חות'ים על הכוונת

איש לא הופתע כשגם השבוע, אחרי שתי תקיפות עוצמתיות של חיל האוויר נגד יעדים בתימן, המשיכו החות'ים לירות לעבר ישראל.

נכון לזמן כתיבת שורות אלה שני לילות רצופים של ירי הסתיימו ביירוטים מוצלחים מחוץ לשטח ישראל, אולם בשבוע שעבר נפגע קשות בית ספר ברמת אפעל מראש נפץ של טיל חות'י, ובשבת החולפת הירי פגע ביפו.

המטרות שתקפה ישראל בשבוע שעבר בתימן היו בעיקר תשתיות, בזמן שהאמריקאים והבריטים תקפו מפקדות ומחסני טילים וכטב"מים. חשוב לציין שלמרות שהצבא האמריקאי תקף מטרות בתימן ארבע פעמים בתוך שבוע, ההערכה במערכת הביטחון היא שהתקיפות הישראליות ממוקדות יותר ומביאות תועלת גדולה בהרבה.

צריך לזכור שמדובר בארגון טרור שמחזיק בארסנל גדול במיוחד של אמצעי לחימה שרובם אם לא כולם מתוצרת איראנית. בין היתר יש בידי החות'ים טילים בליסטיים לטווח של 2,000-1,600 קילומטרים, טילי שיוט עם טווח דומה שיכולים לשאת ראשי נפץ במשקל של כ־500 קילוגרמים, כטב"מים שמגיעים לטווח של עד 2,500 קילומטרים ונושאים ראש נפץ במשקל של 45 קילוגרמים, וכן טילי ים-ים מתקדמים וכוחות קומנדו שכבר למדנו בעבר שהם מנוסים מאוד ויודעים כיצד להביא לפגיעה קשה בסחר הבין־לאומי.

את החות'ים מוביל עבד אל־מלכ אל־חות'י שכיום, אחרי היחלשות חמאס וחיזבאללה, רואה בעצמו אולי הגורם המרכזי בציר ההתנגדות אחרי איראן. עם זאת הוא אינו חש מחויב במאת האחוזים לאיראן, והחות'ים פועלים לא מעט באופן עצמאי. בשנים האחרונים הם שיגעו לא רק את האזור אלא את העולם כולו לאחר שחסמו את הסחר בים האדום, תקפו נתיבי שיט בין־לאומיים, תקפו ספינות והחזיקו אותן כבנות ערובה, וכמובן המשיכו לאיים על כל מי שיכלו.

לפני פרוץ המלחמה, בישראל לא החשיבו את החות'ים כיעד למעקב מודעיני. למרות שמדובר במיליציה שקיימת כבר יותר מעשור, עד שנת 2019 התקדמו החות'ים בלחימה נגד השלטונות בתימן ולאחר מכן בלחימה נגד סעודיה ומצרים. ישראל לא תפסה אותם לאורך השנים כאיום משמעותי או אפילו משני. אלא שמאז תחילת מלחמת חרבות ברזל החות'ים הרימו ראש וגרמו למערכת הביטחון לשנות את כיווני החשיבה, גם בהיבט המודיעיני וגם בהיבט האסטרטגי. בצה"ל פועלים היום להרחבת הכיסוי המודיעיני של אזור תימן, ואגף המודיעין משקיע יכולות רבות בניתוח האסטרטגי של הזירה בין ישראל לחות'ים.

שר הביטחון ישראל כ"ץ היטיב להגדיר את מה שעושים החות'ים, שאינם מאיימים על ישראל בחדירה מיידית לשטחה באמצעות גבול משותף אלא ב"מלחמת טילים". כ"ץ ביקר השבוע בסוללת חץ שיירטה טיל שירו החות'ים ואמר: "לא נשלים עם העובדה שהחות'ים ממשיכים לירות על מדינת ישראל. אני הזהרתי ואמרתי שכמו שטיפלנו בסינוואר בעזה, בהנייה בטהראן ובנסראללה בביירות - אנחנו נטפל גם בראשי החות'ים בצנעא ובכל מקום בתימן. אנחנו נפעל גם נגד התשתיות שלהם וגם נגדם כדי להסיר את האיום ולבטל את האיומים על מדינת ישראל, כדי להשיג את המטרות שלנו. מי שנותן חסות לטרור החות׳י בחודיידה או בצנעא ישלם את מלוא המחיר", הבהיר כ"ץ.

במערכת הביטחון שוקלים ברצינות תקיפה נוספת לנוכח התדירות ההולכת וגוברת של הירי מתימן. גורמים ביטחוניים טוענים כי איכות יעדי התקיפה תעלה וכי בנק המטרות בתימן יורחב, אך השאלה העיקרית היא עד כמה מתקפות מסוג זה משנות את המאזן או פוגעות באופן משמעותי בחות'ים, שהפגינו בשנים האחרונות כושר עמידות מול מדינות גדולות מישראל.

פוגעים בישראל ובכלכלה העולמית

ד"ר אייל פינקו, בכיר לשעבר במערכת הביטחון ומומחה בנושאי מודיעין וביטחון לאומי ממרכז בס"א, מסביר מה בכלל רוצים החות'ים ממדינת ישראל או בעצם מהעם היהודי. "אנחנו מעניינים אותם בהיבט התאולוגי. לפי הזרם שלהם באסלאם, שהוא ספק שיעי ספק סוני, אנחנו אשמים במותו של מוחמד. לכן הם חרטו על דגלם שיש להשמיד את היהודים ואחר כך גם את האמריקאים. הסכסוך כאן הוא פשוט הזדמנות טובה בשבילם לתקוף, אבל השנאה הרבה יותר עמוקה ומבוססת על הדת שלהם".

בסופו של דבר הם לא בעיקר זרוע של הממשל בטהרן כמו זרועות טרור אחרות?

"נכון שמצד אחד זו שליחות איראנית, ולאיראנים יש מוטיבציה לשמר את הכוח הכי מבוסס באופן יחסי והכי מסודר שנשאר בידיהם. מצד שני, החות'ים אינם ברי שליטה. הם שיכורים מההצלחה המסחררת שהייתה להם בהשפעה על הכלכלה העולמית כשחסמו את נתיבי הים. הם גם שיכורים מזה שאף אחד לא עושה להם שום דבר. התקיפות הישראליות, הבריטיות והאמריקאיות לא מפריעות להם. הם התמודדו מול סעודיה ומצרים במשך שמונה שנים ויכלו להן. יש גם את הרצון להראות לאיראן שהם הארגון החזק באזור, אבל זה לא אומר שהם עושים אוטומטית את מה שאיראן רוצה".

ישראל ביצעה שתי תקיפות שהוצגו לנו כמשמעותיות מאוד, ואחריה גם בריטניה וארצות הברית תקפו שם. למרות זאת החות'ים ממשיכים לירות. לתקיפות אין שום השפעה?

"למעט העובדה שהראינו יכולות של חיל האוויר הישראלי, שיודע לפעול רחוק ולתמרן, אין לזה משמעות רבה. נכון, זה הישג מודיעיני והישג משמעותי לחיל האוויר. ברמה הטקטית מדובר בהישג מעולה, אבל ברמה האסטרטגית המתקפות לא יוצרות שום אפקט", הוא מדגיש.

"צריך להבין שהחות'ים יושבים על שטח מדינה עצום ומהווים 30 אחוזים מאוכלוסיית תימן. יש להם צבא גדול של בין 150 ל־350 אלף איש על פי הערכות אירופיות שונות. במשך שמונה שנים הם התעללו במצרים ובסעודים, שיש להם צבא גדול פי חמישה ושישה מישראל, ושתי המדינות העדיפו לבסוף הפסקת אש. מדובר בארגון למוד קרבות, ששתי מדינות ענקיות לא הצליחו להביס אותו למרות תקיפות מהאוויר, תקיפות של יעדים אסטרטגיים וניסיונות לפגוע בנמלים. לכן קשה לומר ששתי תקיפות טקטיות של צה"ל, גם אם הן איכותיות מאוד, יביאו את הארגון לכניעה. לתקיפות הללו אין שום משמעות אסטרטגית, ולכן צריך לעשות משהו הרבה יותר מהפכני. משהו שונה מהמוכר".

ויש צעד כזה שיכול להיות מונח על השולחן? איך אפשר להפעיל עליהם יותר לחץ?

"כרגע אין באמת צעד כזה, וככל הנראה בלי לחימה על הקרקע בתימן - משהו שלא יקרה - לא נוכל לעשות שינוי אמיתי. כדי לחנוק את הארגון הזה צריך לפעול בצורה אחרת. ראשית, לגדוע את כל התשתית הכלכלית שלהם - נמלי ים, חשבונות בחו"ל, לסגור להם פשוט את השיבר הכלכלי. שנית, יש לנתק להם את צינור האספקה האיראני. כיום האספקה ברובה מגיעה דרך הים וגם מעט מהאוויר. כל עוד יש אוניות איראניות שמספקות אמל"ח ותחמושת הם ימשיכו", הוא מבהיר.

"הצעד השלישי ההכרחי הוא ליצור עם ארצות הברית, בריטניה, סעודיה ומצרים קואליציה בין־לאומית למלחמה משותפת אמיתית ואינטנסיבית בחות'ים. לדעתי זו פנטזיה, כי הסבירות שסעודיה ומצרים יצטרפו למיזם כזה היא אפסית. מצרים נפגעה קשות מחסימת הים האדום על ידי החות'ים והם לא עשו שום דבר. זה המהלך הנכון, אבל הסבירות שהוא יקרה היא כמעט אפס".

ואם ישראל כן רוצה להוביל צעד אפקטיבי מול החות'ים?

"הדבר המשמעותי שניתן לעשות, חוץ מלמנוע את צינור האספקה האיראני שהוא בר מימוש, זה לתקוע את היכולת שלהם באמצעות הטלת מצור ימי. לפתוח נגדם במלחמה ימית. יש להם שבעה בסיסים שחיזבאללה הקימו בשבילם לפני כמה שנים, יש להם סוללות טילי ים, סירות תקיפה, את הכוח הימי הזה צריך להשמיד. חיל הים וחיל האוויר שלנו הם זרועות שיכולות ומסוגלות לעשות את זה. אבל צריך להיכנס למערכה שלא בטוח שמערכת הביטחון מעוניינת בה".

ואיפה איראן בכל הסיפור?

"כשמסתכלים על המוטיבציות האיראניות ממעוף הציפור, הם איבדו הרבה מאוד נכסים. מספטמבר 1979 האיראנים מקדמים את החזון שלהם - להיות השליט השיעי הבלתי מעורער של המזרח התיכון. מבחינתם ירדן, ישראל ומדינות סוניות צריכות להיות בשליטה איראנית. בחודשים האחרונים, אפרופו סוגיות הביפרים, הם מאבדים נכסים באזור. חמאס הוחלש, עמוד השדרה של חיזבאללה נגדע, המיליציות בבגדד מחולקות להמון פלגים. לכן מכל זרועות התמנון, הסלע שבו איראן יכולה להיאחז הוא החות'ים", מסביר פינקו. "לבנות עכשיו את כוחו של חיזבאללה מחדש ייקח לפחות שנה וחצי־שנתיים, לגבי חמאס כנראה עוד הרבה יותר. האיראנים מנסים לעשות הרבה דברים כמו שליטה בעיראק, פעילות מול החות'ים ועכשיו גם יצירת בלגן בירדן כדי לערער את היציבות האזורית. האיראנים מנסים לעשות הכול כדי למצב את עצמם טוב יותר לפני שטראמפ ייכנס לשלטון ואין לדעת מה הוא צפוי לעשות".

פינקו מוסיף שאין ספק שאת הטילים שיורים החות'ים מספקת איראן. "אנחנו יודעים איזה אמל"ח יש לחות'ים. הם מציגים את האמצעים שלהם במצעדים, אנחנו רואים אותם מפעילים חלק מכלי הנשק באופן מעשי וכמובן שידוע לנו מה יש באיראן. יש סבירות גבוהה שאמצעים כאלה נמצאים אצל החות'ים וקוראים להם בשם שונה. גם הטיל שפגע בבית הספר ברמת אפעל היה אמצעי לחימה איראני שהחות'ים פשוט מכנים בשם אחר".

לגבות מחיר מאיראן

מאיר בן שבת, ראש מכון משגב לביטחון לאומי ולאסטרטגיה ציונית ולשעבר ראש המל"ל, מעריך שהחות'ים קודם כול מנצלים את הסיטואציה כדי למצב את עצמם כשחקן מרכזי. "פרט למחויבות העמוקה שלהם לשולחיהם האיראניים ותמיכתם האותנטית בצד העזתי, החות'ים רואים את המלחמה גם כהזדמנות להתבלט ולמתג עצמם כשחקן אזורי משפיע, באופן שישדרג את מעמדם ואת עמדת המיקוח שלהם מול כל שאר השחקנים. במיוחד כעת, לאחר שחיזבאללה וחלק מהכוחות האחרים של ציר ההתנגדות פינו להם את הבימה".

איזה ארנסל מחזיקים החות'ים? מה היקף האיומים מצידם?

"בכל הקשור לתקיפה ישירה של מטרות ישראליות, ראינו עד כה את השימוש שלהם בטילים בליסטיים ובכטב"מים. מלבד זאת ראינו את פעילותם נגד מטרות ימיות, הן כאלה שנחשדו כקשורות לישראל והן אחרות. החות'ים איימו גם בפעילות יבשתית ואף העלו סרטונים שבהם מצולמים תרגילים של פשיטות על יעדים שונים".

האם המעורבות של הקואליציה הבין־לאומית שתקפה גם כן את החות'ים מהווה גורם מרתיע?

"הפעילות של הקואליציה אמורה להוביל לכך שנתיבי השיט לא יופרעו על ידי החות'ים ולהקשות עליהם לתקוף גורמים אחרים באזור. עד כה האפקטיביות של פעילות הקואליציה מוגבלת. לא יהיה מנוס מנקיטת גישה תקיפה יותר".

האם עלינו לדאוג כעת שהאיום החות'י ייהפך לקבוע, ולמרות שידה של ישראל על העליונה בלבנון ובעזה הישראלים ימשיכו לחיות תחת איום ואזעקות?

"בהתמודדות הזאת ישראל לא צריכה לכלות את משאביה ברדיפה אחר כל טיל וכטב"מ של החות׳ים. ראשית, העולם צריך לגבות מאיראן מחיר על כל פעולה של החות'ים. משמרות המהפכה הן היד שמנענעת את העריסה הזאת. ממשל טראמפ הוא הזדמנות להקריס את מודל הפרוקסי האיראני ולהטיל על השולח אחריות למעשים של שלוחיו", הוא אומר. "שנית, בנוגע לחות'ים, צריך לפעול מולם באופן שיטתי ולהגביר את האגרסיביות בפגיעה בתשתיות אנרגיה, חשמל, נמלים, כלכלה ומים. תהיה לכך השפעה מצטברת".

עד כמה אנחנו מוגבלים ביכולת התגובה שלנו מול החות'ים? האם זו מלחמה אבודה?

"ישראל הראתה חלק ממה שהיא יודעת לעשות. זו לחלוטין לא מלחמה אבודה. פעילות חיל האוויר מרשימה - ועדיין נדרשת כנראה פעילות שיטתית ובאגרסיביות רבה יותר".

האם עסקה עם חמאס שתעצור את המלחמה בעזה או תביא לסיומה תגרום לחות'ים להפסיק את הירי לעבר ישראל?

"לא בטוח. בכל מקרה, זה לא צריך להיות שיקול בעמדתה של ישראל בנוגע למלחמה בעזה. מי שפועל נגד ישראל צריך להיענש, לא משנה מי הוא ובלי להתחשב בסיבותיו".