נחמדים מזהב

יוסף הצדיק והחכם

אנשים חכמים מאוד נכשלים לא פעם בהשקעות שגויות משום שהם נסמכים על חישובים מתמטיים אך אינם מכירים את המציאות החברתית ואינם טורחים לבחון את מאווייהם של הצעירים או את דאגותיהם של המבוגרים. כך גם בתחום הפוליטי. סיפורו של יוסף המתגלה בפרשות וישב, מקץ וויגש מספר את ההפך, את חוכמתו של יוסף הצדיק וממילא את הצלחותיו.

אמרו חז"ל: "ואמר רבא בר מחסיא אמר רב חמא בר גוריא אמר רב: אם יהיו כל הימים דיו, ואגמים קולמוסים, ושמיים יריעות, וכל בני אדם לבלרין - אין מספיקים לכתוב חללה של רשות. מאי קראה (מהו המקור במקרא)? אמר רב משרשיא: 'שמיים לרום וארץ לעומק ולב מלכים אין חקר'" (שבת יא, א). העיסוק בפוליטיקה דורש חוכמה רבה. להבדיל מעיסוקים רבים אחרים, ניהול מדינה דורש הכרה עמוקה של טבע האדם, של התנהגות חברתית, של מעשיהם של הבריות. אפשר להיות מיזנטרופ ולהיות איש אקדמיה, אבל בעולם הפוליטי, המיזנטרופ נדון לכישלון. כך גם בעולם הכלכלי.

המבקש להצליח, הן במסחר והן בהשקעות, חייב להכיר היטב את אורחם ורבעם של הבריות. זלזול בבני אדם גורם לחוסר היכרות של השוק וצרכיו, וממילא לכישלון בהשקעות לא נכונות.

בפרשת מקץ התורה מספרת על חוכמתו של יוסף ועל המהלכים המתוחכמים שנקט כדי להביא את אחיו להכיר בחטאם כלפיו. היכולת המניפולטיבית של יוסף להביא אנשים לשינוי עמוק בהכרתם היא חוכמה היורדת לנבכי ההתנהגות האנושית, לטבעה העמוק של אישיות אחיו ולמה שמניע את פעולותיהם. אותה חוכמה היא זו שאפשרה לו גם לנהל את החברה המצרית ואת כלכלתה.

הגמרא אומרת על שמשון הגיבור שהייתה בו מידה של מעלה: "ואמר רבי יוחנן: שמשון דן את ישראל כאביהם שבשמיים" (סוטה י, א). ביוסף הצדיק ניכרים הדברים אף יותר. יוסף היה איש מצליח, בעזרת הקדוש ברוך הוא, אבל גם חוכמתו היא שעמדה לו.

הכותב הוא ד"ר לפילוסופיה ומחבר הספר 'כלכלה וערכי היהדות'