הלעיסה האדישה של עורכי הדין המשועממים למחצה ליד שולחן הבופה לא הופרה גם כשלנגד עיניהם התרחש מחזה שעל פי כל חוקי האינטגריטי, ואפילו החוק היבש, היה צריך לגרום להם לכל הפחות השתנקות קלה וצורך בלגימת מים.
על היחלצות שלהם לתיקון העוול, כמי שאמונים על עשיית צדק, בוודאי שאין מה לדבר.
אבל כמה מעורכות הדין לא הסתפקו באדישות או בשתיקה גרידא אלא אדרבה, הוסיפו שמן משלהן למדורת העוול שעל מוקדה הועלתה עורכת הדין תמר ארבל בכנס שנערך ביום חמישי שעבר.
"יאללה ביבי לך!" הן שרו מולה בלעג ובחדווה בעת שזו נופפה בידיה הנתונות - לא פחות ולא יותר – באזיקים, ולצידה שני שוטרים שדוחפים אותה החוצה מהמקום בעוון פלילי חמור: הבעת מחאה במהלך כנס.
הרגע הזה ביטא יותר מכול עד כמה אין דבר וחצי דבר בין מטרת הכנס המוצהרת - מלחמת חורמה להצלת הדמוקרטיה - ובין הערכים הבסיסיים שמניעים את מארגניו ומוביליו.
בעוד שבמשך יותר משנתיים ישנו אגף ברור ומזוהה מאוד שמפוצץ כנסים בלי הרף, מביע מחאות קולניות ופוגעניות בכל במה אפשרית, שורף את איילון בגיבוי היועמ"שית, ואף אחד מחבריו אפילו לא ננזף, הרי שכאשר מעיזה עורכת דין אחת למחות על פוליטיזציה מן העבר השני – אבירי הדמוקרטיה משליכים אותה בחרפה כשהיא אזוקה בידי לובשי מדים.
כנס החירום שקיימה בשבוע שעבר לשכת עורכי הדין, בראשות עורך הדין עמית בכר, נועד באופן נקודתי ללחוץ על שר המשפטים בנושא מינויו של יצחק עמית לנשיא בית המשפט העליון.
לאירוע הזה זומנו בכירי האופוזיציה ואף לא פוליטיקאי אחד מהקואליציה. שום ניסיון, אפילו למראית עין, לאובייקטיביות של הגוף שאמור להיות גילדה מקצועית לחלוטין.
אלא שהבושה אבדה עוד בימי נאומי הכיכרות הראשונים של קפלן, שבהם ראש הלשכה הקודם, אבי חימי, נשא נאומים רבי פאתוס וכונה בכלי התקשורת "מנהיג".
לאחר שסרח ונאלץ להיפרד מתפקידו, הביאו הבחירות הבאות את עורך הדין עמית בכר לתפקיד הרם של ראש לשכת עורכי הדין.
בכר אחז במורשת קודמו ביתר שאת, והמשיך להוביל נאומים בקפלן נגד "ההפיכה המשטרית", לפרסם פוסטים ברוח זו, ולכנס כנסי חירום של הלשכה שהתחושה בהם הייתה כאילו נקלעת לכנס של מפלגת אופוזיציה נוספת בשם "לשכת עורכי הדין", שפועלת מחוץ לכנסת.
אין כניסה לחברי קואליציה
כל אלו הביאו את עורכת הדין תמר ארבל להיות מעין אופוזיציה לא רשמית בתוך הלשכה להנהגתו של בכר. את הכנס הנוכחי ניסו היא וחברתה עורכת הדין כנרת בראשי לסכל מבעוד מועד באמצעות הגשת עתירה לבית המשפט, אלא שלוח הזמנים הקצר מאוד מאז פרסום הכנס ועד קיומו גרם לכך שבית המשפט לא הספיק לתת את הסעד המבוקש. אבל ארבל לא התייאשה. היא נרשמה לכנס, כחברת לשכה רשמית שגם משלמת את דמי החבר השנתיים הגבוהים, והתכוונה לממש את הערכים הדמוקרטיים שכביכול עליהם נלחמים חבריה – חופש הביטוי למשל.
כשנכנסה לאולם, התפרצה לנאומו של הדובר על הבמה והחלה למנות אחד לאחד את כל שמות הפוליטיקאים מהאופוזיציה שהוזמנו לדבר בכנס, לעומת אפס נציגי הקואליציה. עמית בכר, שהוביל את הכנס, ניצל באופן ציני את העובדה שארבל התפרצה בדיוק לנאומו של חבר הכנסת איימן עודה, והטיח בה לעיני כולם שהיא בחרה להפריע דווקא לנאום של בן העדה הערבית "בגלל הלאומנות והגזענות הטבועים בכם", האשים בהכללה לא ברורה.
"בכלל לא התייחסתי למה שעודה אמר", הסבירה לי ארבל בשיחה שערכנו אחרי האירוע, "לא אמרתי עליו מילה. דיברתי רק על השימוש הפסול בכספי הלשכה לצרכים פוליטיים, כמו הכנס הזה, ועל כך שכל הדוברים בכנס הם מהאופוזיציה בלי להביא קול אחד מהצד השני. אבל במקום לאפשר לי למחות במסגרת חופש הביטוי, עמית בכר בחר להכפיש אותי".
שמונה דקות בלבד הספיקו לשוטרים, שכבר המתינו שם מראש, להגיע ולעצור אותה. לאחר חילופי דברים בינה לבינם, שבהם טענה כי אין להם שום עילה חוקית לעצור אותה בגין הבעת מחאה בכנס, הסתיימה הסאגה כשהיא מוצאת באזיקים מן המקום כאחרונת הפושעות, לקול לעגן של הקולגות. "כשיצאתי משם עורכות הדין שרו מולי 'יאללה ביבי לך', ואחרי זה עוד אומרים שזה לא אירוע פוליטי?!" מגחכת ארבל. "אין לי טענות לשוטרים, אלא למי שהזמין אותם ולמי שראה את כל הפיאסקו הזה ולא עצר אותו – עמית בכר וחברי האופוזיציה, חלקם עורכי דין בעצמם, שישבו שם ולא אמרו מילה. לעצור עורך דין זה אירוע יותר נדיר ממעצר אזרח, צריך לכך אישור מיוחד, רק במקרה קיצוני. כל עורכי הדין שהיו שם היו צריכים להיות הראשונים לעצור את הקרקס הזה, הרי הם לוחמי הדמוקרטיה!"
ארבל יצאה אומנם נזעמת מאוד מהאירוע, אבל לא באמת הופתעה. טקס זובור כמעט זהה עברה בכנס דומה של לשכת עורכי הדין לפני כשנה וחצי. גם אז היה זה כנס חירום להצלת הדמוקרטיה, ששוב היה נראה כמו סניף של האופוזיציה בכנסת. ארבל ניסתה לפנות לעורך הדין בכר לפני הכנס כדי שגם הצד השני יקבל ייצוג, אבל לדבריה הלה חסם בתגובה את הודעותיה בווטסאפ. ארבל לא התעצלה והגיעה לכנס כדי להביע את הביקורת, וגם אז עורך הדין בכר השתמש בנשק ההכפשה בתגובה להבעת הדעה. "את חרפה למקצוע עריכת הדין!" הכתיר אותה מול המשתתפים. גם אז היא הושלכה אל מאחורי הדלת והמזוזה, כאשר ההמון המשולהב זועק אחריה "בושה", "דמוקרטיה", "פשיסטית", "את לא אמורה להיות כאן" ושאר פנינים דמוקרטיות. באותו כנס גם זכתה להערה פוגענית על רקע היותה אישה מפי אחד מעורכי הדין המבוגרים שנכחו במקום. ארבל הגישה תלונה על הטרדה.
בשנת המלחמה הייתה ארבל עסוקה בהתנדבות בפרויקטים חברתיים למען חיילי צה"ל, והתפנתה פחות לאיפוס של עמית בכר ותעלוליו הפוליטיים. אבל הוא, כך היא מספרת, המשיך ללחוץ על הגז בכל הכוח במאבקו בממשלה, גם בזמן המלחמה. היה זה במהלך מינוי נציגי הלשכה בוועדה לבחירת שופטים, שם נבחרה עורכת הדין יונית קלמנוביץ' שעובדת תחתיו בלשכה, כמו גם המשך הנאומים בקפלן וכתיבת מאמרים נגד שר המשפטים וחברי כנסת. כשהגיע הכנס האחרון, החליטה ארבל לחזור לעניינים ולכל הפחות להביע את מחאתה.
התנגדותה העקרונית, היא מסבירה, נעוצה בכך שהחברות של כל עורך דין בלשכה היא חובה, וכך גם מיסי החבר שעליו לשלם מדי שנה – סכום נכבד של אלף שקלים, מה שמכניס עשרות מיליונים ללשכה. החברים וכספם שבויים למעשה בידי ראש הלשכה, שבמצב תקין אמור היה להשתמש במשאבים הרבים לטובתם המקצועית של חברי הלשכה – למשל, לטיפול בהסמכת עורכי הדין, שמירה על אתיקה מקצועית, השתלמויות וכדומה. אלא שבעידן בכר הכספים זורמים לאפיקים פוליטיים טהורים, שלא נמצאים כלל ברשימת המטרות שלשמה הוקמה לשכת עורכי הדין. כך למשל מימונם של כנסי החירום החד־צדדיים ומימון מודעות ענק בעיתונים מטעם הלשכה נגד הרפורמה המשפטית, שבאחוז כזה או אחר מגיע מתקציב הלשכה, וכן הלאה.
"מצידי תבטלו את כל הגוף המסואב הזה שנקרא לשכת עורכי הדין", היא אומרת, "שלא יכריחו אותי לשלם לו דמי חבר. אתם רוצים לעשות דברים? תשתמשו בכסף שלכם. את הגוף הזה צריך לפרק, שהכול יהיה וולונטרי, שיעסוק רק בהסמכת עורכי דין ואתיקה מקצועית, בלי נגיעה אפילו בוועדה למינוי שופטים. מי שרוצה להיות חבר באיגוד חברתי אקסקלוסיבי – שיעשה את זה באופן וולונטרי. אם הלשכה לא מסוגלת להיות מקצועית – שלא תהיה קיימת".
תמר ארבל מובלת באזיקים אל מחוץ לאולם
צילום: לפי סעיף 27 א' חוק שימוש יוצרים
-
"להפסיק לפחד"
השבוע הייתה זירת התגוששות נוספת בין ארבל לבכר בדיון בוועדת החוקה של הכנסת. בוועדה נידונה הצעת החוק של חבר הכנסת חנוך מילביצקי בנושא הפחתת דמי החבר שמשלמים עורכי הדין ללשכה - הצעה הקשורה בקשר ישיר גם לביקורת שמטיחה ארבל בהנהגת הלשכה. במסגרת הדיונים התייחסה ארבל להוצאתה באזיקים מהכנס האחרון. "הכנס היה דבר מצוין, כי הוא היה הוכחה ניצחת לכך שעורך הדין בכר לקח את הקול שניתן לו כראש לשכה בבחירות דמוקרטיות לטובת הפוליטיקה", הטיחה בבכר שישב מולה. "כשנכנסתי לכנס קיבלתי קריאות 'בושה' ובדקתי אם התבלבלתי ונכנסתי להפגנה של אחים לנשק. אתם פועלים נגד הממשלה על חשבון דמי החבר שלנו".
בכר טען כי ארבל אשמה בכך שנאזקה. "עורכת הדין ארבל הגיעה ואף אחד לא מנע את כניסתה, היא הפריעה לכנס ולמרות זאת נתנו לה דקות ארוכות להשמיע את דבריה ולצעוק. כשעברתי לידה היא קיללה אותי. לא הייתי נוכח כשהמשטרה שמה לה אזיקים על ידיה. אין לי מושג למה שמו עליה אזיקים, זה מצער אותי. אבל אולי השתמשה באלימות כפי שהשתמשה מולי". הוא גם סיפר כי הוצע לה להשתתף בפאנל אך היא סירבה, "כי היא רצתה את התמונה שלה באזיקים", האשים בכר.
ארבל, עורכת דין עצמאית, אינה ממהרת להיבהל מהתנהלותו של בכר, אבל הייתה רוצה לראות עורכי דין נוספים שלא יחששו להרים ראש ולהביע את אותה מחאה וביקורת שהם נושאים בתוכם כבר יותר משנתיים. "ברשתות שומעים יותר ויותר עורכי דין שמתחילים לצאת נגד עמית בכר. אבל אנשים חוששים לדבר מהמון סיבות, וחלק מהמאבק שלי זה לגרום לאנשים לא לפחד לומר את דעתם".
לתגובות: [email protected]