הסתכלו לנו בעיניים, אחינו ה'לא משרתים' ודעו במי אתם מביטים.
איבדנו בן בעזה לפני שנה. אנחנו משפחה שכולה ובכל זאת, הבן שלנו משרת בסוריה עד פורים. החתן שלנו משרת בלבנון עד פורים ואם יקרה להם משהו זה בגללכם.
אתם שמסתתרים מאחורי נבחרי ציבור שאומרים את המילים ה"נכונות" ומשפילים מבט, אומרים "היה קדוש", אומרים "אנחנו לא יכולים לעמוד במחיצתכם" וממלמלים "עפר לרגליכם" אבל מנסחים חוק 'פטור משרות' אפילו בעת מלחמה.
ששולח את בנינו הנותרים לשרת להסתכן ולמות, בעוד בניהם, אנשי "המגזר הנכון" מוגנים, גם הלומדים וגם הבטלנים.
אחרי תשלום מס השפתיים הנדרש, למשפחה שכולה, הם מאיימים בכוח על הממשלה כולה ולוקחים את הכלכלה כבת ערובה העיקר שחוק ה'פטור' יעבור בהצבעה.
לא רק הפוליטיקאים אחראיים, זה אתם, כל אחד מכם, יהיה אחראי לפגיעה במשפחות, בפעם הראשונה והשנייה. אתם לא תנקו, ולא תוכלו לתרץ "אנחנו מצייתים לחוק הפטור" או "כך אמרו הגדויילים" אתם, כל משתמט ומשתמט באופן אישי, אתם אשמים.
הסתכלו לנו בעיניים פוליטיקאים ממפלגות אחרות. ראו אותן, את עינינו, אדומות ובוכיות. אתם הלוא יודעים שתחושת האחריות וקיום מצוות השם יגרמו לנו לשלוח את בנינו שוב ושוב ושוב להילחם, כל עת שהצבא מבקש.
אז שבוע הבא, פוליטיקאים יקרים, כשתבוא העת לביצוע ההסכמה למפלגות החרדיות שנמנעו בהצבעה, זכרו אותנו ואת בנינו המשרתים ואל תסכימו בשום אופן ופנים להעביר חוק שמפלה בין דמים.
אנחנו נעקוב אחריכם בשבע עיניים ונחשוב אם להצביע לכם, פעמיים.
תודה, חגי לובר.
חנוכה תשפ"ה, חג המכבים ומלחמת הכוהנים.