אמילי דמארי ודורון שטיינברכר במסוק
אמילי דמארי ודורון שטיינברכר במסוקצילום: דובר צה"ל

ביום ראשון, למשך שעות ארוכות, הניחו תומכי העסקה ומתנגדיה את המחלוקות החריפות, והתאחדו כולם בציפייה לשחרורן של שלוש החטופות הראשונות במתווה.

לאחר שעות מתוחות במיוחד, ולאחר סרטונים מטרידים שבהם נראו המוני מחבלי חמאס מקיפים את מכוניות המעבר של הצלב האדום, חצו החטופות דורון שטיינברכר, רומי גונן ואמילי דמארי את הגבול לישראל במסוק של חיל האוויר. עם הירידה מהמסוק, שאותו הטיס מפקד חיל האוויר, הסתיימו 471 ימי השבי של השלוש.

תמונות הנחיתה והירידה מהמסוק כבר נצרבו בתודעה הישראלית והבין־לאומית. העובדה ששלוש החטופות צעדו על רגליהן שידרה כי באופן יחסי מצבן הבריאותי סביר. תמונת ידה החבושה של אמילי דמארי, חסרת שתי האצבעות שאיבדה בשבי, כבר הפכה לסמל של גבורת הניצולות ולאימוג'י פופולרי ברשתות החברתיות. ביום שני מילאו התמונות את עמודי השער של העיתונים הגדולים בעולם.

אף שהחטופות צעדו על רגליהן בשובן לישראל, ואף שהצוותים הרפואיים הגדירו את מצבן כסביר בהתאם לנסיבות, לחטופות מחכה תהליך שיקום ארוך, הן פיזי והן נפשי. בישראל הסיקו שורה של מסקנות מסבב שחרור החטופים הראשון, לפני יותר משנה, ובהתאם להן בנו תהליך שיקום מפורט. בהצהרה לתקשורת ביקשו משפחותיהן של דורון, רומי ואמילי לתת להן פרטיות ואת היכולת להשתקם. בנוסף לכך ביקשו המשפחות להודות לכל מי שהובילו לעסקה, והזכירו כי ישנם עוד 94 חטופים ברצועת עזה.

דורון, רומי ואמילי הפכו בעל כורחן לסמל של המאבק להחזרת החטופים לאורך המלחמה. משפחותיהן של השלוש ניהלו לאורך הדרך קמפיין ושיח מאחד סביב השבת החטופים. משפחתה של אמילי דמארי, בשל היותה אזרחית בריטית, אף הפכה לאחת ממובילות המאבק התודעתי הבין־לאומי להשבת החטופים. העובדה כי אמילי מחזיקה באזרחות בריטית אף סייעה למאבק ולגיוס השלטון בממלכה, שנקט במהלך המלחמה קו ביקורתי יותר נגד ישראל מאשר הממשל האמריקני.

לאורך הימים מאז השחרור נחשפו עוד ועוד פרטים על תקופת השבי של השלוש. עוד לפני השחרור בישראל ידעו כי רומי ואמילי מוחזקות יחד, אך דורון במתחם אחר. השלוש נעו לאורך התקופה בין בתים למנהרות. בחלק מהזמן הוחזקו החטופות במתחמים של האו"ם, שהיו אמורים לשמש לסיוע אזרחי. כבר חודשים ארוכים מבקרים בישראל בחריפות את התנהלות הארגון, ובמיוחד את העומד בראשו, מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש הפורטוגלי, בכל הקשור לישראל ולמלחמה. גוטרש מקפיד להתעלם מהתקיפות של הציר האיראני נגד ישראל והוא אחד הגורמים הבולטים בהאשמת ישראל ברצח עם. בעקבות התנהלותו, ישראל הכריזה עליו באוקטובר האחרון כאישיות בלתי רצויה, ואסרה על כניסתו לישראל עד להודעה חדשה.

שחרור החטופים הבא צפוי להיערך במוצאי השבת הקרובה, ובפעימה הזאת ישוחררו ארבעה חטופים. לא ידוע בשלב זה מי החטופים המדוברים, ושמם יועבר לראש ממשלת קטאר, שמתווך מצד חמאס בעסקה, רק ביום שישי.

בתוך כך ישראל ממשיכה לעמוד בהתחייבויותיה בהסכם שנחתם מול חמאס. אם הפרטים שהציבור נחשף אליהם עוד בטרם נחתמה העסקה ביום שישי שעבר היו מטרידים, לאחר החתימה הם התבררו כחמורים הרבה יותר. גורמים שהיו בלב הדיונים וקבלת ההחלטות הגדירו השבוע בשיחות עם 'בשבע' את העסקה כ"התקפלות ישראלית מכל העקרונות שעליהם הצהרנו שוב ושוב". הם מסבירים כי אחת ממטרות חמאס המוצהרות עם פרוץ המלחמה הייתה לשחרר את כל אסירי העולם שיושבים בכלא בישראל באשמת פעילות טרור. לדבריהם, העסקה והמסלול שישראל צועדת בו כעת מובילים בדיוק לשם.

"בעסקה הנוכחית כמחצית מאסירי העולם ישוחררו. אם הולכים לשלב ב' המשמעות היא שכל אסירי העולם, מחבלים איומים שרצחו מאות ישראלים, יצאו לחופשי. זה רק סעיף אחד בתוך פרטי העסקה האיומה הזאת", אומרים הגורמים.

ידענו מראש שכל עסקת חטופים תכלול שחרור מחבלים, ומספר לא קטן שלהם, כולל מחבלים עם דם רב על הידיים. למה העסקה הזאת גרועה יותר מעסקאות אחרות?

"בגלל המסר שישראל מעבירה לעולם כולו, ובמיוחד לעולם הערבי ולארגוני הטרור. העסקה בעצם אומרת שלמחבלים אין מונח כזה של אסירי עולם. נתניהו העביר את המסר לעולם הערבי שלא משנה מה תעשה, תמיד יש על מה לדבר. העסקה הזאת מגבירה מאוד את המוטיבציה לבצע פיגועים. לא סתם ראינו שני פיגועים בשבוע החולף, ומי שחושב שזה רק בעיה של יהודה ושומרון, קיבל רמז שזה בעיה של כולנו, כי הפיגועים היו בתל אביב".

גורמים נוספים ששוחחנו עימם מצביעים על נקודות בעייתיות נוספות בהסכם, נקודות שניסו לשווקן לציבור הישראלי בצורה שונה מהמציאות. הדגש הוא על הנסיגה הצה"לית מציר פילדלפי. בלשכת ראש הממשלה ובצה"ל ניסו לספר לציבור כי ישראל לא נסוגה מהציר, ושהיא "תמשיך לשלוט עליו". בצה"ל גם אמרו בימים האחרונים כי לא רק שצה"ל לא עוזב את הציר, אלא הוא מתגבר בו כוחות. המציאות, כפי שתקראו בשורות הבאות, שונה מאוד מכפי שניסו לתאר בלשכת ראש הממשלה ובצה"ל.

הסעיפים בעסקה הנוגעים לציר פילדלפי למעשה קובעים לוח זמנים ארוך יותר מאשר מסגרת הזמנים הקבועה לעסקה. כלומר לעומת העסקה המדברת על טווח של 42 יום, לוח הזמנים של ציר פילדלפי נפרס על פני 50 ימים. לפני החתימה על ההסכם, ישראל אחזה בפועל בכל אורך הציר. בעקבות ההסכם ישראל תתכנס לחמש נקודות אחיזה, מהן היא אמורה מבחינה תיאורטית "לשלוט על הציר". שאר חלקי הציר יישארו ללא נוכחות ישראלית.

בשלב הראשוני אכן יתוגברו כוחות בציר עצמו, אך ככל שיחלפו הימים הכוחות הללו ידוללו. ביום ה־50 לעסקה, שכזכור נכנסה לתוקפה ביום ראשון האחרון, תיסוג ישראל מהציר כולו. מי שאמורה לתפוס שליטה עליו היא מצרים, שאפשרה במשך שנים את תעשיית ההברחות דרך הציר לרצועת עזה. "דיברו על ציר פילדלפי כעל סלע קיומנו, ובצדק. זה ציר ההברחה המרכזי. נתניהו חזר על כך שוב ושוב. איך פתאום מתקפלים משם?", אומרים גורמים ביטחוניים ל'בשבע'.

אותם גורמים אומרים דברים דומים על נסיגת ישראל מציר נצרים, מהלך שאמור להתרחש במלואו כבר בתקופה הקרובה. "הסיפור עם ציר נצרים הוא בדיחה. אומרים לנו שיהיו בידוקים שם לאורך כל הזמן ונדע בדיוק מי האנשים שיחזרו לצפון הרצועה. אבל מדובר במאות אלפים של אנשים. אי אפשר לבדוק את כולם בצורה יסודית. וחוץ מזה, מי הבודק, ישראל? לא. מי שבודק זאת חברה אמריקנית פרטית. זאת אחיזת עיניים", הם אומרים.

"חוסר מנהיגות של נתניהו"

בלב המחלוקת על העסקה עומד החשש כי ישראל לא תחזור למלחמה בעקבות הפסקת האש, חשש שמתבסס על הרבה מאוד פרמטרים, ובראשם ההסכם עצמו. ביום שלישי השבוע כבר הודיע ראש ממשלת קטאר כי הוא יפעל לחדש את דיוני המשא ומתן בין ישראל לחמאס על שלב ב' של העסקה. על פי פרטי העסקה, אם חמאס מנהל משא ומתן מול ישראל על שלב ב', ישראל לא יכולה לחזור ולהילחם.

גם מפלגת עוצמה יהודית וגם מפלגת הציונות הדתית סימנו את הנקודה הזאת כקו האדום שלהן, לפחות בממד ההצהרתי. כל אחת מהמפלגות נוקטת עד לרגע זה קו התנהלות שונה בסוגיה. בעוצמה יהודית מהרגע הראשון הניחו על השולחן איום בפרישה מהממשלה, ולאחר קבלת העסקה בהצבעה פרשה מפלגת עוצמה יהודית מהקואליציה. במפלגה הדגישו כי אם ישראל תחזור ותילחם ברצועה, המפלגה תחזור לקואליציה.

בציונות הדתית נקטו דרך פעולה אחרת. שר האוצר סמוטריץ' ניהל שיחות רבות עם נתניהו, במטרה להגיע לסיכומים שיבטיחו את חזרת ישראל ללחימה. הסיכומים התמקדו בשלוש בעיות עיקריות: הסעיף בהסכם שמונע מישראל לחזור ולהילחם במידה ומתנהל משא ומתן מול חמאס על שלב ב', השפעת חזרתם של העזתים לצפון הרצועה ומחיר הכיבוש המחודש של הרצועה לאור חזרת העזתים לחלקה הצפוני.

בכל הקשור לסעיף שמונע את חזרת ישראל ללחימה, ניתנה ההתחייבות הבאה: כדי ששלב ב' של העסקה יצא אל הפועל חמאס צריך להכריז על התפרקותו מנשקו. במידה ולא יעשה זאת, ישראל יכולה לחזור להילחם. החזרה ללחימה תהיה בגיבוי אמריקני. נוסף על כך, במידה וישראל תרגיש כי חמאס מנהל משא ומתן עקר, היא יכולה לחזור ולהילחם בגיבוי אמריקני. מיותר לציין כי מדובר בסעיף שאינו בר יישום, שכן חמאס לא יכריז על התפרקותו מנשקו.

לגבי המגבלות המעשיות הקשורות לחזרת התושבים לצפון הרצועה, הגיעו סמוטריץ' ונתניהו לשני סיכומים נוספים. הראשון עוסק בלגיטימציה הבין־לאומית לחזור לצפון הרצועה לאחר חזרת התושבים, והפתרון שמצאו לזה הוא התחייבות אמריקנית לתמוך בישראל בחזרה ללחימה בצפון הרצועה.

הסיכום השני עוסק במחיר החזרה ללחימה בשטח שכבר טוהר על ידי ישראל פעמים רבות. העסקה, כך אומרים גורמים ביטחוניים ששוחחנו איתם, מחזירה את חמאס לימים שקדמו לכניסה הקרקעית לרצועה. כוחותיו נפרסים מחדש בכל רחבי הרצועה, בדגש על צפונה. כמו כן גורמים במנהל האזרחי ששהו ברצועה שבועות ארוכים מסרו ל'בשבע' כי בניגוד לניסיונות לצייר כאילו הרצועה חרבה, בפועל רוב הרצועה עומד על תילו, ורק חלקים ספציפיים ביותר נהרסו במהלך המלחמה. המשמעות היא שחזרה למלחמה תעלה בחייהם של חיילים רבים. בכיבוש הראשון של הרצועה נהרגו מאות חיילים.

הפתרון לזה, לפי ההתחייבויות שהעניק נתניהו לסמוטריץ', הוא שינוי מקצה לקצה של שיטת הלחימה של צה"ל. שיטת הלחימה, בדגש על שיטת הפשיטות שהוביל הרמטכ"ל היוצא הרצי הלוי, נתונה כבר תקופה ארוכה לביקורת חריפה במיוחד נוכח המחירים הכבדים שהיא גובה וחוסר היעילות שלה בשטח. כחלק מאותו שינוי "סוכם" בין ראש הממשלה לשר האוצר כי הרמטכ"ל יוחלף, מהלך שבלאו הכי נתניהו ושר הביטחון כ"ץ כיוונו והובילו אליו בשבועות האחרונים. ביום שלישי השבוע הודיע הרמטכ"ל על התפטרותו ועל עזיבתו את התפקיד ב־6 במרץ, סביב המועד שבו ישראל אמורה לסגת מפילדלפי.

אומנם הסיכומים הללו שכנעו את סמוטריץ' להישאר בקואליציה, אך בן גביר החליט שהם רחוקים מלהבטיח חזרה למלחמה. למעשה, במהלך השבוע החולף אמר השר לביטחון לאומי לשעבר לסביבתו כי הוא לא מעריך שישראל תחזור ותילחם, מה שיותיר את מפלגתו באופוזיציה. בן גביר מונה עובדות רבות שמהן הוא מסיק שישראל לא תחזור ותילחם.

בראש ובראשונה ניצב נאומו של הנשיא טראמפ בטקס ההשבעה שחל ביום שני השבוע. טראמפ הצהיר בנאומו שממשלו רוצה לסיים מלחמות, ולא לפתוח בחדשות. עוד אמר הנשיא האמריקני כי ארצות הברית תיבחן גם על המלחמות שהיא תצליח למנוע את הפתיחה בהן. מכל הדברים הללו סובר יושב ראש עוצמה יהודית כי הסיכוי שישראל תחזור להילחם נמוך במיוחד.

בן גביר עצמו מאוכזב במיוחד מנתניהו. בימים שקדמו לאישור העסקה ניהלו השניים עשרות שיחות שנפרסו על פני שעות ארוכות. במהלך השיחות הללו נתן נתניהו לבן גביר רשימת צעדים שיוכל לשווק לבייס שלו כהישגים. בין היתר, וכפי שבן גביר אמר בצורה גלויה לאחר התפטרותו של הרמטכ"ל הלוי ביום שלישי, הוצע לו לקבל את הקרדיט על המהלך. בן גביר דחה את ההצעה, וכאמור נתניהו וכ"ץ החליטו בכל מקרה כי הלוי צריך לסיים את תפקידו.

בסביבת בן גביר מצביעים בימים האחרונים גם על תחום נוסף שיצר אכזבה אצל יושב ראש עוצמה יהודית, וזה "חוסר המנהיגות של נתניהו". הדברים אמורים במיוחד על הכניעה של נתניהו ללחץ שהפעיל שליחו של טראמפ לקבלת ההסכם. "נכון, זאת הייתה שיחה קשה. אבל בסוף נתניהו הוא ראש הממשלה, ואחריותו כמנהיג היא לעמוד בלחצים ובשיחות קשות שמנהלות איתך בנות בריתך. הוא לא עשה את זה".

חרב התקציב

פרישתו של בן גביר אומנם לא הפילה את הממשלה, והוא עצמו הודיע כי לא יפעל להפיל את הממשלה בשלב זה, אך היא בהחלט טרפה את הקלפים. בבת אחת צומצמה הקואליציה מ־68 ל־61 חברי כנסת. כתוצאה מהמהלך ומהסכמים פנימיים סבוכים, חבר הכנסת צבי סוכות מהציונות הדתית נאלץ לסיים את תפקידו כחבר כנסת לטובת השר עמיחי אליהו, שחזר אליה במסגרת החוק הנורבגי.

המצב כעת הוא שהציונות הדתית ירדה ל־6 נציגים בכנסת, עוצמה גדלה ל־7, והקואליציה מחזיקה ברוב מינימלי של 61 חברים. זה לא מנע מהקואליציה לרשום הישג משמעותי השבוע, בסיועה של עוצמה יהודית, בדמות הפלתה של הצעת החוק של המחנה הממלכתי בדבר הקמת ועדת חקירה ממלכתית. בעקבות הפלת החוק, לא תוכל הכנסת להצביע עליו מחדש בחצי השנה הקרובה.

פרישת בן גביר מגבירה את הלחץ הפנים־מגזרי על סמוטריץ' לפרוש גם כן. על פי מידע שהגיע ל'בשבע' התקיימו התייעצויות קדחתניות בין שר האוצר לשורה של דמויות בכירות במגזר הדתי, כולל רבנים מרכזיים במגזר ואישי ציבור. אלו הפצירו בסמוטריץ' שלא לפרוש בשלב זה מהממשלה, אלא לדחות זאת ככל הניתן. אלא שהעצה הזאת הצביעה בעיקר על הפער הרחב בין אותן דמויות לעמדת הציבור הרחב שדורש פרישה מהממשלה בעקבות מה שמצטייר כסיום המלחמה ללא השמדת חמאס.

סמוטריץ', שרואה מאז יציאת העסקה לדרך את הזעם הפנים־מגזרי על החלטתו, החריף את הטון בשבוע החולף ואמר כי אם ישראל לא תחזור להילחם ביום ה־42 לעסקה, כלומר עם סיום שלב א', הוא לא רק יפרוש מהממשלה אלא יפיל אותה.

הדרך האפקטיבית ביותר לבצע זאת היא אי העברת תקציב המדינה לשנת 2025. על פי החוק, אם התקציב לא עובר עד סוף חודש מרץ, הכנסת מתפזרת באופן אוטומטי. מדובר בשלושה שבועות לאחר סוף שלב א' של העסקה. אלא שבסביבת סמוטריץ' מתעקשים כי הוא לא ימנע את העברת התקציב עד אז. יש לציין כי אם התקציב יעבור, היכולת להפיל את הממשלה תקטן באופן ניכר, לאור התחייבות יאיר לפיד ובני גנץ לתת לנתניהו רשת ביטחון כדי להמשיך את העסקה. בציונות הדתית אומרים כי הדרך להפיל את הממשלה תהיה הצעת חוק לפיזור הכנסת, אך במסגרת רשת הביטחון צפויים גנץ ולפיד להצביע נגד ההצעה.

במערכת הפוליטית מעריכים כי ימיה של הממשלה קצרים. מי שתרם תרומה ניכרת לקיצור ימיה הוא הרמטכ"ל היוצא הרצי הלוי, בעקבות הודעתו על פרישה. לצד הרמטכ"ל, גם אלוף פיקוד דרום ירון פינקלמן הודיע על התפטרותו. אלופים נוספים בדרך להניח את המפתחות גם כן. במערכת הפוליטית סבורים כי בעקבות ההתפטרויות של הדרג הצבאי־ביטחוני תגיע דרישה ציבורית תקיפה שהממשלה תתפרק והמנדט יחזור לציבור.

"מדובר במהלך שמאיץ את התהליכים שכבר ידענו שאמורים להגיע", אומר אודי טנא, יועץ אסטרטגי ומבעלי חברת 'טנא תקשורת'. "הדרישה הציבורית היא שכל מי שאחראי למחדל ילך הביתה. בדרג הצבאי הכוונה להתפטרות, ובדרג הפוליטי הכוונה להליכה לבחירות. הציבור לא מוכן שרק חלק מהאחראים ילכו, ולכן הדרישה הציבורית לבחירות תלך ותגבר".

ומה הסיכוי שהקואליציה אכן תיענה לדרישת הציבור?

"לא מאוד גבוה. אין לה אינטרס לעשות זאת, ויש לה מספיק אצבעות כדי למנוע את זה. מבחינת כל השותפות, כולל עוצמה יהודית, הליכה כעת לבחירות היא התאבדות. אין להם הישגים להגיע איתם לבחירות, ולעומת זאת יש המון מחדלים. נכון, סמוטריץ' הביא הישג מדהים של קיזוז כספי החוב לחברת חשמל, ובן גביר חילק אלפי נשקים. אלה דברים מאוד חשובים, אבל אנשים לא הולכים בעבורם לקלפי. אז אין להם אינטרס ללכת כרגע לבחירות. לחרדים חשוב חוק הגיוס, ובכל ממשלה אחרת מצבם יהיה רע יותר. עבור נתניהו המצב עוד יותר מורכב, כי כרגע כל מה שיש לו זה מחדל 7 באוקטובר, ולא הצלחה מסחררת במלחמה".

אם כך, אתה לא חושב שסמוטריץ' יממש את האיום שלו?

"הוא יעשה ככל יכולתו לא לעשות זאת. מבחינת הציבור של שלוש המפלגות הללו מה שחשוב כרגע יותר מכול, ועל זה הוא בוחן אותן, זה פירוק חמאס. הפסקת האש הזאת מונעת את חיסולו. לכן ללכת עכשיו לבחירות, כשחמאס חי, בועט ומשתקם לחלוטין, זה צעד נוראי פוליטית ואלקטורלית בעבורן. צריך להבין שמבחינת הציבור הישראלי, כרגע התפיסה היא שבמערכה מול חמאס הגשנו לכל היותר תיקו שכולו הפסד, ובמקרה הרע זהו הפסד של ממש".

איך אפשר לרבע את המעגל?

"לנסות לצייר כאילו המלחמה נמשכת. הזווית כנראה תגיע דרך יהודה ושומרון. לא סתם קראו למבצע שהחל בג'נין חומת ברזל. זה נועד לשדר מסר שהנה ישראל יצאה לחומת מגן 2 ביהודה ושומרון, כמו שהציבור הימני דרש, והשם מתכתב עם שם המלחמה, כך שהם ינסו למכור זאת כהמשך המלחמה והשמדת חמאס ביהודה ושומרון. לא יודע כמה הציבור יקנה את המהלך הזה, אבל אלה הכיוונים שהממשלה תפנה אליהם".