השבוע השתתפתי בישיבת הוועדה למינוי שופטים בלשכת שר המשפטים ובחרתי להגיד בפניהם את הדברים הבאים:
כבוד חברי הוועדה הנכבדים. אין זה פעם ראשונה שאני בבניין זה.
בעשור האחרון אני פועל במישור הציבורי למען משימה אחת בלבד זכויות האדם של אזרחי ישראל. אולם ברוב השנים הבניין הזה שהיה אמור להיות שותף לפעילות שלי היה סגור ומסוגר בפני.
רוב ככל הפקידים בו התנכרו אלי ולפעולותיי ובזו לי . לפני חמש שנים קיבלתי מכתב מאחד האנשים הכי בכירים בבניין זה שכתבו לי את המילים הבאות: אתה שולח לנו יותר מדי מכתבים בבקשה תפסיק לשלוח לנו מכתבים. במעשה זה הם לא פגעו בי , אלא בכל אותם האנשים שפניתי ודאגתי להם. מבחינתם אותו ציבור הוא כאסקופה הנדרסת.
לאחר שאותו בכיר התחלף דווקא המחליף שלו דאג להזמין אותי לפגישה הראשונה שלו , אגב הגוף שהוא הזמין אחרי זה גוף מהצד השמאלי של המפה מה שמראה שהוא קשוב לכולם באופן שווה.
לשמחתי בשנים האחרונות מצאתי בבניין הזה המון פקידים שמבינים שתפקידם הוא לשרת את כלל הציבור . מעולם לא ביקשתי פרוטקציה אך גם לא אפליה, לא ביקשתי קרבה אך גם לא הרחקה.
מכובדיי נשיא בית המשפט העליון אמור להיות מצד אחד מורם מעם ומצד שני עם לב ענק לכל אזרח בשעתו הקשה.
צדק אמור לא רק להיעשות אלא גם להיראות. כבר אמר בעבר נשיא ביהמ"ש העליון בדימוס אהרן ברק לבית המשפט העליון אין לא חרב ולא ארנק אמון הציבור במערכת הוא החרב והארנק.
במהלך דיון בבג"ץ אמר השופט יצחק עמית לח"כ שמחה רוטמן יו"ר ועדת החוקה את המשפט הזה.
"הדבר החשוב שאמרת, זה שיש לך עוד דקה".
כמה בוז עמוק יש בו למחוקקים, לחוקים, לפרלמנט ובעיקר לציבור, כן אותו ציבור שבחר בשמחה רוטמן ותמך ברפורמה המשפטית. אבל הבוז הוא לא לנו הוא למי שאמר את זה.
בוועדה נשאלתי האם לא שמתי לב שגם ח"כ שמחה רוטמן לא כיבד את השופט עמית במהלך הדיון והשבתי. ייתכן שכן. ואם כן זה חמור, אבל לתחושתי ולתחושות הציבור שאני מייצג שופט אמור לדעת לנהוג בנימוס ובכבוד הרבה יותר מפוליטיקאי. משופטים אנחנו מצפים להרבה יותר.
ציינתי בפני הוועדה מספר מקרים חמורים שבהם השופט עמית נהג באיפה ואיפה או פגע בביטחון המדינה, ביניהם פסילת ח"כ מיכאל בן ארי מלרוץ לכנסת ואישור להיבא יזבק ועופר כסיף להתמודד.
איסור על הריסת בית מחבל שביצע פיגוע קשה מיד אחרי השבעה באוקטובר כמה מאות מטרים ממקום הכינוס של הוועדה , למרות התקופה הכל כך קשה ורגישה ביטחונית , כך גם מקרה חמור בו השופט שחרר למעצר בית אנשים שביצעו פיגוע בבית חנינא בטענה כי מדובר במעצר ראשון שלהם וזה קשה להם.
זעקתי לכבוד חברי הוועדה הנכבדים. כולכם הגעתם לכאן ברכב. אבל אני הגעתי ברגל, מדובר בבניין השוכן בלב ליבו של מזרח ירושלים וכל רגע הסתכלתי אחורה לראות שאין מי שדוקר אותי. לצערי אנחנו במלחמה תמידית על הזכות הכי בסיסית שלנו לחיות, זה זכויות אדם הבסיסיות ביותר שלצערי יום יום נפגעים ואת זה תפקידו של בית המשפט לבצר ולא את זכויות המחבלים או בני משפחותיהם.
לסיום הדגשתי בפני חברי הוועדה אין חולק כי השופט עמית הינו שופט צבוע פוליטית שמאל קיצוני בצורה ברורה. כלל אנשי השמאל בעדו וכלל אנשי הימין נגדו , הדבר הזה מוכיח כאלף מונים שהוא איננו ראוי להיות שופט. אלא פוליטיקאי. ייתכן שהוא יהיה פוליטיקאי מעולה וייתכן שלא, אבל שופט שצבוע בעיני כל העם תומכיו ומתנגדיו כאיש בעל עמדות פוליטיות איננו ראוי להיות שופט. כאשר נשאלתי האם ראוי למנות לנשיא מישהו שהוא צבוע בעיני כל העם כאיש ימין מובהק עניתי נחרצות לא!
אנחנו חייבים שיהיה שופט שחד משמעית גם אם לא נסכים עם הפסיקות שלו נוכל לכבד אותם. המינוי של עמית כעת זה ההפך הגמור.
מדובר במקרה הראשון בו הופיעו מוזמנים בפני הוועדה למינוי שופטים ואני חייב לציין שזה דבר חשוב ומבורך ביותר. יש זכות וחובה לתת לציבור להשמיע את דבריו. אני בטוח שהכינוס אתמול ולא משנה מה יהיה בסוף ההחלטה זהו התחלה של דרך חדשה לתיקון מערכת המשפט.
אמשיך לכוון כל יום בתפילה "השיבה שופטנו כבראשונה ויועצנו כבתחילה" ותודה רבה לשר המשפטים יריב לוין שזימן אותי בשם נציגי הקואליציה ולשרה סטרוק שדחפה לפרסום הנאום