השבוע זכיתי לחוויה נדירה של אוכל, שיחה מרתקת וצחוק. הוזמנתי לביתה המקסים של גיגי אלקיים, בשלנית נדירה ואשת אשכולות אמיתית.
גיגי היא מפעל מהלך של חסד. הבית שלה תמיד פתוח לבנות שלא כל כך יודעות לאן ללכת, לנשים קשות יום שזקוקות לאוזן קשבת וגם לעולים חדשים, בעיקר מצרפת, כי גיגי חיה שנים רבות בצרפת ודוברת צרפתית שוטפת.
הבישול זורם לה בדם בצורה מעוררת הערצה. היא מבשלת מכל הלב אוכל כל כך טעים שאפשר לבכות, ובכמויות אדירות כמו מפעל של אישה אחת שמייצרת אינספור סלטים, מאפים, דגים ובשרים.
אז זכיתי להיות מוזמנת לארוחת חנוכה נפלאה אצל גיגי. השולחן היה ערוך בטוב טעם עם ח"י סלטים לפחות, פרנות, סרדינים ממולאים – מז'וז'ין בטעם גן עדן. אחר כך הגישה לנו גיגי קוסקוס ענק שהוגש יחד עם מפרום, תפוחי האדמה הממולאים הכי טעימים שאכלתי אי פעם. ולקינוח, אם מישהו עוד יכול היה לזוז לאיזה מקום – שבקיות, ספינג'ים ומגש פירות ענקי.
אמא טבחית של המלך
את האוכל תיבלה גיגי בסיפורים מרתקים על הילדות במרוקו ועל סעודות כיד המלך שאימה עליה השלום הייתה מכינה. "היא בטח הייתה טבחית של המלך", צחקתי איתה, וגיגי כמובן מיהרה להצהיר שזה נכון, אבל אחרי הצחוק המשיכה לספר לי עליה. "אמא ניהלה בית למופת, היא אירחה אין־ספור רבנים, צדיקים, שליחים מארץ ישראל ואנשי ציבור. אבי ואמי החזיקו את הקהילה וביתנו היה פתוח תדיר לכל דבר מצווה. ועדיין היא תמיד טיפלה בנו בחום ובאהבה. הדרך שלה הייתה פשוט לשתף אותנו בהכנות, כי תמיד המטבח היה רוחש וגועש והאוכל לא הפסיק להתבשל בסירים ענקיים. אמא הייתה שמה שולחן קטן במטבח שמטרתו לאפשר גם לילדים להשתתף בבישולים. מולנו הייתה מונחת קערה ענקית מלאה בתערובת בשר, ואנו הילדים גלגלנו בידינו הקטנות כדורים קטנים ומושלמים, וכמה התגאינו בתבשיל שבו זכינו לקחת חלק... את הריחות המופלאים של הבישולים שלה קשה לי לשכוח עד היום, ואני לא מגיעה לקרסוליה בטעם ובכישרון, אבל לפחות מנסה".
אני כמובן לא מסכימה עם הקביעה האחרונה של גיגי. האוכל שאכלתי אצלה היום היה אחד הטעימים שאכלתי בחיי, השולחן היה כל כך יפה וצבעוני ומושקע, והבעיה היחידה שמצאתי באוכל שלה הייתה העובדה שלא היה לי מספיק מקום לאכול את כולו! אבל אל תדאגו, כשגיגי ראתה שלא סיימתי היא פשוט ניגשה למטבח, לקחה תבניות חד־פעמיות וארזה לי את כל מה שנשאר. "קחי, שגם הילדים ובעלך ייהנו", היא העמיסה כמויות אדירות שבאמת שימחו גם את כל בני ביתי. החוויה של אחר הצהריים הקסום בביתה של גיגי הייתה בשבילי אחת מנקודות האור החזקות של חג החנוכה השנה.
מפרום
צילום: שושי סירקיס
אז הנה המתכון של גיגי למפרום, מתכון שדורש קצת יותר השקעה מהרגיל, אבל איזה ריח ואיזה טעם! פשוט בלתי נשכח!
דרגת קושי:
בינונית
זמן בישול:
כשעתיים
6 מנות
לקציצות:
500 גרם בשר בקר טחון
1 בצל בינוני
3 שיני שום
חצי צרור פטרוזיליה
חצי צרור כוסברה
3 פרוסות לחם
2 כפות פפריקה מתוקה
חצי כפית קינמון טחון
1 כף בהרט
1 כף אבקת מרק עוף
רבע כפית כורכום
מלח ופלפל
1 כף שמן קנולה
1 ביצה L
לתפוחי האדמה:
4 תפוחי אדמה בינוניים לאפייה ובישול
חצי כוס קמח
2 ביצים L
שמן לטיגון
לרוטב:
2 כפות שמן קנולה
1 קופסה רסק עגבניות
1 קופסה או 400 גרם עגבניות מרוסקות
מלח ופלפל
רבע כפית קינמון טחון
כף אבקת מרק
כוס מים רותחים
מכינים את הקציצות: קוצצים דק את הבצל, שיני השום, הפטרוזיליה והכוסברה. משרים את פרוסות הלחם בקערה עם מים ל־3 דקות. מוציאים את הפרוסות, סוחטים היטב וקוצצים.
בקערה גדולה שמים את הבשר הטחון, הבצל, שיני השום, עשבי התיבול, פרוסות הלחם הקצוצות, התבלינים, השמן והביצה. לשים את התערובת עד לפיזור אחיד של כל המרכיבים. מקררים לפחות שעה במקרר.
מכינים את תפוחי האדמה: פורסים את תפוחי האדמה לפרוסות בעובי סנטימטר אחד. לאחר מכן פורסים כל פרוסה לרוחב כמעט עד הסוף, כך שנוצרות שתי פרוסות דקות של תפוח אדמה שמחוברות בקצה אחד. בידיים רטובות ממלאים כל "פה" של תפוח אדמה בתערובת הבשר כך שנוצר סנדוויץ'. טובלים כל קציצה בקמח ולאחר מכן בביצה. במחבת רחבה מחממים שמן לטיגון חצי עמוק ומטגנים כל קציצה עד שהיא מזהיבה משני הצדדים. מוציאים לנייר סופג.
מכינים את הרוטב: בסיר כבד מחממים שמן. מוסיפים רסק עגבניות ומטגנים כדקה. מוסיפים עגבניות מרוסקות, תבלינים ומים רותחים. מכניסים את הקציצות לרוטב, מעבירים לאש נמוכה ומבשלים מכוסה על אש נמוכה כשעתיים.
לתגובות: avmyzlik@gmail.com