הרבה תקוות תולים בצה"ל ובחדרים הסגורים של הקואליציה בהצלחת החטיבה החרדית החדשה.
צה"ל השקיע משאבים רבים ועבר שינויי תפיסה רחבי היקף על מנת להוציא את התוכנית לפועל.
במהותה, חטיבת החשמונאים אמורה להיות חטיבה חרדית לחלוטין. מדובר על שילוב של נהלים שמותאמים לחברה החרדית, והרכב אנושי שאיתו הציבור החרדי יוכל לשרת.
בגזרת הנהלים, השינוי העיקרי הוא העובדה שמתחילת שרשרת החיול, ולאורך כל תהליך השירות, החטיבה תעבוד במסגרת מגדרית, כלומר ללא חיילות כלל.
לשם כך יצר הצבא מערכת קליטה נפרדת לחלוטין משאר צה"ל, ומעתה חיילים ימלאו גם תפקידים בשרשרת החיול שלרוב ממלאות אותם חיילות. הטירונות עצמה וההכשרות הנוספות יבוצעו בבסיסים מיוחדים, שבהם ישרתו חיילים בלבד.
בנוסף לכך, כל החיילים שיגויסו לחטיבה זו אמורים להיות חרדים בפועל. המשמעות היא שעל פי התוכניות לא יהיו דתיים־לאומיים בחטיבת החשמונאים, כפי שמתרחש בגדוד נצח יהודה ובפלוגות תומר וחץ. המפקדים, לפחות בשלב הראשוני, כן יהיו מהמגזר הדתי, בשל העובדה כי אין מספיק קצינים, במיוחד לוחמים, מהמגזר החרדי. מי שאחראי על פרויקט החטיבה הוא האלוף דוד זיני, ומח"ט החטיבה, שלפי השאיפה בצבא אמורה לכלול 3,000 לוחמים, הוא אלוף משנה אבינועם אמונה.
החטיבה אמורה לפקח באדיקות על שמירת הנהלים ואורח החיים החרדי שנקבעו לה. כך למשל אמורות להתקיים ועדות קבלה לחטיבה, ורק מי שמוגדר שהוא מנהל אורח חיים חרדי יוכל להתגייס לחטיבה. בין הסעיפים שכלולים בהגדרת אורח חיים חרדי ניתן למצוא סעיף האוסר על החזקת סמארטפונים, ומתיר שימוש בפלאפונים כשרים בלבד.
תהליכי בניית החטיבה נעשו במשך חודשים ארוכים. באופן רשמי הקמתה הוכרזה ביוני האחרון, אך עבודת התשתית ליצירת התנאים נעשתה הרבה קודם לכן, כשבצה"ל ובמשרד הביטחון פעלו צוותים שונים שהגישו מסקנותיהם באשר לצרכים ליצירת החטיבה. בחודש מאי הציגה ועדת שקדי, ועדה שהוקמה במשרד הביטחון ובראשה עמד מפקד חיל האוויר לשעבר האלוף אליעזר שקדי, את מסקנותיה ופירטה את התנאים שבהם מאמינים חברי הועדה יהיה ניתן לגייס חרדים. דו"ח הועדה נבנה בשיתוף פעולה עם דמויות מובילות בחברה החרדית, אך לא בשיתוף פעולה גלוי עם הנהגת המגזר.
בלי חינוך מחדש
בתוך כך באגף כוח האדם של צה"ל יצרו מסמך הכולל עשרות עמודים, ובו פירוט התוכנית המלאה של צה"ל לגיוס חרדים, כולל ההתאמות שצה"ל נדרש לעשות כדי לעמוד במשימה. המסמך, שהגיע לידי 'בשבע', מראה עד כמה רחוק מוכן צה"ל ללכת כדי שחרדים יוכלו להתגייס לצבא.
אחת הנקודות החשובות בשינוי התפיסה שהמסמך הצביע עליהן נוגעת לבעיה שורשית בהרבה מאשר התנאים הטכניים של השירות. מדובר בסט הערכים שצה"ל מחזיק בהם בימי שגרה, ובראשם הניסיון להנחיל ערכים מסוימים לחיילי צה"ל. באכ"א הבינו כי צה"ל חייב לנטוש את מדיניות "החינוך מחדש", כפי שהיא מוגדרת במסמך עצמו, על מנת שניתן יהיה לשלב חרדים בצה"ל.
"שינוי כיוון - הבנה ביחס לקיומן של אידאולוגיות כמעט מקבילות ולכך שהמפגש צריך להיות סביב משימות משותפות. צה"ל לא מנסה 'לחנך מחדש', אלא לאפשר שותפות בשירות", כך נכתב במסמך תחת הסעיף של תנאים הכרחיים לגיוס חרדים. בהמשך המסמך מגדירים באכ"א בדיוק למה הכוונה: "הניסיונות לייצר ערכים משותפים על בסיס ערכים שאינם מנת חלקו של הציבור החרדי ומחייבים 'חינוך מחדש' הם אלה 'המאיימים ביותר' ומגבירים בקרבו את החשש ואת ההתנגדות לשירות בצה"ל. השיח המשותף צריך להיות סביב שותפות גורל, הגנה על הבית ועוד". בחלקים מתקדמים יותר של המסמך צה"ל מדבר מפורשות על שינוי התכנים ועל "הימנעות מהליכי היתוך וחינוך מחדש". מדובר כנראה בשינוי הדרמטי ביותר שחל בתפיסות צה"ל בעשורים האחרונים.
באותו מסמך עוסקים באכ"א בהרחבה בחסמים לגיוס חרדים. כך למשל נכתב במסמך כי בין הגורמים העיקריים לאי שירות בצה"ל ניתן למצוא את תחושת ה"ניצול" של הצעיר החרדי, שרואה שהחוק כיום מאפשר לו שלא להתגייס, ההתנגדות האידאולוגית הפנים־חברתית, והעובדה כי לצעיר החרדי יש חלופות כלכליות לגיוס לצה"ל, כך שהוא לא חש צורך להתגייס על מנת שיוכל לצאת לעבוד.
אך החסם העיקרי שעליו מדבר הצבא עוסק ב"איכות" החרדים שהתגייסו עד היום לצה"ל, במסגרת מסלולי נצח יהודה. תחת הכותרת 'חשיפה שלילית לשירות בצבא', נכתבו השורות הבאות: "מרבית המתגייסים מקרב בוגרי החינוך החרדי לאורך השנים, היו מקרב העוזבים והיוצאים מהחברה או מקרב אוכלוסיות השוליים שלה. ברחוב החרדי תדמית המתגייס היא של מישהו 'שהתקלקל', מבלי קשר לשאלה מה הוביל למה: הקלקול לגיוס או הגיוס לקלקול. בנוסף, חוויות של משרתים רבים היו של חוסר עמידה של הצבא בכלל המחויבויות שלו לאורך שנים כלפי האוכלוסייה הזו".
בצה"ל לקחו את המסמך המפורט הזה, והשתמשו בו בכל צעד במהלך בניית חטיבת החשמונאים. חלק מהתהליכים העקיפים עוד לא התבצעו. לצד זאת, מהלכים רבים אכן בוצעו. כך למשל מבחני הדפ"ר, אותם מבחנים שנועדו לקבוע את איכותם של המתגייסים, הותאמו לעולמות הידע של הציבור החרדי, כאשר במסמך דרשו, בין היתר, לשים דגש על ידע תורני־הלכתי, ולהפחית בחשיבותם של כללי הדקדוק ושל אוצר המילים בעברית.
"הם לא יבואו בן לילה"
"אנחנו מדברים פה על מהפכה", אומר רב־סרן יוסי לוי, מנכ"ל עמותת נצח יהודה - איגוד המסלולים החרדיים לצה"ל, שליווה מקרוב את תהליך הקמת חטיבת החשמונאים. "זה שינוי שלא נעשה עד היום. זאת הפעם הראשונה שבה צה"ל קודם מקים חטיבה ורק אחר כך מגייס אליה חיילים. זה שינוי תפיסה מוחלט. גם נצח יהודה הוקם בשלבים, כשהוא התחיל כפלוגה ורק בהמשך הפך לגדוד, והיום הוא גדוד מתמרן. פה צה"ל פועל הפוך לחלוטין".
מה ההיגיון בזה?
"בעיקר הצהרת כוונות. צה"ל רצה להראות לציבור החרדי שהוא לחלוטין בתוך הסיפור ומוכן ללכת כברת דרך ארוכה ביותר כדי לאפשר לחרדים לשרת בצה"ל לפי אורחות חייהם. זאת הצהרת כוונות מובהקת".
ויש ציפייה שאכן חרדים מהמיינסטרים החרדי יתגייסו לצה"ל בעקבות החטיבה?
"מי שחושב שבחורים שיושבים ולומדים בפוניבז' יתגייסו לצה"ל לא באמת מכיר במציאות. אבל לא כולם בציבור החרדי הם תלמידי פוניבז'. המיינסטרים החרדי יוכל להתגייס, וזאת המטרה. אבל זה לא יקרה בן לילה. יעבור זמן שבו הציבור החרדי יבחן את החטיבה ויעקוב מקרוב כדי לוודא שכל מה שהובטח בה מתקיים".
ויש באמת דרך לוודא את זה? הרי את אותם דברים אמרו כשהקימו את נצח יהודה, ובסוף זה לא קרה.
"ברור שכולנו נצטרך להיות כל הזמן עם האצבע על הדופק, ויכול להיות שצריך להקים ועדה חיצונית־אזרחית לצה"ל שתוודא שכל הנהלים אכן נשמרים ובאדיקות. אבל אני חושב שהפעם יהיה קל יותר לאכוף את הנהלים, מאחר שכחלק מתהליך הקמת החטיבה צה"ל גם כותב פקודת מטכ"ל חדשה שתעסוק בשילוב חרדים. לפקודות מטכ"ל יש תוקף הרבה יותר חזק".
כולנו יודעים שהעובדה שמשהו כתוב בפקודות מטכ"ל לא אומרת שזה אכן מה שמתרחש בשטח.
"יכול להיות, אבל זאת הסיבה שהמהפכה של חטיבת החשמונאים לא מסתכמת רק בפקודות מטכ"ל. ההקמה של בסיס הכשרות חדש לגמרי, בסיס מכבים, היא האירוע המכונן. עד היום חיילי נצח היו צריכים למצוא פתרונות יצירתיים כדי שהם יוכלו לעבור הכשרות צה"ליות, החל מהכשרת צלפים ועד לחובשים, פשוט כי לא הייתה מסגרת מופרדת. כל הפתרונות שמצאנו היו פתרונות פלסטר. החטיבה מעניקה לנו הזדמנות שלא הייתה לנו עד היום. אני כבר יודע שחיילי נצח יהודה הבאים שיעברו הכשרות, יעברו אותן בבסיס ההכשרות של חשמונאים. נוצר כאן פתרון שורש לבעיה שלא היה לה מענה סביר עד היום".
יעדים מול מציאות
בצה"ל התגאו השבוע בגיוסם של 57 לוחמים לחטיבה החדשה. בצה"ל גם ציינו שמדובר על חרדים מלב ליבו של המגזר. על פי הנתונים שפורסמו, 12 מהמתגייסים הם מהציבור הליטאי, 12 בוגרי ישיבות חרדיות ספרדיות, 10 מחסידות חב"ד, 6 חרדים אמריקנים ו־5 חסידים. לגבי 13 המתגייסים הנוספים לא ניתן פירוט.
אלא שמאחורי התרועות שצה"ל השמיע מסתתרים נתונים אחרים לגמרי, שמטילים צל כבד על הצלחת החטיבה. כך למשל, בניגוד למה שניתן היה להבין מהדיווחים שיצאו מצה"ל, לא מדובר על 57 לוחמים חדשים שהתגייסו. רובם הגדול הם או חיילים שכבר התגייסו לצה"ל בעבר לתפקידים עורפיים, ועכשיו ישלימו לטירונות קרביים, או כאלה שכבר התגייסו עוד לפני הקמת החטיבה לאחד ממסלולי נצח יהודה, וכעת הוסבו לחטיבה החדשה. בחלק מן המקרים, מדובר אף על הפרת התחייבות שקיבלו המתגייסים, שהיו אמורים להתגייס לפלוגה החרדית במג"ב, ולבסוף נשלחו לחטיבת החשמונאים. מגורמים המעורים בפרטים התברר ל'בשבע' כי במהלך גיוסם של אותם בחורים התרחשה תקלה, שכן למתגייסים מהציבור החרדי מובטח לשרת באחד ממסלולי נצח, ללא התחייבות על מקום ספציפי אלא בהתחשבות מרבית ברצונם. אלא שבאירוע הנוכחי ניתנה להם הבטחה שלא בסמכות. בין כך ובין כך, מדובר על אותה פגיעה באמון שמפניה הזהירו באכ"א במסמך שהוצג בראשית הכתבה.
נוסף על כך, השבוע ציינה המדינה בתשובתה לבג"ץ כי בתוך שנתיים לא תהיה כלל מגבלה על צה"ל בנוגע לגיוס חרדים, וצה"ל יוכל לעמוד בגיוסם של כל בני מחזור הגיוס הצה"לי. מדובר על כ־12 אלף בחורים חרדים. בשנתיים הקרובות יוכל הצבא לקלוט כ־5,000 חרדים מדי שנה. אלא שלפי הנתונים שהגיעו לידי 'בשבע', הדבר מצריך לא פחות מנס.
כיום, עד להקמת חטיבת החשמונאים, צה"ל החזיק באופן רשמי בסך הכול במעט יותר מ־1,100 מקומות מותאמים להכשרת חרדים. אבל גם מהנתון הזה יש להחסיר כמה עשרות מיטות שבפועל לא נמצאות במלאי. כדי שצה"ל יוכל בתוך כשנתיים לגייס את כל מחזור הגיוס, הוא יצטרך להגדיל את מספר המיטות במקומות המותאמים להכשרת חרדים פי חמישה. מדובר בפרוצדורה מורכבת על גבול הבלתי אפשרית.
"מישהו רץ מהר מדי, ואני חושש שזה יוביל לקריסת כל המהלך", אומר גורם המעורב בנושא ל'בשבע'. "הצבא לקח את המסקנות גם של דו"ח שקדי וגם של הצוות הפנימי והתחיל ליישם אותן די מהר. בתוך צה"ל היו הרבה כאלה שלא אהבו את זה, אבל זאת הייתה הנחיה של הרמטכ"ל ושר הביטחון הקודם, אז לא הייתה להם ברירה. חטיבת החשמונאים נבנתה כדי לקלוט חרדים על מלא, שזה החלק החיובי באירוע, אך הפתיחה שלה עכשיו עלולה להרוס את כל המהלך, מאחר שבשביל למלא את השורות מביאים חרדים ברמה נמוכה יותר. הרי מי הגיעו? אלה שכבר שירתו בשלב ב' של השירות המקוצר, או כאלה שנועדו מראש להגיע לנצח יהודה. וזה בדיוק מה שלא רצו לעשות".
אבל היו צריכים להתחיל ממקום כלשהו. הרי היה צריך להביא לוחמים לחטיבה בשלב מסוים, וסביר להניח שגם אז היו ממלאים את השורות מחיילי נצח יהודה.
"פה אני חולק. צריך להבין משהו על החברה החרדית. אנחנו מדברים על אוכלוסייה שהיא מאוד בררנית כלפי החברה שמקיפה אותה. אנשים במגזר החרדי בוחרים את החיידר שהילד שלהם ילמד בו לפי האוכלוסייה שנמצאת שם. ככה החברה הזאת בנויה. אז לייצר מראש קונסטלציה שבה הם ישרתו עם אותם בחורים שהם רואים כחלשים ומקולקלים, זה בדיוק הפוך ממה שצריך לעשות".
מה כן היה צריך לעשות?
"הרצון של שקדי ושל אחרים שקידמו את הנושא היה לקפוץ מקומת קרקע לקומה חמישית בבת אחת. החרדים היום לא מתגייסים בכלל, אז אתה רוצה שהם מיד יתגייסו לקרבי? הרי זה לא יקרה, וכל בר דעת מבין את זה. התחייבת למתגייסים משהו, ואז אתה מפר את ההבטחה. למה שחרדי שרואה את זה ירצה להתגייס? מי שרוצה לגייס חרדים אמור היה לפעול הפוך. להשקיע את התנאים בתפקידים עורפיים ובשירות לאומי, לצבור מסה של מתגייסים במסלול הזה, ואחרי שהציבור המיינסטרים יראה שהשד לא נורא כל כך, ניתן יהיה לגייס גם לשירות קרבי במסגרת חטיבת החשמונאים. נושא גיוס החרדים חשוב מדי, והצלחת החטיבה הזאת היא קריטית מכדי שנוכל להמר עליה בגלל הרצון שלנו להאיץ את הדרך".
כל הכשלים שאתה מצביע עליהם נובעים מאותה נקודה, וזה חוסר הגיוס של הציבור החרדי, שנובע מהתנגדותה הנחרצת של הנהגת המגזר החרדי.
"מי שחושב שהוא יקבל תמיכה פומבית של הנהגת הציבור החרדי לא מתכתב עם המציאות. ההנהגה החרדית לעולם לא תמליץ לחרדי ללכת להתגייס, גם אם זה הדבר הנכון ביותר בעבורו. השאיפה שלנו צריכה להיות יצירת הסכמה שבשתיקה. שההנהגה החרדית לא תתקוף בגלוי את מי שמתגייס. זה גם אינטרס חרדי, שכן אם הם ייתנו הסכמה שבשתיקה, הם יוכלו למנוע את גיוסם של הבחורים שכן לומדים, ומי שיישלח להתגייס יהיו אלה שלא לומדים. אבל כדי להגיע לשם צריך לבנות את האמון מולה, וזה מתבסס על עמידה בהבטחות לציבור החרדי, ושהם יראו שאפשר להתגייס ולצאת מהצבא כחרדי אמיתי. כשתהיה ההסכמה שבשתיקה, גם הציבור יבוא, ובמספרים מכובדים. הדור הצעיר לא מתנגד לשירות צבאי, וגם לא לשירות קרבי. אבל הוא לא ילך בגלוי נגד הרבנים שלו. לכן צריך להיות חכם ולא צודק".
בסוף חוק הגיוס משחק כאן תפקיד מרכזי, וחוק במתכונת שניסו להעביר עד היום לא יכול לעבור, לא ציבורית ולא משפטית.
"נכון. וברור שבכל חוק שיעבור, ולא משנה על ידי מי, יהיו יעדים. אבל מאיפה ימלאו את היעדים? לשם כך צריך חוק שיכיר באלה שכן לומדים, יסדיר את מעמדם, ואז יהיה אפשר לגייס את אלה שלא לומדים מתוך הסכמה שבשתיקה מצד הנהגת הציבור החרדי. זה היעד שאנחנו צריכים לשאוף אליו כדי להוביל לשינוי. הניסיון להתחיל מלמעלה ולרדת למטה לא יצלח".