בתחילת חודש דצמבר 2024 נערך בירדן כנס של בכירי העולם הערבי תחת הכותרת "תמיכה בפלסטין" בהשתתפות נרחבת של פוליטיקאים, אנשי תקשורת, סופרים והוגי דעות מכל רחבי העולם הערבי.
בין היתר, נכח בכנס גם ח"כ לשעבר מוחמד ברכה, יו"ר ועדת המעקב העליונה של ערביי ישראל, אשר מורכבת מחברי הרשויות המקומיות הערביות, מחברי הכנסת הערבים ומנציגים של ארגונים חוץ-פרלמנטרים של ערביי ישראל.
במהלך נאומו שיבח ברכה את ההתנגדות האלימה כנגד מדינת ישראל וקרא לערביי ישראל לקחת בה חלק פעיל. "איננו מזדהים עם הפלסטינים אלא לוקחים חלק במאבק".
כשנשאל על חולשת הציר האיראני ענה: "המאבק בכיבוש, גם אם סובל מהידרדרות מסוימת לא יכול להסתיים. המצב הטבעי הוא להיאבק בכיבוש, המצב הטבעי הוא שהכיבוש יחדל. אני בטוח שההתנגדות הזאת בכיבוש תשיג את מטרותיה".
תנועת רגבים פנתה ליועמ"שית בדרישה לפתוח בחקירה פלילית נגד ברכה והעמדתו לדין בגין הסתה ותמיכה בטרור.
"ברכה פועל לכאורה כסוכן אינתיפאדה, תומך ארגון טרור ומעשי טרור, מסית את ערביי ישראל להילחם נגד מדינת ישראל ואזרחיה, ומהווה סכנה ביטחונית וממשית לביטחון המדינה ואזרחיה", נכתב.
עוד בתיעוד, ממשיך ברכה ומתייחס בנאומו לארגון הרצחני חמאס: "חמאס מייצג פלח רציני בעם הפלסטיני, בין אם ארצה או לא ארצה בכך. האינטרס הלאומי העליון ומה שמתחייב מכך בצל מלחמת ההשמדה של העם שלנו באמצעים שונים בכל פלסטין, לא מאפשר לנו לומר זה לגיטימי וזה בלתי לגיטימי".
ברכה סיפר לנוכחים שבשנת 2000 השתתף בכנס באוניברסיטת ביר זית עם מחבלים בכירים, שם לדבריו כל המשתתפים או שנכלאו או שהפכו שהידים "היינו ארבעתנו: אבו עלי מצטפא (מזכ"ל החזית העממית שחוסל ב2001) הפך לשהיד אללה ירחם עליו, מרואן ברגותי (מנהיג גדודי חללי אל-אקצא) - בכלא, שיח' חסן יוסף (חמאס) בכלא, ואני." ואף הרחיב והוסיף, "זה היה בתחילת האינתיפאדה השנייה: אמרתי שאנחנו איננו מזדהים עם עמנו הפלסטינים אלא לוקחים חלק במאבק שלו מהמקום המיוחד שלנו. אליקים רובינשטיין שופט העליון הורה לחקור אותי באותו היום בגין הסתה לאינתיפאדה, שאני רוצה לצרף את הפלסטינים שבפנים לאינתיפאדה. אני לא חוזר בי מאותה אמירה שאמרתי."
אברהם בנימין, מנהל אגף מדיניות ברגבים, אמר כי "דבריו המסוכנים של מוחמד ברכה, מראשי ההנהגה הערבית בישראל הם מופע מחריד של איבה, עוינות ואלימות כנגד עצם קיומה של מדינת ישראל. הדברים החמורים האלו, הנאמרים דווקא לאוזן הערבית, הרחק מעיני הציבור, ראוי שיישמעו היטב גם לאוזנם של מקבלי ההחלטות בישראל ויהוו תמרור אזהרה".