טליה וחירות, אחיותיו של סמ”ר נתנאל פסח ז”ל שנפל בצפון רצועת עזה, מספרות לערוץ 7 על האח שהיה ועל הגיבור שהן מגלות רק כעת.
"הוא היה האח הכי רגיל בעולם", אומרת טליה. "הוא היה מציק, צוחק איתנו, אח רגיל", היא אומרת ואחותה, חרות, מוסיפה ומספרת כיצד כשהיו מבקשות ממנו דבר מה היה אומר 'אין לי כוח' או 'לא רוצה' תוך כדי שהוא נענה לבקשה.
"הכל אצלו היה צחוקים. הוא אף פעם לא היה רציני, אבל ידע מתי לעצור את הציניות ולתת חיבוק", אומרת טליה וחירות מוסיפה: "הוא ידע מתי לשחרר, מתי להציק ומתי לא".
על תחושת הדאגה שמלווה אותן כאחיות שאחיהן לוחם ברצועת עזה, הן מספרות כי אכן הדאגה קיימת, ועם זאת קשה היה להאמין שאכן זה יקרה והאסון יגיע אליהם, למשפחה שלהן, לאח שלהן. "הוא היה כבר פעמיים ויצא, אמרנו שמה כבר יכול לקרות. הוא אמור היה לחזור בשבוע וחצי הקרובים, כך שהייתה דאגה, אבל אמרנו שהוא כבר היה שם וחזר, אז אפשר קצת לנשום".
הפעם האחרונה שפגשו את נתנאל הייתה לפני כשלושה שבועות, באפטר שאליו יצא. "הוא הגיע לחמישה ימים ובשבת הביא את החברים שלו", אומרת טליה. "היה מצחיק. גילינו צד אחר בו", אומרת חרות. "ראינו איך הוא צוחק עם החברים שלו, יורד עליהם בצחוקים וביחד עם זה רואים כמה הם חשובים לו. פוגשים בו צד אחר. אנחנו מכירות אותו כאח והם כחבר. ראינו שהוא היה הרבה מעבר למה שחשבנו".
"הוא התנדב ב'מהפכה של שמחה', גם במועדונית של נוער סיכון. חשבתי שזה היה סתם לצאת עם חברים, אבל עכשיו הבנתי שזו הייתה התנדבות שהייתה חלק ממנו. היה חשוב לו לשמח, להתנדב ולקבל כל אחד ולא משנה אם אתה דתי או לא, כל אדם היה נחשב בעיניו", אומרת חרות ומתעכבת מעט גם על ההפנמה שבעצם "הוא היה גיבור. לא חשבתי את זה עליו אף פעם. מספרים סיפורים על עזה ואנחנו שומעים עד כמה הוא דאג למי שנפצע, גם כי הוא היה חובש אבל גם כי הוא דאג לכולם".
"הוא לא פירט יותר מדי. אמר שהיה סבבה, משעמם... אני לא עושה שם כלום... אבל הבנו שהוא עשה שם הרבה והיה לו שם אקשן... הוא נהנה מזה מאוד".