כמה נשים באמת נרצחו השנה ומה המשמעות?

לפני כמה ימים פורסמה כתבה ע"י מנכ"לית שדולת הנשים : "האמת נמצאת במספרים – וכדאי לדעת אותם"

אלא מה?

שורה אחת בלבד אחרי הכותרת המדויקת הופיעה כותרת המשנה – 36 נשים נרצחו בשנת 2024. – בתוספת הערה מפחידה "בכל 10 ימים נרצחת אישה בישראל"...

האמת אכן נמצאת במספרים אך מאין המספרים האלה?

לא ממחלקת המחקר של הכנסת, שם נרשמו 26 נשים, לא מאתר פורום מיכל סלע, המציין 16 נשים, ולא במחקר 'תצפית ישראלית', שמציין 20 נשים.

אז מה מהם נתוני האמת?

מסתבר שכאשר רוצים לנפח נתונים, מערבבים את כל סוגי הרצח ביחד.(פלילי, נפשי, זוגי, וכו') ובעוד הכותרת הגדולה הצביעה על 36 נשים שנרצחו השנה, באותיות הקטנות בהמשך נכתב ש 19 נשים נרצחו על רקע אלימות במשפחה.

מכאן השאלה לשדולת הנשים - למה אתן מערבבות נתונים? מה התוצאות שאתן רוצות להשיג? והאם אתן פועלות באמת למיגור תופעת האלימות במשפחה?

נבחן כמה מהפתרונות שהועלו בכתבה:

פתרון ראשון - הצטרפות לאמנה הבינלאומית למאבק באלימות כלפי נשים. על האמנה המסוכנת הזו כבר נכתב בעבר. נזכיר שהאמנה נתנה סמכות לארגונים באירופה להתערב בהליכי משמורת בתהליכי גירושין, להתערב בחינוך הנפרד בבתי הספר הדתיים, לחייב לימודי מגדר מגיל צעיר וגולת הכותרת: לתת מעמד מיידי לכל מסתננת שהיתה טוענת שהיא חשה אלימות כולל עו"ד, סל קליטה, מקלט וכו על חשבון כולנו. ואחרי כל זה חייבים לשאול את השאלה המתבקשת: איך ההצטרפות הזו היתה מונעת אלימות במשפחה?

פתרון שני – שהמדינה תמנע חלוקת נשק לגברים אלימים. זה אכן חשוב לכן גם היום אישה שחשה אלימות יכולה לפנות למשטרה ומיד יקחו לבעלה את הנשק. (גם אם התלונה היא תלונת שווא) אך ארגוני הנשים הרחיבו את המאבק. הן מעכבות חלוקת נשקים לכל הגברים, על אף שאף אישה בעשור האחרון לא נרצחה ע"י נשק חוקי ונשים ומשפחות רבות ניצלו הודות לנשק כזה. בנוסף, הן מונעות חלוקת נשק גם לנשים עצמן שתוכלנה להגן על משפחותיהן..

פתרון נוסף הוא "קידום הצעות חוק כמו חוק חינוך שוויון מגדרי" – מדהים לדעת לאן מגיעים תקציבי העתק של ארגוני הנשים. הרי מעולם לא הוכח שעוד שיעור בשוויון מגדרי ימנע אלימות. אולי ההפך הוא הנכון. האם ראינו שתופעת האלימות במשפחה רחבה יותר בציבור הדתי שלומד בהפרדה? האם רצח על כבוד המשפחה בחברה הערבית הוא בגלל שאינם לומדים שוויון מגדרי? ...

עוד פתרון מוצע הוא לטפל בממשלה כי היא מקדמת "חוקים שמבקשים להדיר נשים ממוקדי הכוח" – באמת? ואפילו לפי הפרשנות המופרכת שלהן– האם עוד נשים במוקדי הכוח זה מה שימנע אלימות במשפחה? מעניין אגב, שלא שמענו את ברכת השדולה למינויה של השרה אורית סטרוק לקבינט המלחמה. לתפיסתן חסרות נשים במוקדי הכוח אבל לא נשים כאורית סטרוק כי צריך "נשים נכונות"...

לסיכום,

האמת אכן נמצאת במספרים ובערבוב נכון שלהם אפשר לייצר תעמולה לצרכים פוליטיים. בקלות בלתי נסבלת הן מערבבות אלימות במשפחה עם אלימות פלילית, רצח על כבוד המשפחה עם רצח בתהליכי פרידה מזוגיות, רצח מכוון ע"י דמות מוכרת עם רצח אקראי מפעילות חבלנית וכדו.

כל הערבוב הזה נועד כנראה להשיג תקציבי עתק כדי לחנך את כולנו (במגזר היהודי) ל"שוויון מגדרי" . ומה עם המגזר הערבי? שם האלימות בעליה מדאיגה. ובכן בדיון חירום בוועדה למעמד האישה, הסתבר כי כמעט כל הפרסומים והקמפיינים שנעשו למניעת אלימות כלפי נשים לא תורגמו כלל לשפה הערבית ואם תורגמו אז לא עברו שינוי מסרים בהתאם לתרבות ולמעשה הביאו לאפס תוצאות.

לסיכום, לא ניתן עוד להתעלם מפילוח הנתונים. יש בעיית אלימות בחברה הערבית ויש מאפיינים אחרים לאלימות במשפחה בחברה היהודית.

ובהסתכלות על נתוני האמת המפולחים אפשר לומר כי החברה היהודית ברוך ה' בריאה. הולכת ומתקדמת. רוב הגברים היהודים נפלאים, מגינים על משפחתן ומחרפים נפשם עבורנו במיוחד בעת הזו. עדיין לצערנו, קיימת תופעת האלימות במשפחה. צריך לייצר עבורה יותר פתרונות אך הפתרונות יבואו מתוך ראיית הטוב בנשים ובגברים, ומתוך הכרת המאפיינים הייחודיים לסוג האלימות הזה.

הכותבת היא מייסדת ומנכ"לית ארגון "שוברות שוויון"