עמנואל שילה
עמנואל שילהצילום: חיים טוויטו

1.

די מדכדך לומר זאת, אבל נראה שמאחורי החתירה לעסקה מהירה עם חמאס בעיתוי הזה ובמצב הנוכחי עומד הרציונל האבסורדי הבא: ניצחנו את חיזבאללה, פלשנו קרקעית לסוריה והשמדנו מהאוויר את אמצעי הלחימה של צבאה, וחיל האוויר הראה לאיראנים מי אנחנו. אז עכשיו אנחנו מספיק חזקים כדי לספוג מפלה ולתת לחמאס לנצח בעזה.

זה לא מנוסח ככה. ברור. זה לא נשמע טוב. אומרים לנו שחמאס נכנס ללחץ והתגמש, הוא מסכים עכשיו למה שסירב לו בעבר, וזה מה שמאפשר את העסקה. אז בואו נראה, במה חמאס התגמש?

לפי הפרסומים, בכך שהוא מוכן לעסקה בשלבים. עד לאחרונה דרש חמאס שהעסקה תקבע מלכתחילה שחרור של כל מאה החטופים בתמורה לשחרור אלפי מחבלים ובהם מאות רוצחים, ובנוסף יציאה מוחלטת של צה"ל מעזה וסיום המלחמה. לעומת זאת, המהלך המדובר כעת יחולק לשלוש פעימות. בפעימה הראשונה ישוחררו רק כ־30 חטופים שמוגדרים 'הומניטריים' (לפי חלק מהפרסומים – לא כולם חיים), בתמורה לשחרור מאות מחבלים ובהם עשרות רוצחים. היציאה של צה"ל מעזה תהיה חלקית, ויישארו כוחות בצירי נצרים ופילדלפי. האש תופסק לשישה שבועות, תתאפשר שיבה המונית של אוכלוסייה עזתית לצפון הרצועה (כלומר ויתור על הישגי התמרון של אוגדה 162 בצפון הרצועה בחודשים האחרונים, שעלה בחייהם של עשרות חיילים), ושפע של "סיוע הומניטרי" יוזרם לרצועה, כלומר לידי חמאס.

2.

ומה אחרי השלב הראשון? ישראל מסרבת להתחייב שלא תחדש את המלחמה בתום תקופת הפסקת האש. והסכמת חמאס לכך, בהנחה שאכן יסכים, מוצגת כהתגמשות העיקרית שלו וכהישג מרכזי של ישראל. אבל מה באמת צפוי לקרות בתום השלב הראשון? הרי ברור שהלחץ על ממשלת ישראל מצד משפחות החטופים שיישארו מאחור לא יפחת אלא רק יגבר. איך יסבירו למשפחות החיילים ושאר החטופים הגברים שלא ייכללו בסבב ההומניטרי, מדוע מפקירים אותם להינמק במנהרות? האם הדם שלהם פחות אדום?!

והאם ראשי צה"ל, שכבר מזמן רצו לסיים את המלחמה בעזה, לא יחזרו לגישת השוורים העצלים וימנעו את חידוש המערכה? בעסקת השחרור הראשונה, שהעניקה לחמאס ימים ספורים בלבד של שקט, היה ברור שראשי צה"ל נחושים לחדש את המערכה בתום הפסקת האש. כעת המצב הפוך. ואם בכל זאת נחזור להילחם, באיזה מצב משופר נמצא את האויב אחרי שישה שבועות שניתנו לו להיערך? בכמה חיילים עלולה חלילה לעלות לנו תקופת ההיערכות וההתבצרות הזאת שהענקנו לאויב?

התגמשות קלה של חמאס לא משחררת אותנו מממלכוד עסקת הכניעה - עסקה שגם תכלול שחרור המוני הרה־אסון של מחבלים רוצחים, וגם תוביל להישרדות שלטון חמאס בעזה, שמשמעותה ניצחון שלו במערכה כולה והמשך האיום מצידו על ישראל.



3.

הסיבות להתגמשות חמאס ידועות. גורם אחד הוא המכות הקשות שעזה וחמאס ספגו מאיתנו, ובכללן חיסול הבכירים ביותר בהנהגת חמאס. גורם נוסף - ההצלחה הישראלית בשאר חזיתות העימות הרב־זירתי ובפרט מול חיזבאללה, שהותירה את חמאס להילחם לבדו מול ישראל ללא סיוע חיצוני משמעותי. והגורם השלישי הוא שובו בקרוב אל הבית הלבן של דונלד טראמפ ידיד ישראל, שכבר הבטיח "השלכות מהגיהינום" במזרח התיכון אם לא ישוחררו החטופים.

לאחרונה הנשיא הנבחר אפילו איים שאם חמאס לא ישחרר את החטופים הוא יפתח נגדו במלחמה. תודה טראמפ, אין עליך. אנחנו לא צריכים שחיילים אמריקנים יילחמו עבורנו. אבל יהיה נהדר אם תשחרר לנו חימושים ביד רחבה, תספק לנו מטרייה מדינית מול שונאי ישראל בעולם ובהאג, תפטור אותנו מלהזרים לחמאס "סיוע הומניטרי", ואם אפשר – תנהל לטובתנו מלחמה כלכלית בחמאס ובמדינות התומכות בו. את העבודה בקו האש נמשיך לקחת על עצמנו, וביחד ננצח.

4.

ההתגמשות הקלה של חמאס נובעת מכך שישראל נמצאת בתנופה של הצלחה התקפית. את ההצלחה הזאת צריך למנף עד לניצחון, ולא למהר לבזבז אותה באמצעות המרת עסקת כניעה כוללת בעסקת כניעה בשלבים.

את המומנטום הנוכחי צריך לנצל כדי להגביר עוד ועוד את הלחץ על חמאס, עד שיסכים לעסקה נסבלת וסבירה, כמו שהייתה העסקה הראשונה: הרבה פחות ימי הפסקת אש, הרבה פחות מחבלים משוחררים - גם בכמות וגם באיכות, וללא הוצאת כוחותינו מעזה.

גם לעסקה סבירה כזאת יהיה מחיר לא קל, אבל זה יהיה מחיר נסבל, לא מחיר הרה־אסון. לא מחיר שיוכיח שוב לכל אויבינו ומבקשי רעתנו שאין דבר יותר משתלם מלחטוף ישראלים, כי ישראל מאבדת את שפיות דעתה כשחייליה ואזרחיה נחטפים. אם גם הפעם נשלם עבור חטופינו מחיר ששום מדינה זולת ישראל לא הייתה מוכנה לשלם, במו ידינו אנו מביאים על עצמנו גם את מחיר הדמים שתמיד נלווה לשחרור של מחבלים וגם את החטיפות הבאות.

5.

אז איך מגבירים את הלחץ על חמאס?


ראשית, מפסיקים להזרים לידיו אספקה שגם מזינה את אנשיו, גם הופכת אותו לספק המזון של האוכלוסייה ומחזקת את שלטונו עליה, וגם מזרימה לידיו כסף ממכירתה שמאפשר מתן משכורות לאנשיו. ממשל ביידן כפה עלינו את הטירוף הזה של אספקת מזון לאויב שנלחם בנו. בעידן טראמפ זה צפוי להיות שונה.
שנית, בהוצאה לפועל של 'תוכנית האלופים', שנועדה לרוקן את כל השטח שמצפון לציר נצרים ממחבלי חמאס. האוכלוסייה שאינה לוחמת תורחק מהאזור, עד שמחבלי חמאס שיישארו ללא מגן אנושי וללא "סיוע הומניטרי" יוכרעו סופית. אז ניתן יהיה להחזיר את האוכלוסייה תחת שלטון אלטרנטיבי, וכדאי מאוד שזה יהיה ממשל צבאי ישראלי.

התרחיש המאיים הזה הוא גורם מרכזי לגמישות הקלה שבכירי חמאס מגלים כעת. כשנוציא אותו אל הפועל, הם יהיו גמישים הרבה יותר. וכשיהיה ברור לאוכלוסייה שחמאס לא יחזור לשלוט ברצועה, היא תהיה הרבה יותר נוחה לשתף פעולה עם ישראל, להסגיר לידיה חמאסניקים ולהחזיר לה חטופים. כמו שראינו בסוריה, שלטון עריצות יכול להתמוטט ברגע, כמגדל של קלפים.

ולבסוף - הגברת הלחץ הצבאי. בחודשים האחרונים שחררנו לחץ בעזה כי שלחנו את האוגדות שלנו להילחם בצפון. בימים אלו אוגדת הקומנדו 98 עושה את דרכה חזרה דרומה. היא יכולה להצטרף לאוגדה 162 שמתמרנת בצפון הרצועה, ובכך להכפיל את הכוח הלוחם ואת מידת הלחץ על חמאס.

בעוד 32 יום טראמפ יושבע לנשיא, והמצב בעזה יוכל להשתפר דרמטית. לחמאס מצפות "השלכות מהגיהינום" אם לא ישחרר את החטופים, את כל החטופים, ובתנאים שיאפשרו ניצחון במערכה ועתיד ביטחוני הרבה יותר טוב.

6.

אכן, מצוקת החטופים טורפת את הדעת. כאב המשפחות הנורא כובש את הלב. דמעות אחינו המסו את לבבנו. וגם האצבע המעלילה של קמפיין מתעתע ותקשורת צבועה שדורשים את כולם, עכשיו, בכל מחיר.
אבל זו המשימה שלנו כעת, לגלות אומץ ודעה צלולה לא רק בחזית אלא גם בעורף. להציל את המדינה מעוד טעות נוראה. מי שהזהירו בצדק נגד אסון אוסלו, אסון ההתנתקות ואסון עסקת שליט שהביאו אותנו לאסון 7 באוקטובר, חייבים להמשיך להתנגד לעסקת כניעה אסונית נוספת.

הצלת חיי החטופים לא חייבת לבוא על חשבון עתיד המדינה, במחיר כבד של נרצחים וחטופים עתידיים. שחרור מלא של החטופים יבוא יחד עם הניצחון, שכעת יש את כל הסיבות להאמין שהוא לא רחוק.

לתגובות: [email protected]