עצרת יום הזיכרון של פורום המשפחות הישראלי־פלשתיני
עצרת יום הזיכרון של פורום המשפחות הישראלי־פלשתיניצילום: תומר נויברג, פלאש 90

"עגבניות ירוקות מטוגנות" – הכותרת הציורית הזאת לתוכנית העשרה שמועברת בבתי ספר, לא מעלה כל חשד אצל ההורה הממוצע, זה שגם חוזר עייף מדי מהעבודה כדי לבדוק מה מתרחש בכל שעת לימוד חווייתית בכיתתו של הילד.

אלא שבירור שבכל זאת ערכו אי אלו הורים העלה שלא עגבניות ירוקות ימלאו את תוכן השיעור, אלא יותר טיגון תודעתם של התלמידים בכיוון הרצוי.

מדובר באירוע שהתרחש לפני שנתיים בתיכון בחוף השרון. ביומן השכבתי נשמר מועד האירוע תחת הכותרת "עגבניות ירוקות מטוגנות". רק לאחר תלונות של ההורים על השם המסתורי, נשלחה אליהם הודעה כי מדובר במפגש עם פורום המשפחות השכולות הישראלי־פלשתיני, או במילים פשוטות: מפגש של התלמידים עם משפחות מחבלים. המפגש, שחותר כמובן לדיאלוג, במסגרת תוכנית העשרה שמציע הפורום לבתי ספר, מבקש להעניק לתלמידים נקודת מבט של אמפתיה ואפילו לגיטימציה לטרור הפלשתיני, מתוך הבנת הרקע הקשה שממנו כביכול הוא צומח.

לא רק עגבניות ירוקות אלא גם שאר ירקות בלתי מפוקחים עוברים ברבבותיהם אל תודעתם של תלמידי החינוך הממלכתי והממלכתי־דתי במסגרת מערכת גפ"ן (גמישות פדגוגית ניהולית) – מערכת שתחתיה מאוגדות כ־23 אלף תוכניות חיצוניות, שמוצעות למנהלי בתי הספר כתוכניות העשרה מעבר לשעות הקבועות במערכת. יותר ממחצית התוכניות (במסלול המכונה כחול) – יותר מ־12 אלף במספר – אינן מפוקחות כלל על ידי משרד החינוך, ונדרשות להוכיח רק מינהל תקין וכיוצא באלה ובכך נפתחים בפניהן שעריהם של אלפי מוסדות חינוך בישראל. 11 אלף התוכניות במסלול הירוק עוברות פיקוח מסוים של משרד החינוך, שבודק אותן ברמה הפדגוגית, אבל לא מתעמק בתכנים, במממני התוכניות ועוד.

מבחינת מנהלי בתי הספר, שרשאים לבחור אילו תוכניות שירצו מתוך הסל הענקי שמציעה להם גפ"ן, ההבדל נעוץ בתשלום: תוכניות במסלול הכחול אינן זוכות לסבסוד ממשרד החינוך, ואלו שבמסלול הירוק כן. המנהלים עושים את שיקוליהם, ורבים מהם בוחרים גם בתוכניות הלא מפוקחות, כאשר הקריטריון לבחירה יכול להיות בין השאר תוכנית שמציעה עצמה חינם אין כסף, שכן גורמים בעלי אינטרס מוכנים להשקיע הון כדי להחדיר את תוכניהם באמצעותה לבתי הספר. "הרבה פעמים מנהלים פועלים בנושא הזה מתוך בורות", אומר גורם המעורב בתחום, "הם רוצים לסגור את השעות הללו ולא נכנסים לעומק התוכנית. אם למשל בקבוצת ווטסאפ של מנהלים מישהו ימליץ על תוכנית מסוימת, זה בהחלט יכול להיות זרז לעמיתיו להכניס את התוכנית גם אצלם, בלי לחקור יותר מדי".

מי מפחד משקיפות

כאמור, באמצעות התוכניות הללו חודרים גורמים רבים לבתי הספר, גם כאלה שערכיהן עלולים להיות רדיקליים בשביל חלק מההורים. תוכנית 'עגבניות ירוקות מטוגנות' היא רק דוגמה אחת מני רבות. המפסידים העיקריים מהמצב הנוכחי הם כאמור ההורים, אלה ששולחים את ילדיהם לבית הספר ואין להם כל מידע מוקדם עם אילו רעיונות חדשים עלול הילד לחזור הביתה, לאחר תוכנית העשרה שכזאת.

אל הוואקום הזה נכנס חבר הכנסת אבי מעוז, חבר סיעת היחיד נעם, סגן שר במשרד ראש הממשלה וראש הרשות לזהות לאומית יהודית במשרד ראש הממשלה. מאז שנכנס לכנסת הציב חבר הכנסת מעוז את המלחמה בהנדסת התודעה בראש סדר יומו, והוא בהחלט מכוון גם ליום שבו יוכל למלא את שליחותו כמי שעומד בראש משרד החינוך. אבל בינתיים הוא ממצה את היכולות שניתנו לו, ואחד הצעדים שיזם ואושר לאחרונה בהחלטת ממשלה הוא הקמת מערכת שקיפות דיגיטלית לתוכניות החיצוניות של משרד החינוך. הקמת המערכת מתוקצבת בסכום של שני מיליון שקלים.

המערכת הדיגיטלית אמורה להיות ספק שירות ממשלתי שיעניק להורים מידע בצורה הנגישה והפשוטה ביותר, והעיקר – בזמן אמת. ההורה יוכל להקיש את פרטי בית הספר הדרוש, למשל: בית ספר תחכמוני בחיפה, כיתה ה', וכן הלאה, ולקבל בלחיצת כפתור מידע על תוכנית גפ"ן שתועבר בכיתת הילד בחודשים הקרובים. חוקרים מקצועיים שיתקצב חבר הכנסת מעוז לצורך הפרויקט יבדקו לעומק כל תוכנית, כך שההורה שמקליד את הפרטים הדרושים לתוך המערכת ייחשף מיידית למידע המלא עליה: מי המממנים שלה, מה מערך השיעור ומה למעשה מטרותיה של התוכנית, בעיקר אלה שמסתתרות מאחורי שמות עמומים.

בשיחה עימו מדגיש חבר הכנסת מעוז כי המערכת הדיגיטלית היא אך ורק ספק מידע, ולו עצמו אין לא את הרצון ולא את היכולת להתערב בתכנים עצמם, בתוכניות שייכנסו או לא ייכנסו לבתי הספר או כל סמכות אחרת בהקשר זה. מבחינתו, מדובר בשקיפות שאליה מחויבת הממשלה במדינה מתוקנת כלפי האזרח, ומרגע קבלת המידע יבחר כל הורה לעשות עם המידע הזה כרצונו. "שקיפות היא כוח שמחזיר את החינוך לידי ההורים. אי אפשר לחנך ילדים בהסתרה מההורים", אומר חבר הכנסת מעוז ל'בשבע', "אני רוצה שההורים יוכלו לדעת מה הילדים מקבלים בבית הספר. תעשו עם המידע מה שאתם רוצים. טוב לכם? מצוין. לא טוב? תוכלו לפנות למנהל, לדרוש שיעור מאזן, או לא לעשות כלום. אבל אני מבחינתי רוצה שתדעו מראש מה עומד לקרות".

דוגמה למידע חיוני שכזה הוא נותן מתוכנית ששייכת לתנועה לאיכות השלטון. "מדובר בתנועה שעותרת לבג"ץ השכם והערב נגד ממשלות, בעיקר ממשלות ימין. במסגרת גפ"ן הם מעבירים מערכי שיעור על אזרחות ודמוקרטיה, ובזמנו גם על המחאה נגד הרפורמה המשפטית. אחד ממממני התנועה הוא שגרירות ארצות הברית. בשנים 2022-2019 התנועה קיבלה מהם יותר ממאה אלף דולר למערכי השיעור בגפ"ן. אם מערכת השקיפות שלי הייתה פועלת, אזי הורה שהתוכנית מגיעה לבית הספר של הילד שלו יכול היה לגלות בלחיצת כפתור שהמימון לשיעור מגיע מהשגרירות האמריקנית. עכשיו שיחליט מה לעשות, אבל לדעת את זה הוא צריך".

באישור בית המשפט

בארגוני השמאל ובתקשורת מיהרו כמובן לתקוף את מעוז על התוכנית, כינו אותה "המלשינון של מעוז", ביקרו את התקציב שהוא מקבל עליה, ותייגו אותו כמי שרוצה להשליט הדתה במערכת החינוך ולגדוע ערכים "ליברליים" דוגמת ערכי הלהט"ב ועוד, ששולטים כיום ביד רמה בתוכניות שמועברות בבתי הספר. אחת הטענות שהועלו נגדו, על בזבוז תקציב לשווא, היא עתירה שהוגשה לבית המשפט ולכאורה הופכת את מערכת השקיפות למיותרת. מדובר בעתירה של עמותות השמאל 'ישראל חופשית' והתנועה לחופש המידע, שביקשו ממשרד החינוך לחשוף מהן התוכניות החיצוניות שרוכש כל בית ספר מתוכנית גפ"ן. הללו מצידם ביקשו לחשוף זאת מחשש ל"הדתה" באמצעות עמותות שמביאות בפעילותן מסרים יהודיים לבתי הספר.

בית המשפט הכריע כי בתי הספר יצטרכו להעניק את השקיפות הנדרשת עד יולי 2025, אולם רק רטרואקטיבית – בנוגע לתוכניות שנלמדו בתשפ"ד. לכאורה מנגנון השקיפות כבר פועל באישור בית המשפט, אלא שחבר הכנסת מעוז מסביר כי החלטת בית המשפט אינה מחליפה בשום צורה את המנגנון שהוא מתכוון להקים. "אני בא לשכלל את הרעיון שעליו החליט בית המשפט, והגיתי זאת עוד לפניו: לא לתת את המידע שנתיים אחורה, אלא לתת להורים את המידע בזמן אמת, שיוכלו לדעת על התכנים מראש ואז להחליט מה לעשות עם זה. תפקידי להנגיש מידע".

בניגוד לטענות תוקפיו משמאל, חבר הכנסת מעוז מדגיש כי השקיפות תפעל לכל הכיוונים, גם בנוגע לעמותות דתיות. כך למשל, הורה חילוני שאינו מעוניין שעמותות מטעם חב"ד ייכנסו לכיתת הילד שלו, יוכל לקבל את המידע הדרוש מראש באמצעות מנגנון השקיפות. "גם הוא ירוויח מהמנגנון הזה. הוא ידע מה קורה בשעה הזאת והזאת בכיתה, ויחליט מה לעשות עם זה".

הבליסטראות המושלכות לכיוונו באמצעי התקשורת השונים אינן מזיזות את מעוז מתוכניתו הסלולה. כשבאמתחתו שיתוף פעולה של ראש הממשלה ושר החינוך, מתוקף החלטת ממשלה, הוא מתכוון לקדם את פיתוח מערכת השקיפות, במקביל להמשך העשייה ברשות לזהות לאומית יהודית. "אל תתקפו אותי על דעותיי", הוא מציע למבקריו, "תבדקו מה באמת אני עושה".

בארגון 'מאירים', התומך בחיזוק החינוך לערכי המסורת בבתי הספר, מברכים על היוזמה של חבר הכנסת מעוז. "זה כמה שנים שבתי הספר מחדירים לילדים אג׳נדה שאינה מתיישבת עם היותה של מדינת ישראל מדינה יהודית, כשההורים אינם מודעים לתהליכים שקורים כל הזמן במערכת החינוך בכלל ובבתי הספר בפרט", אומרים בארגון. "שנים שקרנות וארגונים זרים מנתקים את ילדי ישראל מזהותם היהודית כדי להפוך את המדינה למדינת כל אזרחיה. אסור שזה יימשך. זהו איום קיומי לא פחות מאויבינו בחוץ".

"אור השמש הוא חומר החיטוי הטוב ביותר", קובעים ב'מאירים', "ואנו מאמינים שככל שההורים יהיו מודעים יותר לתוכניות שמגיעות לילדים, כך נוכל להפסיק את התופעה הנוראה הזאת ולהשיב את מערכת החינוך למקום שבו היא צריכה להיות. ארגון 'מאירים' מברך על היוזמה של סגן השר אבי מעוז להחזיר את השליטה על חינוך הילדים להוריהם".

לתגובות: Hagitr72@gmail.com