חשמל באוויר

סאגה ארוכת שנים של הרשות הפלשתינית מול חברת החשמל הגיעה השבוע לסיומה הטוב, עם סילוק חוב מצטבר של שלושה מיליארד שקלים. החוב העצום התחלק בין הרשות הפלשתינית וחשמל מזרח ירושלים (חמ"י).

את חובות העתק לחברת החשמל צברה הרשות הפלשתינית מאחר שלא שילמה על צריכת החשמל כנדרש. לאורך שנים, בניסיון למזער נזקים, קוזזו חלקים מהחוב, אך למרות זאת הוא הלך ותפח.

לאורך עשרות שנים היו לרשות הפלשתינית חובות שהלכו וגדלו. ועל אף ההסדרים שנעשו בשנים 2016 ו־2020, שבמסגרתם קיבלה הנחה של 50 אחוזים על הריבית בגין הלנת התשלומים, ההסכמים החזיקו מעמד לפרק זמן קצר מאוד. "הועברו סכומים ייעודיים, כמו 500 מיליון שקלים, אך לאחר מכן ההסדרים לא כובדו ולכן החוב תפח ותפח, עד שהגיע במצטבר לשלושה מיליארד שקלים", מסביר מאיר שפיגלר, מנכ"ל חברת החשמל.

"במהלך השנים החוב לחברת החשמל גדל בכל חודש בממוצע בסכום של כ־40 מיליון שקלים. לתוספת הזאת קראנו חוב מדמם, כי הוא כל הזמן גדל, ההפרש בין הצריכה והעלות שלה ובין התשלום בפועל. הם אף פעם לא העבירו את מלוא התשלום בגין הצריכה", הוא מתאר.

"הרשות הפלשתינית מקבלת מאיתנו חשמל. למרות שיש קווים מעורבים, שחלקם מזינים בעת ובעונה אחת גם יישובים יהודיים ביהודה ושומרון, גם מתחמים של ציוד משקי, כמו מתקני מים, מט"ש ואפילו בסיסים צבאיים", הוא מציין, "אנחנו יודעים לנתח את צריכת החשמל ויש לנו אפשרות לדעת מה היקף החוב".

"החוב לא השליך על תעריף החשמל", מבקש שפיגלר להבהיר. "זה עדיין לא משפיע על תעריף החשמל, כי הם נמצאים מחוץ לתעריף, אבל זה בהחלט נוגע לכל תושבי מדינת ישראל. ברגע שאנחנו לא מקבלים את מה שמגיע לנו, אין לנו כספים להשקיע בפיתוח התשתיות, בייצור, בהטמנת כבלי מתח גבוה בקרקע - לטובת הציבור. היינו אמורים לתבוע את המדינה, כלומר את משרד האוצר. עם כל הכבוד, החוב הוא לא כלפי חברת החשמל אלא כלפי מדינת ישראל".

סנקציות עד לתשלום החוב

תחילת שינוי הכיוון הייתה בחודש מאי 2023. "לראשונה בתולדות ההתנהלות מול הרשות הפלשתינית, נקטנו גישה נוקשה. עברנו תהליך ארוך ומייגע שהשתרע על פני 45 ימים עם מכתבי אזהרה ובהם חובות מפורטים. הזהרנו שאם החוב לא יסולק נבצע ניתוקים כואבים, אך בגלל מגבלות שונות ניתקנו את החשמל לשעתיים וחיברנו אותו מיד. הצוותים בשטח עוד לא הספיקו לחזור לבסיס האם שלהם - וכבר נדרשו לחזור לשטח ולחבר בחזרה את החשמל. הפכנו להיות חוכא ואטלולא", הוא קובל.

השלב הבא היה לנתק את החשמל ל־12 שעות ברציפות, ואם לא ישולם החוב באופן מיידי - לנתק ללא מגבלת זמן. "יצאנו מתוך נקודת הנחה שתהיינה עתירות לבג"ץ, והתכוונו להשיב שאם הם לא רוצים שננתק – בסדר גמור, רק שידאגו שהמדינה תשלם לנו את החוב. לא יעלה על הדעת שאנחנו נספק חשמל, נעניק שירות או מוצר בלי שנקבל את התמורה. שום גוף כלכלי לא יכול להחזיק ככה מעמד. שום מערכת כלכלית לא עובדת כך", הוא אומר בנחרצות.

בפועל, לאחר ישיבת דירקטוריון של חברת החשמל שהעניקה גב מוחלט להנהלה, הופעל לחץ אדיר גם ממשרד האוצר וגם מהמינהל האזרחי להמתין עם הניתוק מכיוון שהייתה התקדמות משמעותית במשא ומתן למניעת המשך החוב המדמם. "כבר מיפינו את הקווים כדי לתת מענה למי נשאיר את החשמל, כמו בסיסים צבאיים, משאבות מים של מקורות וכדומה. וזה עשה את שלו, ומאז מאי 2023 החוב פסק לחלוטין מלצמוח. הם שילמו את מלוא הצריכה".

אז אומנם הרשות הפלשתינית הפסיקה לצבור חובות חדשים, אך עדיין נותר חוב עצום. בחברת החשמל נכנסו למשא ומתן אגרסיבי בגיבוי שר הביטחון דאז יואב גלנט ושר האוצר בצלאל סמוטריץ', כדי להחזיר לקופת החברה את החוב שנצבר במהלך השנים. "החלטנו גם כאן להתחיל לנתק קווים, עד שהם ישלמו לנו את מה שמגיע לנו. בגלל שהיינו מאוד נחרצים, נכנסו איתם לדין ודברים ענייני ומכובד שהניב תוצאות מבורכות. בשלב הראשון קיבלנו 200 מיליון שקלים בחמישה תשלומים. לאחר מכן קיבלנו 303 מיליון, אחרי זה 349 מיליון, ועכשיו אנחנו אמורים לקבל את הסכום האחרון לסגירת החוב - 1.34 מיליארד שקלים. זאת במקביל לסגירת החוב המדמם, שהוא בעצמו מגיע למיליארד שקלים".

רוב הכסף לסגירת החוב מגיע מקרן נורווגית שמחזיקה בכספים של הרשות הפלשתינית, והיא זו שהעבירה את הכספים לבנק ישראל ומשרד האוצר ומעבירה לחברת החשמל את חלקם. "בזה בא על סיומו הטוב חוב שנמשך כבר עשרות שנים, כולל עליות וירידות, אך רק בפעם הראשונה הגענו לתוצאה של סגירה מוחלטת של החוב. הכספים שהתקבלו מגדילים את תזרים המזומנים של חברת החשמל ומאפשרים לנו להשקיע אותם במערכות שמספקות חשמל לכל התושבים במדינת ישראל, מה שמהווה אינטרס לאומי ממדרגה ראשונה".

בשולי הסוגיה מול הרשות הפלשתינית מציין שפיגלר כי על אף סילוק החוב, מתברר כי מכיוון שהרשות הפלשתינית מתקשה לגבות את התשלום מהצרכנים שלה, היא מצאה דרכים יצירתיות להעביר את הלקוחות הבעייתיים לצריכת חשמל היישר מחברת החשמל, בלי לעבור דרכה. "הקמנו בשביל הרשות הפלשתינית תחנות משנה, אך הם לא מעוניינים לספק חשמל באמצעות תחנות המשנה שלהם, ולכן הם מנצלים רק כ־25 אחוזים מהקיבולת של תחנות המשנה הללו. הם מעוניינים שאנחנו נספק את החשמל ישירות לתושבים, כדי שאנחנו נהיה אלה שגובים מהם את התשלום. זאת כדי להימנע מעימות עם התושבים בגין הגבייה", הוא מתאר את האבסורד.

"כך נוצר מצב שבו תחנות המשנה שלנו עמוסות לכדי מאת האחוזים בעוד תחנות המשנה שלהם מנצלות רק כרבע מהיכולת שלהן, מה שאומר שאנחנו צריכים להקים עוד תחנות משנה כדי לעמוד בקצב צריכת החשמל. הכשל הכלכלי והמשקי הוא שאנחנו צריכים לבנות ארבע תחנות משנה שלנו על כל תחנת משנה שלהם. הקמת תחנת משנה היא סיפור סטטוטורי, שלוקח לא מעט זמן ועולה לא מעט כסף. בינתיים עד שהן נבנות, אנחנו נמצאים במצב של חנק ועומס יתר בתחנות הקיימות. לצערנו, אין לנו את היכולת לאלץ אותם לספק חשמל לצרכנים שלהם, אלא אם המדינה תאלץ אותם בהסכמים לנצל את תחנות המשנה".

בניגוד לרושם המקובל בציבור, שפיגלר מבהיר כי ברצועת עזה הסיפור אחר לחלוטין. "רצועת עזה לא הייתה חייבת דבר לחברת החשמל", מפתיע שפיגלר. "מראש הם נתנו את האפשרות להעביר כספים שהיו אמורים להגיע אליהם אל חברת החשמל, באמצעות מנגנון של קיזוזים. מעזה לא היו חובות כספיים לחברת החשמל, עד פרוץ המלחמה. עד אוקטובר 2023 היו לרצועת עזה עשרה קווי חשמל פעילים, ותמיד קיבלנו את מלוא התמורה בגין החשמל שסופק לשם", הוא מציין.

מאז תחילת מלחמת חרבות ברזל חדלה חברת החשמל לספק חשמל לרצועת עזה למעט קו אחד. "הוחלט על ידי הממשלה ושר הביטחון להמשיך להזין אותו, ולספק אנרגיה לתחנה באזור צפון רצועת עזה. בכל שאר האזורים אנחנו לא מספקים. אני מעריך שכיום ברצועת עזה צורכים חשמל באמצעות גנרטורים. אין להם מקור אחר".

במהלך המלחמה נגרמו נזקים כבדים לרשת החשמל ברחבי הארץ כתוצאה ממתקפות הטילים של חיזבאללה והחות'ים. "הנזקים שנגרמו לרשת החשמל בעקבות המלחמה גדולים מאוד, ונאמדים ביותר מ־100 מיליון שקלים. אנחנו עדיין לא יודעים סופית מה היקף הפגיעה המדויק", הוא מדגיש. "לא מעט קווים נפגעו, ואנחנו עקפנו אותם וסיפקנו חשמל. העובדים בחברת החשמל היו חלק מצבא ההגנה לישראל. ארבעה עובדים קיפחו את חייהם במהלך העבודה, שלושה בדרום ואחד בצפון. כל התקופה עד להפסקת האש, בעיקר בלילות, הם היו בשטח ותיקנו את כל הנזקים והפגיעות שהיו ברשת. גם בדרום, בשלושת השבועות הראשונים כשמחבלים עוד היו בשטח, מי שהיה בשטח חוץ מהצבא הם עובדי חברת החשמל. החברה הוכיחה את עצמה ואת הצורך של כל התושבים בהמשך תפקודה".

לצד זאת, במהלך המלחמה השקיעה חברת החשמל 750 מיליון שקלים בהיערכות לשעת חירום. "אומנם בסופו של דבר לא הייתה עלטה ולא נדרשנו לגנרטורים בארץ, אבל ההיערכות הייתה מחויבת המציאות". הוא בהחלט מודע לבהלת רכישת הגנרטורים הביתיים, אך לדעתו היא הייתה מיותרת. "שאלו אותי מה לעשות איתם. אמרתי שאלו שנכנסו לפאניקה, ימכרו אותו ביד2. אין מה לעשות איתם. כואב הלב שהכניסו את התושבים לפאניקה חסרת אחריות. יש כאלה שקנו את הגנרטור בכסף שאין להם, רק בגלל הפאניקה וחוסר האונים. זה מתקן רועש, מזהם ולא בטיחותי", הוא מסביר.

צריכת החשמל במגמת עלייה

בעקבות החלטת הממשלה לפני כשלוש שנים על הפרטת אספקת החשמל, איבדה חברת החשמל את הבלעדיות על מכירת החשמל ללקוחות. אומנם החברה ממשיכה להיות האחראית הבלעדית על הולכת החשמל לצרכנים ועל תחזוקת רשת ההולכה, אך בעקבות רפורמה מקיפה, לראשונה צרכנים פרטיים ועסקיים יכולים לעבור לחברות מתחרות שישווקו להם את החשמל. "אנחנו בעד תחרות", מדגיש שפיגלר. "את קצב התקנת המונים החכמים נסיים כבר ב־2028, הרבה לפני המועד המתוכנן. אנחנו מקצרים את לוחות הזמנים ביותר מ־50 אחוזים. אנחנו בעד תחרות שמקבלת ביטוי מעשי. העברת תחנות הכוח שהתחייבנו עליהן בוצעה גם כן. הגדולה שבהן, תחנת הכוח אשכול, נמכרה רק לאחרונה. כך גם לגבי האספקה. אנחנו בעד שכל תושב יוכל לקנות חשמל מאיפה שהוא רוצה".

התחרות לא פוגעת בכם?

"לנו כחברת החשמל אסור להתחרות באספקת החשמל. אנחנו ברירת מחדל. אם צרכן החליט לא לעבור לחברה אחרת, הוא נשאר אצלנו. גם אם היו מתירים לנו להתחרות, אסור לנו להפחית את ערך החיוב בגין החשמל שאנחנו מספקים. אנחנו מקובעים ל־52 אגורות לקילוואט, וגם אם אנחנו רוצים למכור אותו בזול יותר, הרגולטור אסר עלינו להתחרות במחירים. יש לנו יחידות שהקמנו תחת קורת גג של חברת בת, שבאמצעותן אנחנו יכולים למכור חשמל בזול ולהתחרות בשאר היצרנים. אם חברת החשמל נכנסת לתחרות, זה יוצר סיטואציה עם יותר היצע. זה תמיד משפר את מצבו של הלקוח".

המעבר לייצור חשמל באמצעות גז אכן גרם לירידה במחירים כפי שהובטח?

"מטבע הדברים הגז הוא הדלק הזול ביותר שיש היום, וזה מתבטא באופן מיידי ביכולת לתת תעריף נמוך יותר. בנוסף לכך, גז מזהם הרבה פחות, גם מבחינת עוצמת הזיהום וגם מבחינת מרכיבי הזיהום. יש המון חלקיקים מזהמים שאין באספקת חשמל באמצעות גז אך יש בפחם ובסולר כמובן. כך שיש כאן עניין של איכות הסביבה והפחתת הפליטות, ומעבר לזה עלות הרבה יותר זולה".

בשנים האחרונות צריכת החשמל בישראל עולה באופן חד. כדי לסבר את האוזן מציין שפיגלר שחוות השרתים שצצות כפטריות אחרי הגשם צורכת חשמל כמו תחנת כוח קטנה. "מדובר במתקנים שהם צרכני אנרגיה עצומה. מי שצריך להיערך לכך זה משרד האנרגיה וחברת נגה, הם אלו שאמורים לקבוע האם תוקמנה תחנות כוח נוספות, האם יהיו אישורים להקמת אתרי אנרגיה סולארית נוספים, האם יהיה שימוש בטורבינות גז קטנות, האם יהיה שימוש באגירת אנרגיה או באנרגיה שאובה וכדומה. עד אז, כל משק צריך לדאוג לכך שהוא מכלכל את צעדיו באחריות ומקבל חשמל במחיר הנמוך ביותר, ולנהל את משק החשמל שלו ביעילות".