
יש המון מה לעשות כדי להפחית את יוקר המחיה כאן, ופירטנו על כך בטורי המדור, אך עם זאת יש לשים את הדברים בפרופורציות.
הגרף מראה שביחס לשנת 2012, השכר הריאלי עלה ב־30%. כלומר, השכיר הישראלי הממוצע יכול לקנות באמצעות משכורתו סל קניות גדול ב־30% מזה שהיה יכול לקנות בשנת 2012.
בשנתיים האחרונות העיתונות מלאה בכתבות על התייקרות. כחלק מהתעמולה נגד הממשלה הנוכחית, שכנעו את הישראלים שכבר אי אפשר לקנות כלום בסופר. הנתונים מגלים לנו סוד: המחירים באמת עלו, אבל גם השכר. בשנת 2024 הישראלי הממוצע יכול להרשות לעצמו סל גדול ב־4.2% ביחס לממוצע בשנת 2022, וב־2.2% ביחס לשנת 2023. נתונים מדהימים בשנת מלחמה, ובטח לעומת התמונה שאוהבים להציג בתקשורת.
השנה הבאה צפויה להיות שנה קשה יותר, בעקבות הגזרות הכלכליות ובראשן עליית המע"מ. אבל על פי הנתונים, זו גזרה שהציבור יכול לעמוד בה, והמטרה, כזכור, בהחלט ראויה. כולנו רוצים שצה"ל ישקם את יכולותיו וכולנו רוצים לשקם את הצפון ואת העוטף. ועדיין, מי שיכול להקל על הציבור, קרי נגיד בנק ישראל, טרם עושה זאת, לטענתו בגלל האינפלציה. עם כל הכבוד לפרופסור ירון, זו לדעתי טעות מקצועית. כשיש לך פטיש ביד, חשוב לזכור שלא כל בעיה היא מסמר. וכשיש לך ריבית ביד, חשוב לזכור שלא כל עליית מחירים נובעת מעודף ביקוש. כשלציבור יש יותר מדי כסף פנוי והוא מסתער על מרכזי הקניות, הביקוש גובר על ההיצע והמחירים עולים. במקרה כזה העלאת הריבית פוגעת ביכולתו של הציבור ללוות כסף, לציבור יש פחות כסף פנוי, הביקוש מתקרר והמחירים יורדים.
במקרה שלנו, עליית המחירים נבעה מחוסר נקודתי בהיצע של מוצרים מסוימים, בעיקר טיסות ומוצרים הדורשים פועלים זרים, כגון בנייה. ריבית גבוהה לא תגרום לחברות תעופה נוספות להגיע לישראל ולא תייצר תחליף לעובדים מהרשות הפלשתינית. להפך, ריבית נמוכה תסייע ליוזמות פרטיות בתחום התעופה, כגון הטיסות לניו יורק שיזם מטה ההייטק, ותאפשר לקבלנים לרכוש מכונות לבנייה מתקדמת, שיוכלו להחליף חלק מהעובדים הזרים. באופן כללי, ריבית נמוכה תאפשר לעסקים קטנים להיפתח, למתחרים חדשים להיכנס לשוק, ולשחקנים קיימים להרחיב את היקף הייצור ולהשקיע במחקר ובפיתוח. מהלכים כגון אלה יורידו את המחירים, ויפה שעה אחת קודם.
הכותב הוא ד"ר לכלכלה ומנכ"ל קבוצת הייעוץ תבור־סמקאי TCG
לתגובות: [email protected]