בגיל 14 נעצר יהונתן בני הי"ד בגבעת אסף, הושם באזיקים, והוכנס למעצר על ידי המשטרה בחשד "שעמד ליד מקום בו זרקו אבנים".
בגיל 13 ערב ההתנתקות, נעצר אחיו הגדול ספי, עם עוד נערים בני גילו בבית ריק במוואסי ליד גוש קטיף, בחשד ש"עמד במקום בו הייתה כוונה להפגנה בלתי חוקית". בגיל 16 נעצר עוד בן שלי, אלעד, בריקוד דגלים ביום ירושלים בחשד "שדפק עם מקל הדגל שלו על שלטי פח".
שלושת הילדים האלה נולדו למשפחה נורמטיבית, יצרנית, מועילה, ללא שום עבר (ועתיד) פלילי, מדובר בבנים שלאחר מכן הפכו לאזרחים תורמים, ללוחמים עזי נפש, שאחד מהם אף נפל בקרב למען עמו.
כל זה לא היה קורה אלמלא 'רוח המפקד' של שופטים ששידרו בהחלטותיהם לאורך השנים, שזה חוקי, נורמאלי וכך ראוי לעשות למפגינים-מתנחלים ורק להם. בשביל רבים, ובתוכם אני, נתפס הדבר כאכיפה בררנית נוראה, כהיטפלות של מערכת הצדק לילדים קטנים רק בגלל העובדה שהם מתנחלים ושאפשר.
ברור לנו כשמש, שלא תהיה (ולא הייתה) מקבילה כזו בקרב מתנגדי הרפורמה, מפגינים נגד ראש הממשלה, והצועדים ברחובות למניעת פיטורי גלאנט, למרות ההפגנות החריפות בהרבה, בהן נחסמו והובערו צמתים, ושוטרים נפגעו.
אין לנו ספק שבמקרה של "אנשים אחרים בזמנים אחרים" זה היה נידון באופן מידי כ"סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה" כ"המרדה" וכ"העלבת עובד ציבור" (ע"ע השופטת פרוקצ'ה במעצר עד תום ההליכים (!) של ילדה בת 14 שהפגינה נגד ההתנתקות, וע"ע משה פייגלין שנשפט לגזר דין של 18 חודשי מאסר על חסימות כבישים, ועוד דוגמאות למכביר) זו התחושה בקרב חצי העם לפחות.
אז, אתם שחוגגים עכשיו 'ניצחון מוחלט' של הבג"ץ על לוין' (5-0). אתם ששמחים שהצלחתם לכפות את בחירתו של השופט עמית למרות הצעות פשרה ועננת חשד על ראשו. אתם שטוב לכם עם העובדה שהצלחתם (שוב) לדחוק ציבורים שלמים מייצוג בבג"ץ והעצמתם את חוסר האמון שלהם במערכת המשפט.
אתם לא מבינים שזו גם בעיה שלכם? אתם לא מבינים שאי אמון יכול להוביל בקלות לאי ציות (ח"ו) שיוביל לאנרכיה נוראה והתמוטטותה של החברה בישראל?
אתם לא מבינים שאתם לא נלחמים בלוין ורוטמן, אתם נלחמים במיליוני אנשים, חיילי מילואים ואזרחים משלמי מיסים, אחים שלכם, שאתם תלויים בהם והם בכם?
אתם לא מבינים שעל רקע של תמיכה גורפת (ונכונה) לעסקה עם חמאס כדי להציל עשרות חטופים, צורמת ההתעקשות הנחרצת שלכם לא להגיע לשום עסקה עם סער ולוין כדי להציל חברה שלמה מנתיב התרסקות בטוח?
אני לא מדבר על מי צודק, (אני מניח שאתם חושבים שהצדק המוחלט אצלכם), אני מדבר על חשיבה ארוכת טווח שמתעלה מעל חשבונות פוליטיים והשתייכות חברתית, ומוכנה להתפשר כדי להגיע למערכת משפט חזקה ומקובלת על כולם, שאותה עצמה אתם מבקשים. אם אתם חושבים שאתם יכולים לבטל בהינף יד מלא בוז, את התחושות שלי של אפליה וחוסר ייצוג בבג"ץ ובפרקליטות-חישבו שוב!
אם אתם חושבים שנכון לדחוף אותי ורבים כמוני, שמקריבים והקריבו למדינה את היקר להם, לפינה, ולדרוש מהם ציות מוחלט ועיוור למערכת משפט צבועה בצבע ערכי אחד - כדאי שתשקלו שוב! האם אנחנו לא ראויים שתוותרו קצת בשבילנו, אפילו אם אתם חושבים שהצדק נמצא אצלכם? ניצחתם הפעם בנוק אאוט, כדאי שתסתכלו מי שוכב חבול על הרצפה.