סוגיית גיוס החרדים שהתרגשה עלינו בתקופה האחרונה לא ממש כובשת את מרחבי מגזר הציונות הדתית, למרות הכספים הרבים המושקעים בפרסומים באתרי המדיה הדתית.
רוב פעילי ההתיישבות בולמים את הקמפיינים ומסבירים לחבריהם ולח"כים המתנדנדים בימין שאין מטרת מובילי הקמפיין עתיר המשאבים לגייס חרדים.
לטענתם, ההפך הוא הנכון - הוא יעצור וכבר עצר, כתגובת נגד, את גיוסם של חרדים, אלא שמטרת יוזמי הקמפיין ליצור פילוגים בציונות הדתית ובקואליציה. גם אני, כמפקד ולוחם ביחידות עילית ומקים פרויקט המתנדבים לצה"ל 'שראל', סבור כך. וכמי שקלט ואימן חרדים שהתנדבו אני סבור שלא יבואו יותר מגויסים חרדים לשירות בשל הסנקציות אלא להפך, כפי שקורה כעת.
ככל שמחפשים את מקורות הכסף (follow the money) לקמפיין ולמודעות הענק נגד החרדים, מתבסס החשד שהכספים מגיעים מאותם מקורות שמממנים את יצירת הכאוס ברחובות נגד הממשלה תוך גיוס משפחות חטופים למטה שהשמאל הקים. אצל רבים מפעילי השטח ומובילי הדעה במחנה הימני והדתי מתבססת הדעה שכאשר הקמפיין לגיוס חרדים גורם לפעולה הפוכה ולעצירת ההתגייסות, ולמרות זאת ממשיכים בו, זוהי ההוכחה שאין רצון אמיתי לגייס חרדים אלא להפיל את קואליציית המחנה הלאומי־חרדי־דתי.
כבר היינו בסרט הזה. לרבים מאיתנו הקמפיין הנוכחי הוא תעתיק משוכלל של קמפיין דומה כנגד גוש הימין בימי ממשלת שמיר, עם תוצאה פוליטית־ביטחונית נוראה שעד היום תושבי ישראל משלמים את מחירה. משום מקום נפתח אז קמפיין לגיוס החרדים, מובל על ידי פעילים שחלקם היו מוכרים מהמחאות נגד ההתנחלויות, עם תקשורת חד־צדדית. לשיא הגיע הקמפיין בהפגנת ענק נגד החרדים בכיכר מלכי ישראל, כולל שידור חי ב'קול ישראל'. שמיר הוביל אז את גוש הליכוד, התחייה ומפלגות החרדים. גיוס החרדים הפך בימי כהונתו פתאום לנושא המרכזי בתקשורת.
אז, כמו היום, התפתח משבר פוליטי והתקיימו שיחות פוליטיות. אל אחת מהן נחשפנו בימים ההם בכנסת. היה זה שיח בין שני חברי כנסת צעירים ובולטים, אחד ממפלגת העבודה והשני מתנועת ש"ס. נציג העבודה הזהיר את נציג ש"ס: "בכל פעם שאתם תלכו עם הימין אנחנו נזכיר לכם שאינכם משרתים בצבא". שאל הבכיר בש"ס: "ואם נלך איתכם?". השיב הח"כ מהשמאל: "המחאה תיפסק ואתם תראו שהכול ייעלם". "אבל מה עם התקשורת?" הקשה הח"כ מש"ס. "היא איתנו, גם היא תפסיק".
אמר וצדק. כשהשמאל עלה בבחירות, ומפלגת ש"ס הצטרפה לממשלת השמאל, לפתע פתאום התקשורת דממה, כולל עיתון 'הארץ'. מסע התעמולה נגד החרדים הופסק באחת. ומה היה המחיר? הח"כים של ש"ס נמנעו בהצבעה נגד הסכמי אוסלו והפכו בכך לשותפי קואליציית השמאל להבאת ערפאת וגייסותיו מתוניס לישראל. אומנם שותפים מאונס, אבל שותפים למהלך של מסירת רוב השטחים ביהודה ושומרון וברצועת עזה לשלטון זר, לרשות הפלשתינית, שהיא למעשה רשות הטרור הפלשתינית.
את מחיר האיוולת שילמו, מאז ועד היום, אלפי משפחות שכולות ופצועים. הפיגועים גדלו לממדים מפלצתיים. במקום שלום קיבלנו גופי טרור שמתחרים ביניהם מי ירצח או יחטוף יותר. פיגועי הטרור הגיעו אז לשיאם והובילו למלחמת חומת מגן ביהודה ושומרון שבה נפלו חיילים ואזרחים.
את הרישומון הנ"ל צריך ללמד כל איש ביטחון ופעיל התיישבות ביש"ע. אסור לאפשר את כרסום הלכידות הפנימית בתוך הדרג הפוליטי בכנסת ובממשלה.
עם זאת, נשאלת השאלה הקשה מה עושים עם הצורך בהגדלת צבא המילואים. והתשובות לכך הן כדלהלן. ראשית, אם זו באמת הבעיה, לצה"ל ולשר הביטחון יש מטמון של 200 אלף ויותר מילואימניקים משוחררים ששירתו בתפקידים תומכי לחימה וכדומה, ולא גויסו כי אינם לוחמים. בשלושה שבועות ניתן להכשיר אותם ללוחמים רובאי 2 ו־3, בדיוק מה שרוצים כעת לעשות עם החרדים.
כמו כן, עכשיו צריך להנמיך את להבות הוויכוח, כדי לצמצם את הנזק שנעשה. ברקע יש כמה פרויקטים שעוסקים בגיוס של חרדים והשיח האלים רק פוגע בכך. בל נשכח, מדובר בקהל אידאולוגי שרואה בלימוד התורה ערך עליון והוא די מקריב בחיים הצנועים שלו למען הלימוד. כשהוא רואה את הקמפיינים והעליהום, כולל של מפקדים בעבר, הוא מתקפד ושואל את עצמו אם אלה יהיו פני מפקדיו.
ולבסוף, הקמפיין הנוכחי נגד החרדים מעורר תגובות הפוכות במגזר החר"דלי. שם זוכרים את ההתנפלויות על תלמידי ישיבות ההסדר, בטיעון שאינם נותנים שלוש שנים מלאות לצבא, ואת דברי אלוף בצה"ל שקרא לסגור את ישיבות ההסדר בטיעון שאין לאפשר להם שירות חלקי בישיבה. כלומר, לשרת בבית ספר שדה או בנח"ל בגרעין עירוני או קיבוץ זה סבבה, אבל לשרת בישיבה כלומד תורה בעיניהם הדבר פסול.
כאמור, זו פוליטיקה. פעם אחת הציונות הדתית נפלה אל תוך המלכודת, אבל היום היא מבינה שעדיף לנו קואליציה ימנית וביטחונית עם השקפה ניצית עם החרדים מאשר קואליציה שבנויה על מפלגות שמאל ומפלגות בראשות אחמד טיבי ועבאס.
מסקנה: מטרת הקמפיין בציונות הדתית להשתמש בנו כאידיוטים שימושיים ולהכשיר מהלך פוליטי כדי לפורר את קואליציית הימין. אבל אנחנו לא נשתתף בהצגה. אנחנו נפעל ופועלים אחרת, בצניעות, לשילוב הראוי.
הכותב הוא סגן־אלוף במילואים ויושב ראש פורום נפגעי הטרור 'אלמגור'