לאחר כמה ניצחונות של יהודה המכבי מול כוחות שיטור מקומיים, החליטו הסלווקים לשלוח חיל משלוח ממלכתי מעיר בירתם אנטיוכיה, היא אנטקיה שבטורקיה של ימינו, כדי למחוץ את המרד.
למעשה, זה היה המבחן הצבאי הרציני הראשון של יהודה המכבי. הקרב המכריע נערך באמאוס.
לפני הקרב הגורלי נשא יהודה המכבי את נאום חייו לפני לוחמיו:
ויאמר יהודה: התאזרו והיו לבני חיל, והייתם נכונים לבוקר למלחמה בגויים האלה אשר נאספו עלינו להשמיד אותנו ואת מקדשינו. כי טוב לנו למות במלחמה מאשר לראות ברעות עמינו ומקדשנו, וכאשר יהיה הרצון בשמים כן יעשה (מקבים א ג 58-59).
דבריו של יהודה המכבי הם כמובן הפניה לדבריו של שר צבא ישראל שקדם לו, יואב בן צרויה, לפני חומות רבת עמון, היא עמאן, בירת ירדן של ימינו:
חזק חזק ונתחזק בעד עמינו ובעד ערי א.לוהינו וה' יעשה הטוב בעיניו (שמואל א' י' י"ב).
לאחר הניצחון בקרב אמאוס אמר יהודה לאנשיו: הנה ניגפו אויבינו, נעלה לטהר את המקדש ולחנוך אותו.
יהודה יכול היה לומר זאת, כיון שאנטיוכוס הרביעי, "אפיפאנס" - המפואר, בעל גזרות השמד, היה במסע מלחמה בהררי המזרח בפרס. לפיכך עד שיתפנה לשלוח משם חיל משלוח ממלכתי חדש כדי לדכא את המרד ביהודה יעבור זמן רב. ובאשר לגויים שמסביב, יהודה ואנשיו כבר התמודדו איתם ביעילות.
קרב אמאוס הוא ההקדמה, אירוע הפתיחה, של חג החנוכה שלנו.
והנה, בשעתה האפלה של בריטניה, בנאומו הראשון של וינסטון צ'רצ'יל כראש ממשלה, הוא פונה בשידור רדיו ב B.B.C לאומה הבריטית בתאריך 19.05.1940
ומסיים את נאומו:
Today is Trinity Sunday. Centuries ago words were written to be a call and a spur to the faithful servants of Truth and Justice: “Arm yourselves, and be ye men of valour, and be in readiness for the conflict. for it is better for us to perish in battle than to look upon the outrage of our nation and our altar. As the Will of God is in Heaven, even so let it be".
(בעברית - היום הוא יום ראשון של השילוש הקדוש. לפני מאות שנים נכתבו מילים אלו כדי להיות קריאה ודרבון למשרתים הנאמנים של האמת והצדק: התחמשו, והיו אנשי גבורה, והיו מוכנים לסכסוך; כי מוטב לנו למות בקרב מאשר להביט ברעות עמנו ובמזבחינו. וכפי שרצון אלוהים הנמצא בשמיים, כך יהיה).
צ'רצ'יל, שבשעתה האפלה של בריטניה, ניכס לעצמו את דברי יהודה המכבי, לא טרח לציין מי הם המשרתים הנאמנים של האמת והצדק שאליהם מופנים הדברים, הוא גם לא טרח לציין מי נשא את הנאום הזה, ואפילו לא אמר אילו לוחמים הדברים הללו היו אמורים לחזק.
עוד יותר מפליא הוא, שלא ברור איזה מן מקדש או מזבח היה לבריטים בשנת 1940 שעליו הם היו אמורים להגן מפני הרעות. עדיף היה לצ'רצ'יל אילו היה מצטט את נאום הקרב של יואב בן צרויה, שלא הזכיר מקדש בדברי החיזוק והדרבון שלו ללוחמי ישראל למרגלות חומות רבת עמון.
כך או אחרת:
על פי דברי צ'רצ'יל, לבריטניה יש זכות קיום אך ורק כל זמן שהיא תומכת בהקמת בית המקדש היהודי בהר הבית.
במקרה והיא בוגדת ביעודה זה, הרי שגורלה להיות מחוז בקיסרות הגרמנית, או לחילופין סתם אי קטן וחסר משמעות שלאף אחד אין מושג איפה בדיוק הוא נמצא על פני הגלובוס.
הכותב הוא סופר סת"ם ובעל תואר שני במזרח תיכון ויחסים בין לאומיים.
לתגובות elizorrsegal3@gmail.com