מחשב או רופא? לקראת קבלת פניהם של חלק מהחטופים נעשתה הכנה וחשיבה רבה לגבי ההתייחסות הרפואית המתאימה, הן בפן הגופני והן בפן הנפשי.
בין הכלים ששוקלים אנשי המקצוע להיעזר בהם נמצאת אפליקציה שמאפשרת שיח דמוי־אנושי ואמפתי עם מטופלים בעזרת מערכת לוויסות והפחתה של רמות החרדה. המערכת עובדת באמצעות חיישנים ונתונים פיזיולוגיים וטכנולוגיית ממשק מוח-מכונה.
מובן שזה רק נספח לטיפול נפשי אנושי. אבל לאט לאט הצ'אטבוט הופך לתחליף למטפל רגשי או זוגי, ואולי גם תחליף לבן הזוג. ומה לגבי הרופאים? האם ד"ר ג'מיני או ד"ר קלוד יחליפו את החלוקים הלבנים? האם נוכל לסגור את בתי הספר לרפואה, את ההסתדרות הרפואית ואת המועצה המדעית? אני מאמינה שאין תחליף למגע האנושי וגם לא יהיה. אבל השאלה היא איך מרגישים המטופלים העתידיים לגבי הטיפול באמצעות AI.
בסקר שנערך בקרב יותר מעשרת אלפים בני אדם בארצות הברית, ציינו 60 אחוזים שלא יהיה להם נוח עם ספק שירותי בריאות שהסתמך על בינה מלאכותית כדי לאבחן מחלה שהם לוקים בה או להמליץ בעזרתה על טיפול. כ־57 אחוזים אמרו שהשימוש בבינה מלאכותית יפגע במערכת היחסים שלהם עם ארגון הבריאות שבו הם מטופלים. כשישה מתוך כל עשרה אמריקנים שהשתתפו בסקר אמרו שהם לא ירצו שרובוטים מונעים באמצעות בינה מלאכותית יבצעו חלקים מהניתוח שיעברו. הם גם לא אוהבים את הרעיון של צ'אטבוט שמשוחח איתם על בריאותם הנפשית: 79 אחוזים אמרו שהם לא ירצו ש־AI יהיה מעורב בטיפול הנפשי שלהם. ניכרת גם דאגה לגבי אבטחת מידע בכל הקשור לבינה מלאכותית ורישומי בריאות. רק 38 אחוזים סברו ששימוש בבינה מלאכותית כדי לאבחן מחלה או להמליץ על טיפול יוביל לתוצאות בריאותיות טובות יותר.
עם זאת, ארבעה מתוך עשרה אמריקנים חושבים שבינה מלאכותית יכולה לעזור לארגוני הבריאות לעשות פחות טעויות, שגורמות לכ־100 אלף מקרי מוות מדי שנה בארצות הברית לבדה. 65 אחוזים מהנשאלים חושבים שזה יכול לשפר את דיוק האבחנה, למשל בסרטן העור. כמה רופאי עור כבר בוחנים את השימוש בטכנולוגיית AI באבחון סרטן העור, בהצלחה מסוימת. במחקר עדכני נמצא כי תוכנת AI מדויקת יותר מרדיולוגים באבחנה של סרטן פוליקולרי של בלוטת המגן, ויכולה אף לסייע לרדיולוגים לאשש את האבחנה לפני ניתוח.
הנסיעה מסוכנת יותר מהמחלה. העיירה הקטנה והיפה בלקסטרו ממוקמת על שלוחה הררית בדרום־מערב איטליה, בכף הרגל של המגף האיטלקי, לא רחוק מהים היוֹני שבצפון הים התיכון.
לפני כמה עשרות שנים חיו בה כמה אלפי בני אדם שהתפרנסו בעיקר מחקלאות ומעט מתיירות, אך מספר התושבים בה הולך ופוחת מפני שהמקום מבודד יחסית, והצעירים עוזבים ועולים צפונה. היום מתגוררים בה רק כ־1,200 תושבים, יותר ממחציתם פנסיונרים.
והנה קרה דבר מדהים: לקראת ראשית שנת 2025 בישר ראש העיירה לתושבים בצעד תקדימי שנאסר עליהם לחלות או להיפצע, פשוט כך! הוא הודיע לתושבים במכתב רשמי בשם העירייה כי הוא אוסר עליהם לחלות במחלות הדורשות טיפול מורכב או להיפצע, עקב המצב הקשה של מערכת הבריאות בעיירה. המרפאה הממשלתית הקרובה ביותר נמצאת במרחק 45 קילומטרים, והכביש בין העיירות משובש ומוגבל לנסיעה במהירות של 30 קמ"ש בלבד, מה שימנע מסיוע חירום להגיע בשעת הצורך בזמן סביר. בבלקסטרו יש אומנם מרפאה ורופא תורן, אך הרופא אינו בן המקום, והמרפאה פתוחה רק בשעות העבודה ולא בסופי שבוע ובחגים.
"אנשים המתגוררים בבלקסטרו מצווים להימנע מלהידבק בכל מחלה שעלולה לדרוש סיוע חירום רפואי", הודיע ראש העיירה, מר טורצ'יה. "מדובר אומנם בפרובוקציה, אך אני מקווה שתהיה לה השפעה חיובית גדולה יותר מאשר ההודעות הדחופות שאני שולח לרשויות במדינה על הבעיות של מערכת הבריאות המקומית, שאינן נענות כלל. קשה להרגיש בטוח כשאתה יודע שאם אתה צריך סיוע, התקווה היחידה שלך היא להגיע לאחר יותר משעה בכביש משובש לעיירת המחוז, כאשר הנסיעה עצמה מסוכנת יותר מהמחלה". התושבים, שרובם מבוגרים, הצטוו לא לצאת מהבית לעיתים קרובות מדי ולא כשמזג האוויר קשה, לא לעשות נסיעות לא הכרחיות, לא לעסוק בספורט חוץ מהליכה מתונה באזור הבית, ולנוח הרבה. נראה אם יעמדו בכך.
פתרון לרילוקיישן. סיפורה של בלקסטרו מזכיר תקדים היסטורי מעניין: בשנת 1793, בזמן מגפת הקדחת הצהובה בפילדלפיה, ראש העיר מתיו קלרקסון פרסם צו דומה שאסר על אנשים לחלות - אם כי מסיבות שונות לחלוטין. היום הצו של בלקסטרו משקף מציאות אחרת. הוא משקף את הפער ההולך וגדל בין המרכז לפריפריה, בין העשירים לעניים, ובין חזון העתיד למציאות הנוכחית.
כאשר בפריפריה של איטליה אין שירותי רפואה זמינים, ובערים הגדולות מדברים על מהפכת הבינה המלאכותית. הפער הזה בין חזון העתיד ובין המציאות בשטח מתחדד כשבוחנים את היחס הציבורי לטכנולוגיות רפואיות מתקדמות. כאמור, רבים אינם מרגישים בנוח עם שימוש בבינה מלאכותית לאבחון מחלות ומתנגדים לשימוש ב־AI בטיפול נפשי. זאת למרות שהנתונים מראים שהבינה המלאכותית כבר משיגה תוצאות מרשימות: היא מדויקת יותר מרדיולוגים באבחון מוקדם, והיא תלך ותתפתח בידע שהיא תרכוש וביישומיו.
האירוניה היא שבעוד הבינה המלאכותית מבטיחה להפחית את מספר הטעויות ולשדרג את איכות הרפואה באופן שלא ישוער, תושבי בלקסטרו ומקומות פריפריאליים אחרים נאלצים להתמודד עם בעיה בסיסית הרבה יותר: היעדר גישה לשירותי רפואה בשעת חירום. זהו פרדוקס שמדגיש את האתגר האמיתי של מערכות הבריאות בעולם: לא רק לקדם חדשנות טכנולוגית, אלא להבטיח שהיא תגיע לכל מי שזקוק לה.
בשנים הקרובות אמורה העיירה הזאת להיהפך לעיירת רפאים נטושה. בתוך עשרים שנה לכל היותר, אלא אם כן יתרחש משהו לא צפוי, לא יהיה מי שיטפל בצורכי היומיום של הזקנים המעטים שיישארו בה, ויצטרכו לפנות אותם אפילו בעל כורחם. בינתיים לא נראה שממשלת איטליה מודאגת מהצרות של בלקסטרו, יש לה צרות גדולות יותר. אבל זהו תזכיר כואב לכך שבעידן של קדמה טכנולוגית מסחררת, עדיין ישנם מקומות שבהם הבעיה אינה האמון בטכנולוגיה חדשה אלא הנגישות אפילו לשירותי רפואה בסיסיים. אולי הפתרון טמון בשילוב: שימוש בטכנולוגיות טיפול מרחוק ובינה מלאכותית כדי לגשר על הפערים הגאוגרפיים, לצד חיזוק מערכת הרפואה המקומית. לפחות יש פה פתרון לכל הרופאים שמחפשים (תאורטית) רילוקיישן. אם אתם מכירים רופאים כאלה, אני מניחה שבלקסטרו תשמח לדאוג להם לקליטה נעימה.
לתגובות: chanakatan@gmail.com