הפיגוע האכזרי בשומרון אתמול, נתן לנו שוב תזכורת דמים על ההחלטה הבלתי נתפסת שנדרשים מנהיגנו לעשות בעת הזאת, בבואם לאשר או לדחות עסקה לשחרור חטופינו האהובים.
דמם הטהור של אהובינו, רחל כהן, עליזה רייז ואלעד וינקלשטיין, מכסה סופית על השקר הנורא שמי שמתנגד לעסקה כלשהי, לא איכפת לו מחיי אדם.
מול הכרעה בעד עסקה שמשמעותה סכנת מוות לאזרחים ולחיילים בשחרור אלפי רוצחים והפסקת השמדת המפלצת בעזה,
ניצבת ההכרעה נגד עסקה שמשמעותה סכנת מוות לעשרות אחינו החטופים והמשך הסבל שלהם במנהרות בעזה.
זו הכרעה בין דם לדם וככזו היא קשה, מייסרת, וכואבת. אסור לנו להתייחס להכרעה הזו באופן פשטני וחד צדדי. אסור לנו להשחיר את פני המתנגדים לעסקה או התומכים בה.
כולם רוצים להציל חיים, כולם מתייסרים, כולם מתגעגעים, כולם עושים את השיקולים הנכונים לדעתם, על מנת להמעיט מוות ולהוסיף חיים.
אנחנו האזרחים לא יכולים להיות בעד או נגד עסקה ספציפית, לא נבחרנו לשם כך, ואין לנו את המידע המודיעיני הרלוונטי על מנת להכריע בסוגייה נוראה זו.
אנחנו יכולים רק להדהד שוב ושוב את הערך הקדוש שצריך להיות נר לרגלה של הממשלה, בבואה להכריע בעד או נגד, ערך שקודש בדמם של לוחמים ואזרחים כאחד: ערבות הדדית.
המשמעות היא אחת: אנחנו מוכנים להסתכן, סיכון צבאי וסיכון אזרחי, על מנת להציל ולהגן על חיי אדם. חטופים, חיילים, ואזרחים.
אנחנו מסמיכים אתכם, נבחרי הציבור, לקבל את ההחלטה הזו מכוח הכרעת הרוב אשר שלח אתכם להיות מנהיגיו.
אנחנו נקבל כל החלטה שלכם בהבנה ובכאב, בשמחה ובצער, כאחד.
ובהתלבטות הזו בין דם לדם ישנה רק מסקנה אחת ודאית וחצובה בסלע: נמשיך להילחם בטרור בשולחיו ובתומכיו בעוצמה ובכל כוחנו, מבלי להתחשב בהאג ובמוסריות מזויפת, כדי שלעולם, לעולם לא נדרש להחלטה נוראה שכזו.
יהיה טוב, חייב להיות.