".
"באחד הדיווחים שיצאו היום מבית המשפט נאמר שיצאו להפסקה של רבע שעה והכניסו לשופטים סנדוויצ'ים כדי שהם יאכלו", אומר היועץ האסטרטגי רוני רימון, שותף במשרד רימון־כהן ומי שניהל את קמפיין הבחירות של נתניהו בשנת 2009. "זאת מבחינתי הייתה ההמחשה הטובה ביותר לכך שהשופטים הם כאחד האדם. ואם הם צריכים לאכול כמו כל אדם אחר, הם מושפעים כמו כל אדם אחר".
זה נכון גם לתיק בעל פרופיל גבוה כל כך כמו תיקי נתניהו? הרי דווקא שם ניתן היה לחשוב שהשופטים יעשו מאמץ מיוחד כדי להתנתק ככל האפשר מהשפעות שמחוץ לאולם הדיונים.
"דווקא מכיוון שמדובר בתיקים בעלי פרופיל כל כך גבוה, ובתיק שהוא מאוד לא ברור ופשוט, ההשפעות החיצוניות מאוד קריטיות. לו היה מדובר בתיק שברור לכל בר דעת מה העבירה שנעשתה בו ומה האמת, זה היה נורא פשוט. אנחנו לא באירוע הזה. אנחנו באירוע שבו ראש הממשלה נאשם על כך שסיקור כזה או אחר הוא שוחד. זה מעולם לא הועמד לדיון אמיתי, ולכן גם המקום שממנו מגיעים השופטים אינו של משפט רגיל".
ולאור זאת לנאומים כמו ששמענו את נתניהו נותן בתחילת העדות שלו יש חשיבות גם לשופטים, אף שכמעט כל הדברים שנאמרו שם לא קשורים למשפט ולתיקים?
"בוודאי. אחד הדברים שהמשרד שלי מתמקצע בו זה ליווי אנשים שעומדים לדין גם מבחינה תדמיתית, וזה מסר שאנחנו אומרים לכל לקוח שלנו. כל מה שאתם תאמרו ישפיע על השופטים. לכן שוזרים בתוך הדברים האלה המון מסרים שרוצים שיתקבעו במוחם ובליבם של האנשים שכרגע הפכו להיות הכי חשובים מבחינת נתניהו, ואלה שלושת השופטים. לכן אנחנו שומעים מסרים כמו 'לו הייתי נהנתן לא הייתי חוזר לפוליטיקה', 'כל מה שמעניין אותי זה ביטחון ישראל, ולא הרווח האישי שלי' ועוד שלל מסרים. זה אומנם מדבר גם לאנשים בחוץ, אבל בעיקר לשלושה אנשים ספציפיים שיושבים בתוך אולם בית המשפט".
אמון נמוך במערכת
עדות נתניהו מגיעה בתקופה קריטית למדי בשלב התחקירים של אסון 7 באוקטובר ומחדליו. הדרישות לוועדת חקירה שתחקור את הנושא הולכות וגוברות, אם כי הסקרים האחרונים מלמדים כי בעוד הציבור מעוניין בוועדת חקירה עצמאית לחקר המחדלים, הוא מביע חוסר אמון ניכר בוועדת חקירה שיובילו שופטי העליון. העדות מתקיימת שבועות ספורים לאחר סיום שידורה של סדרת הדוקו של 'כאן 11', המו"לים, שהציגה את מערכת היחסים הענפה שבין פוליטיקאים לבעלי מערכות עיתונים, מערכת יחסים שנמצאת בלב תיקי נתניהו.
האם חשיפת הציבור לעובדה שמערכות יחסים בין מערכות תקשורת לפוליטיקאים ולמפלגות היו מאז ומעולם מעצימה את נרטיב הרדיפה המשפטית של נתניהו?
"בוודאי", אומר רימון. "זה מהווה פגיעה קשה מאוד באמון הציבורי בתיק. הרי אם כל הפוליטיקאים בישראל עשו זאת לאורך כל שנות קיומה של ישראל, למה נתניהו שונה ועומד לדין על כך? ומדברים על סיקור חיובי, הרי גם אז היה סיקור חיובי לפי אינטרסים כלכליים. למה מה שהיה נורמה אז שונה במקרה של נתניהו? אלה שאלות לגיטימיות שתומכי נתניהו מעלים, וזה מכרסם עוד יותר באמון הציבורי בתיק ובמערכת המשפט".
וכשהאמון הזה נמוך כל כך מלכתחילה, ובעיני חלקים בציבור העובדה שלא דחו את העדות למרות המצב הביטחוני מלמדת כי מערכת המשפט עיוורת לאינטרס הישראלי, ואנחנו נמצאים בימים שבהם מדברים על ועדת חקירה ממלכתית שמשמעותה ועדת חקירה בהובלת מערכת המשפט, האם תיקי נתניהו פוגעים ביכולת להקים ועדה כזאת שתזכה לאמון ציבורי?
"בהחלט. ככל שמערכת המשפט ואכיפת החוק יצטיירו כלעומתיות לנתניהו, יהיה ברור למה נתניהו לא רוצה ועדת חקירה ממלכתית. הוא הסביר את זה במהלך מסיבת העיתונאים שלו, ואכן חצי מהציבור לא תומך בוועדת חקירה בהובלת פוליטיקאים וחציו לא תומך בוועדת חקירה בראשות שופט".