ביום רביעי השבוע נחת בישראל הלוחם יובל וגדני, שנאלץ להימלט מברזיל בעקבות צו מעצר שהוצא נגדו בחשד ל"פשעי מלחמה".
וגדני, שניצל מהטבח במסיבת הנובה ולחם במלחמה בשירות מילואים, נחת בברזיל ב־24 בדצמבר במטרה "לנקות את הראש", כהגדרתו, אחרי הזוועה שעבר וגם לאחר שירות המילואים הממושך.
בתחילת השבוע הוא הופתע לגלות שהפך למבוקש במדינה שביקר בה. "קמתי בבוקר, פתחתי את הטלפון ופתאום ראיתי שמונה שיחות - משרד החוץ, אחים שלי, אמא שלי, קונסולים. התקשרו ממשרד החוץ והתחלנו להבין שמשהו רע קורה", הוא שחזר.
הארגון הפלשתיני 'קרן הינד רג'ב', שעוד נרחיב כאן בעניינו, הגיש תלונה נגד וגדני וביקש מבית משפט מקומי להוציא נגדו צו מעצר. "הם רשמו שרצחתי אלפי ילדים והפכו את זה למסמך של 500 עמודים. כל מה שהיה להם זו תמונה שלי עם מדים בעזה", הסביר את גודל האבסורד. בדרך לא דרך וגדני נמלט מברזיל במהירות. "הגעתי לביקורת הדרכונים בסלבדור וראיתי מהשמשה שעולה לו הודעה משטרתית. עיכבו אותי והתפללתי לא־לוהים שיעזור". בדרכים עקלקלות הצליח להגיע לארגנטינה, וגם שם ניסה הארגון הפלשתיני לרדוף אותו, אך איבד את עקבותיו לאחר שבמאמצים רבים ובעזרת פעילות של משפחתו ומשרד החוץ הוטס למיאמי, ומשם נחת בשלום בישראל.
אוספים מידע מהרשת על חיילי צה"ל
בברזיל בינתיים הוסר צו המעצר מעל סדר היום לאחר פעילות משותפת של משרד החוץ ומשרד התפוצות, תוך הסתייעות בחברי קונגרס פרו־ישראלים בברזיל. בין היתר פרסם משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות דו"ח מקיף על 'קרן הינד רג'ב' שאחראית על רדיפת חיילי צה"ל בעולם. העומד בראשה הוא פעיל חיזבאללה לשעבר, תומך טרור.
הקרן הוקמה בספטמבר 2024 בבריסל כארגון ללא מטרת רווח, והיא סניף של תנועת 'ה־30 במרץ', הפעילה יותר משלושה עשורים בתחום הרדיפה המשפטית אחר חיילי צה"ל. בראשות הארגון עומדים שני פעילים ממוצא לבנוני, דיאב אבו־גה'ג'ה וכרים חסון.
מדובר בקרן האוספת מידע גלוי ברשת על אודות חיילי צה"ל, ובכלל זה מידע על פעילותם הצבאית, במטרה להעמיד אותם לדין במדינות זרות. עד כה הגישה הקרן תביעות נגד לפחות 28 חיילים בשמונה מדינות שונות. נוסף על כך, הארגון הגיש לבית הדין הפלילי הבין־לאומי מידע על "פשעי מלחמה" שביצעו יותר מאלף חיילים וקצינים במהלך פעילותם ברצועת עזה ובלבנון. כמו כן, הארגון מפרסם מידע על אודות חיילי צה"ל השוהים בחו"ל במטרה לפגוע בביטחונם. יתר על כן, הקרן הגישה תלונה נגד אוהדי מכבי תל אביב אשר הותקפו על רקע אנטישמי בהולנד, בטענה כי האוהדים עצמם הם אלו "שתקפו פרו־פלשתינים, ותועדו קוראים קריאות המעוררות אלימות נגד פלשתינים וערבים".
אחד ממובילי הקרן, אבו־גה'ג'ה, הוא יליד דרום לבנון ופעיל חיזבאללה לשעבר המוכר בשם Malcolm X, המפרסם מאמרי דעה בעיתון הלבנוני המזוהה עם חיזבאללה, אל־אח'באר. בשנת 2002 הוא הואשם על ידי משטרת בלגיה במעורבות באלימות. בשנת 2017 פוטר מכתיבת טורים בעיתון בלגי מוביל, לאחר ששיבח פיגוע טרור בירושלים שבו נרצחו ארבעה חיילים וכתב "שחרור פלשתין על כל המשמע מכך”, ואת פיגועי 9 בנובמבר כינה "הנקמה המתוקה". שותפו, כרים חסון, הורשע בבית משפט בהולנד בהפצת תוכן מכחיש שואה, ובהפגנה שיזמה הליגה באנטוורפן הושמעו קריאות לרצח יהודים בשנים שבהן עמד בראשות הליגה. בדצמבר האחרון כתב "אני מגנה את חמאס שלקח רק מאה בני ערובה במקום 500 או אלף".
עורך הדין ארסן אוסטרובסקי, עמית בכיר במכון משגב לביטחון לאומי, מתמחה בזכויות אדם ומנכ"ל הפורום המשפטי הבין־לאומי, מודאג מאוד מהמצב. "מדובר בחלק ממסע רדיפה מתמשך נגד חיילי צה"ל, המנוהל על ידי הארגון קרן הינד רג'ב, שמייסדה דיאב אבו־גה'ג'ה הוא תומך ידוע בארגון הטרור חיזבאללה שעודד את טבח שבעה באוקטובר והתאבל על חיסולו של יחיא סינוואר. אם לקרן הינד רג'ב באמת היה אכפת מהצדק ומשלטון החוק, מה שברור שלא קורה, הם היו פותחים בהליכים נגד חמאס בגין הטבח הנפשע שביצעו מחבליו ובגין חטיפתם והחזקתם של החטופים בעזה יותר מ־450 ימים".
האם זה מסובך מבחינת אותם ארגונים להשיג צווי מעצר נגד חיילים? האם אנחנו צפויים למקרים נוספים בקרוב?
"למרות המאמצים הבלתי פוסקים של קבוצות אנטי־ישראליות כמו קרן הינד רג'ב לנסות ולפגוע בישראלים בכל מיני מדינות, אני לא רואה שתהיה לכך השפעה דרסטית בהמשך. עד כה, אף אחד מהניסיונות הטורדניים הללו לא הביא למעצרים ממשיים, וסביר להניח שזה לא יגיע לידי כך גם בעתיד. לא רק שהאישומים המוצגים נגד ישראלים הם חסרי כל שחר, אלא שברור לי שמדינת ישראל תנקוט את כל הצעדים הנדרשים כדי להבטיח שאזרחיה לא ייעצרו בשום מדינה זרה. ייתכן שיהיה צורך לבחון מחדש נסיעה של חיילים או מילואימניקים ליעדים מסוימים, ומתוך כך תהיה השפעה שלילית על היחסים הדיפלומטיים בין ישראל לאותן מדינות אשר מעודדות רדיפה של ישראל", הוא מציין. "באופן כללי, צה"ל נקט צעדים חסרי תקדים בנושא ההומניטרי, הרבה מעבר לנדרש מבחינה משפטית בין־לאומית, כדי לצמצם קורבנות אזרחיים ולעמוד בכל דיני המלחמה. חמאס מנגד עשה כל שביכולתו כדי להביא למקסום הפגיעה באזרחים".
הפעילות הנוכחית היא שלב חדש של הלוחמה נגד חיילי צה"ל, או שזה עניין מתמשך?
"סוג כזה של מסעות רדיפה נגד חיילים אינו חדש. קבוצות אנטי־ישראליות, במיוחד באירופה, ניצלו זה מכבר סמכויות שיפוט במדינות שונות כדי לאתגר אותן ולנסות להוציא צווי מעצר לישראלים. עם זאת, מאז הטבח ב־7 באוקטובר, אותם ארגונים העלו את הכול לדרגה חדשה, כחלק ממסע כולל להכפשת צה"ל, לערעור הזכות האינהרנטית של ישראל להגנה עצמית, וכמובן הם גם מנסים בכך לספק כיסוי משפטי לפשעים הנוראיים של חמאס".
מה צריכה ישראל לעשות כדי להגן על חיילים מפני צווים כאלה? האם יש פתרון דיפלומטי ומשפטי לבעיה?
"למדינת ישראל כאומה ריבונית יש אחריות קדושה לחייליה, שגילו אומץ עצום בלחימה בכל הגזרות מאז שבעה באוקטובר ועושים הכול כדי להשיב את החטופים מעזה. משום כך ישראל חייבת לעשות הכול כדי להבטיח שחייליה, הן אלה שמשרתים בהווה והן אלה ששירתו בעבר, לא יהיו מאוימים ויוכלו להסתובב בעולם באופן חופשי וללא חשש. ישראל חייבת גם להבהיר לכל העולם שלכל צעד שיפגע בחיילים בהווה או בעבר יהיו השלכות דיפלומטיות קשות ומרחיקות לכת", הוא מבהיר. "גם לממשל טראמפ הנכנס יהיה תפקיד מפתח בנושא הזה. הם כבר איימו להפעיל סנקציות קשות נגד בית הדין הפלילי הבין־לאומי, ועל ישראל לפעול שאותן סנקציות יוטלו על כל מדינה שתנצל לרעה את חוקיה ותאפשר לקבוצות אנטי־ישראליות לרדוף את חיילי צה"ל".
האם המפקדים עושים את כל הנדרש כדי להזהיר חיילים מפני ההשלכות האפשריות של פרסום תמונות וסרטונים מתקופת שירותם במלחמה?
"החיילים הוזהרו לא אחת, אבל חייבים להיות זהירים אפילו יותר, בידיעה שיש שחקנים מסוכנים מאוד ברחבי העולם בכלל ובאירופה בפרט, שיבקשו לנצל פוסטים כאלה כדי לפתוח בהליכים משפטיים במטרה לפגוע בהם ובמדינת ישראל".
חובה להעניק הגנה משפטית לחיילים
אחד הארגונים שמנטרים פעילות של אותם גורמים אנטי־ישראליים שמנסים לקדם העמדה לדין של לוחמים בעבר ובהווה בחו"ל הוא ארגון 'עד כאן'. נ', חוקר בכיר בארגון, מספר ל'בשבע' כי "אנחנו אוספים מידע על ארגונים כמו הקרן הזאת וארגונים אחרים שפועלים בצורה דומה. זה אירוע מורכב, כי רוב השחקנים כאן הם בין־לאומיים פרטיים. זה לא אזרחי ישראל או ארגונים ישראליים שאתה יכול לנקוט מהלך נגדם, אלא לבנוני שיושב בבלגיה או פלשתיני לשעבר שיושב במקום אחר באירופה, והם אוספים מידע גלוי ברשת, שזו לא עבירה פלילית. אחרי זה הם מגישים על בסיס המידע תלונות ותביעות נגד חיילים לכל מיני בתי משפט. הם לא עוברים על שום חוק באופן שניתן לפעול נגדם", הוא מסביר את האתגר.
נ' משתף באירוע שחווה בעצמו עוד לפני המלחמה, שהעיד מבחינתו עד כמה דרוש שינוי גישה ישראלי בתחום. "אני קצין במודיעין, וכמה חודשים לפני המלחמה הייתה לנו השתלמות מקצועית בפיקוד דרום, והגיע לשם אחד האלופים. הוא סיפר בגאווה מופגנת שכמה שבועות לפני כן הוא פגש חבר'ה מגבעתי שעמדו לפני שחרור. הם באו אליו בטענות מדוע לא נותנים לפעול בצורה יותר חופשית והתלוננו על ההגבלות במדיניות הפתיחה באש. הוא שאל אותם מי מהם מתכנן לטוס לחו"ל אחרי השחרור. כולם הרימו ידיים. ואז הוא שאל מי מוכן לוותר על החופשה, וכמובן אף אחד לא רצה. ואז אמר להם האלוף כי כל ההגבלות הללו נועדו כדי שהם יוכלו לטייל בחו"ל בצורה חופשית", הוא מספר. "אני נדהמתי מהתשובה הזאת, ואחרי שבעה באוקטובר כולם מבינים כמה היא לא נכונה. כשמדינת ישראל נמצאת במלחמה קיומית, היא חייבת לתת הגנה משפטית לחיילים שצריכים להמשיך בשגרת חייהם".
גלעד אך, מנכ"ל 'עד כאן', מסביר מה לדעתו צריכה מדינת ישראל לעשות כדי למנוע מקרים דומים. "אנחנו חושבים שמדינת ישראל כמדינה צריכה לפעול ברמה הדיפלומטית כדי לגבות מחירים מדיניים וכלכליים, ויש כאן חשיבות גדולה מאוד לשיתוף הפעולה האמריקני עם ממשל טראמפ הנכנס". לדבריו, "צריך לגבות מחירים ממדינות שנעתרות לבקשות ומוציאות צווים נגד חיילי צה"ל. מדינה שתעצור חייל צה"ל צריכה לספוג מכה קשה גם מישראל וגם מארצות הברית, כדי לייצר הרתעה מדינית. צריך להיות איום של סנקציות אמריקניות נגד בית הדין הבין־לאומי בהאג, ואני חושב שזה הולך לכיוון הזה", הוא מציין. "אפשר לדאוג לסנקציות לא רק נגד חברי בית הדין אלא גם נגד הארגונים שפועלים באופן הזה. כמו שממשל ביידן ידע להטיל סנקציות על מתנחלים, ממשל טראמפ יצטרך בהשפעה ישראלית להגביל כניסה של אותם גורמים לארצות הברית, להטיל סנקציות כלכליות ולסייע במערכה הזאת נגד ארגונים פרו־פלשתיניים שמגישים תביעות. נוסף על כך צריך לתדרך את החיילים להפסיק את הפרסומים ברשתות".
לידי 'בשבע' הגיעו כמה עדויות של חיילים ומילואימניקים שמודים כי הם חוששים לצאת לחו"ל, לא רק לשם טיולים אלא גם למטרות עסקים. עומר בן חמו, לוחם מילואים באגוז וסמנכ"ל תנועת המילואימניקים 'דור הניצחון', אומר שמאז שהוצאו צווי המעצר בהאג נגד ראש הממשלה נתניהו ושר הביטחון לשעבר גלנט, החששות הלכו והתרבו. "אנחנו שומעים מיותר ויותר חיילים על חששות לצאת לחו"ל. לא מדובר רק בטיול אחרי צבא, אלא באנשים שאמורים לצאת גם למטרות עסקים או עבודה. האיום הזה ממשי וקיים ואף מדובר בקרב הלוחמים".
גם הוא חושב שהפתרון יבוא משילוב ידיים עם ממשל טראמפ החדש. "הפעילות הישראלית צריכה לכוון לסנקציות נגד בית הדין הבין־לאומי ומתוכן כלפי מי שמקדם רדיפה של חיילי צה"ל. לא יכול להיות מצב שבו לוחמים שנתנו את הכול למדינה יצטרכו להתנהל כמו נרדפים. המדינה חייבת להילחם למענם גם בנושא הזה ובכל הנושאים האחרים החשובים לציבור המשרת", אומר בן חמו.
השבוע ערך שר החוץ גדעון סער ישיבה מיוחדת בוועדת המשנה של הקבינט המדיני־ביטחוני, העוסקת בהגנה על ישראלים ויהודים בעולם. סער הורה לקיים עבודת מטה לניטור ארגונים הפועלים נגד חיילים בחו"ל בסיוע גופי הביטחון. כמו כן התקבלה החלטה לאמץ נוהל עבודה סדור בכל מקרה שיגיע לטיפול. בשלב הראשון: ניטור הסכנה, זיהוי ראשוני כאן בישראל. בשלב השני, הערכת סיכון לאותו חייל, ובשלב השלישי, מענה בהתאם לסכנה שזוהתה. עד כה סבלו 12 חיילים מרדיפות בחו"ל, ונקבע כי צה"ל יחדד את הנהלים בקרב החיילים הסדירים ואלו שבמילואים בנוגע לאיסור המוחלט לצלם ולהפיץ תיעוד מפעולות מבצעיות שהשתתפו בהן.
מאחורי הקלעים ניהל משרד החוץ השבוע, יחד עם משרדי ממשלה נוספים וגופי ביטחון, את המהלכים שאפשרו ללוחם יובל וגדני להימלט מהאיומים בברזיל. בתקופה הקרובה, אומרים גורמים מדיניים, הפעולות שנועדו להגן על חיילי צה"ל מפני תביעות ילכו ויתגברו. לכן כדאי לשלב בצעדי ההגנה מפני מקרים שעלולים להתפתח גם צעדי התקפה ומניעה של מהלכים דומים, במטרה לשמור על לוחמי צה"ל ולאפשר להם לצאת באופן חופשי מגבולות הארץ מבלי שיחששו להיעצר.