ישיבת ניר
ישיבת נירצילום: ישיבת ניר

בקריית ארבע מתכוננים לטקס מרגש שבו יינתן שם חדש לרחוב של ישיבת ניר.

הרחוב ייקרא על שמו של הרב אליעזר ולדמן זצ"ל שייסד את הישיבה ועמד בראשה במשך שנים ארוכות יחד עם ידידו הרב דב ליאור שליט"א. יו"ר ועדת השמות, שהדגיש את חשיבות המורשת של הרב, אמר: "שינוי השם הוא לא רק הכרה במורשתו של הרב ולדמן, אלא גם מסר לדורות הבאים על ערכי אהבת הארץ והמחויבות להתיישבות. הרחוב הזה יהפוך לסמל של אחדות ושל חזון ציוני-דתי".

הטקס, כך מקווים בישיבה, יתקיים במלאת שלוש שנים לפטירתו של הרב אליעזר ולדמן זצ"ל בט"ו בטבת השנה. הרב פעל במשך שנים ארוכות לגידול אלפי תלמידים על אדני תורת ישראל ואהבת הארץ, ותרם משמעותית להתיישבות ביהודה ושומרון.

הוא נולד בי"א בשבט ה'תרצ"ז (11 בפברואר 1937) בארצות הברית, עלה לישראל והפך לאחד מתלמידיו המובהקים של הרב צבי יהודה קוק. הוא היה מהמנהיגים הבולטים של תנועת גוש אמונים, אשר פעלה להקמת יישובים יהודיים ביהודה ושומרון לאחר מלחמת ששת הימים, והיה ממובילי ההתיישבות ביהודה ושומרון וממייסדי היישוב היהודי בחברון ובקריית ארבע.

הוא היה מעורב גם בהקמת גרעין "אלון מורה" ותרם להקמת היישוב קדומים. לפני ביצוע הגירוש מגוש קטיף וצפון השומרון, העביר את ישיבת ניר לשא-נור ואף עבר לגור שם עם משפחתו.

אחת מהפעולות המרכזיות והמשמעותיות ביותר של הרב ולדמן הייתה הקמת ישיבת ניר בקרית ארבע בשנת ה'תשל"ב (1972). הישיבה, שהוקמה יחד עם הרב משה לוינגר, הייתה המוסד התורני הראשון באזור הר חברון והפכה למרכז חינוכי ותורני חשוב. היא משכה אליה תלמידים מכל רחבי הארץ, שהגיעו כדי ללמוד תורה ולהתחנך לערכי אהבת הארץ וההתיישבות.

הרב ולדמן שם דגש מיוחד על לימודי אמונה ותורת הרב קוק, תוך שהוא מחנך את תלמידיו לחיות חיי תורה בגדלות, לאהבת הארץ ולהתיישבות יהודית. הוא האמין כי ההתיישבות בארץ ישראל היא חלק בלתי נפרד מהגשמת החזון היהודי לדורותיו, וכי יש להמשיך ולפתח את ההתיישבות היהודית בכל חלקי הארץ.

בנוסף לפעילותו החינוכית, הרב ולדמן היה פעיל ציבורי משמעותי. הוא שימש כחבר כנסת מטעם סיעת התחיה בין השנים ה'תשמ"ד-ה'תש"ן (1984-1990), והיה מעורב בקידום נושאים הקשורים להתיישבות וביטחון ישראל. הוא היה ידוע בסובלנותו ובנכונותו לשיתוף פעולה עם חילונים ודתיים כאחד, מה שהפך אותו לדמות מאחדת ומכילה בחברה הישראלית.

הרב מילא תפקידים מרכזיים בתנועת בני עקיבא: בשנת ה'תשל"ו (1976) כיהן כחבר המזכירות העולמית, ובהמשך שירת בהנהלה הארצית במשך שש שנים, מה'תש"ם עד ה'תשמ"ו (1980-1986). במקביל, בשנת ה'תשל"ז (1977), נשא בתפקיד רב המושב קשת ברמת הגולן.

לעזרת אחיו מצר: בשנות השמונים ניצל הרב את אזרחותו האמריקאית כדי להיכנס לברית המועצות בתקופת מסך הברזל. בשנים אלו, כאשר יהדות ברית המועצות הייתה מנותקת מהעולם היהודי, הרב ולדמן הסתובב בין הקהילות היהודיות ברוסיה במשך מספר שנים. במהלך ביקוריו אלה, הוא סייע ליהודים המקומיים ותרם למאבק למען עלייתם לישראל, תוך סיכון אישי משמעותי. פעילות זו הייתה חלק ממסירות הנפש שאפיינה את פעילותו הציבורית לאורך חייו.

הרב השאיר אחריו מורשת חינוכית וציבורית עשירה. תלמידיו ממשיכים לפעול ברוחו, והישיבה שהקים ממשיכה להיות מרכז תורני וחינוכי חשוב. בפטירתו בט"ו בטבת ה'תשפ"ב, איבדה החברה הישראלית מנהיג רוחני ודמות מופת. אך מורשתו ממשיכה להדהד בלבבות תלמידיו ובעשייתם, ומהווה השראה לדורות הבאים להמשיך את דרכו בחינוך לתורה, לערכים ולאמונה.