לא צריך להיות אורקל כדי לדעת שכשמדובר בשטן הנאצי- חמאסי הוא מסוגל בנקל להכביד גם כעת את ליבו ולסגת שוב בשנייה האחרונה מהעסקה- רק כדי לראות את עצבי היהודים הכלבים הרפויים והמתוחים עד הקצה, מתפתלים ואומללים עד כאב.
מעבר לזה, להפקיר שבויים כאיתן מור, זו תקיעת סכין בליבה המוסרי של האומה, אם נותר כזה. שבויים כמו איתן מור, סמל לערבות הדדית וסולידריות אין קץ שביחד עם חברו הטוב אליקים ליבמן, הי"ד קיבלו החלטה הרואית ובלתי נתפשת בעיני רבים; באמצעות טרקטורון נטוש שמצאו בזירת הנובה, ובניגוד לאלפים שנסו על חייהם- הצילו עשרות נערים ונערות במסיבת הנובה על חשבון הצלתם האישית, כשהם חוזרים יחדיו לגיא ההריגה והצלמוות כדי להציל עוד ועוד נפשות צעירות. כעת איתן רואה את התגמול על גבורתו העילאית והנדירה כשבתמורה לכך הממשלה ומערכת הביטחון מותירים אותו בשבי ומפקירים אותו לגורלו.
כך גם הוריו האצילים עד כאב- אפרת וצבי מור שההחלטה האצילית והבלתי נתפסת של איתן, נובעת מאותם ערכים נדירים בדיוק שהשרישו בו הוריו מילדות - שחינכו אותו להציב את הכלל הרבה לפני טובתו האישית. לאורך כל ימי המלחמה הם חוזרים ומדגישים שהפגנות משפחות החטופים המתוקשרות שזוכות בשנה האחרונה להדהוד אובססיבי בכל הרשתות הערביות המובילות, דווקא קוברות את הסיכויים להחזרת בנם, כשביקורתם נדחתה על הסף בידי מארגני ההפגנות.
כעת, לאחר שנה מסויטת שבה הם מצליחים באופן בלתי נתפש לגייס תעצומות נפש מתוך תהומות הכאב ולילות נטולי שינה, למצוא את הכוחות וולהתנגד לעסקת "בכל מחיר" שתעמיד אלפי יהודים ויהודיות בסכנה עתידית- הם זוכים לראות בתמורה כיצד ממשלת המדינה היהודית, בוחרת להפקיר אותם ביחד עם בנם איתן לגורלם, ונוכחים לראות כיצד באכזריות שטנית נאצית - חמאסית שאינה ניתנת להכלה, מותירים את בנם, כמו גם את בנה של עינב צנגאוקר מתן, שמחזות כאבה וסבלה הבלתי נסבל שורט את נשמותינו- מחוץ לרשימת המשוחררים, ביחד עם עשרות צעירים נוספים.
הכותב הוא מנכ"ל בלומברג תקשורת