אנטישמיות במגמת עלייה

שנת 2024 הייתה שנת שיא באירועים אנטישמיים ברוב המדינות, עם עלייה דרמטית של 340 אחוזים במספר אירועי האנטישמיות בעולם בהשוואה לשנת 2022 ועלייה של קרוב ל־100 אחוזים בהשוואה לשנה החולפת. כך עולה מהדוח השנתי של ההסתדרות הציונית העולמית והסוכנות היהודית על מצב האנטישמיות בעולם.

בארצות הברית נרשמה עלייה של 288 אחוזים באירועים אנטישמיים, עם שיא בחודש אפריל 2024. האירועים כללו מקרי אלימות קשים, כמו רצח ד"ר בן הרוני בסן חוזה, תקיפות בבתי כנסת ואירועי אלימות במוסדות חינוך. הזירה הפוליטית האמריקנית הושפעה אף היא, עם התקפות על מועמדים יהודים משתי המפלגות והטרדות בקלפיות. בקנדה המצב חמור אף יותר, עם עלייה של 562 אחוזים באירועים אנטישמיים, רבע מהם היו אלימים.

באירופה המגמות מדאיגות באותה מידה. בצרפת נרשמה עלייה של יותר מ־350 אחוזים באירועים אנטישמיים, 28 אחוזים היו מקרי אלימות. סקר דעת קהל מקיף הראה כי 64 אחוזים מהצרפתים מאמינים שליהודים יש סיבה לחשוש לחייהם במדינה. בבריטניה נרשמה עלייה של כ־450 אחוזים באירועים אנטישמיים, עם כמעט 2,000 אירועים במחצית הראשונה של 2024 בלבד.

במזרח הרחוק חלה התפתחות מדאיגה של "אנטישמיות חדשה". בסין, הרשתות החברתיות הוצפו בתוכן אנטישמי ותיאוריות קונספירציה, כולל הכחשת שואה והשוואות להיטלר. השגרירות הישראלית בסין תיארה את המצב כ"צונאמי" של עוינות. ביפן ובטייוואן נרשמו הפגנות אנטי־ישראליות ומחוות נאציות, תופעה חדשה באזור.

באמריקה הלטינית המצב מורכב ומגוון. בברזיל, התבטאויות הנשיא לולה הובילו למשבר דיפלומטי עם ישראל, אך גם לגל של התבטאויות אנטישמיות ברשתות החברתיות. בצ'ילה נרשמה עלייה של 325 אחוזים באירועים אנטישמיים, בעוד שבארגנטינה נרשמה דווקא ירידה קלה במספר האירועים המדווחים, אם כי קיים חשש מהתפתחות עתידית של אנטגוניזם על רקע כלכלי.

צונאמי אנטישמי

יעקב חגואל, יושב ראש ההסתדרות הציונית העולמית, אינו מסתיר את דאגתו מהמצב הבעייתי. "צריך להבין שהאנטישמיות לא התחילה בשבעה באוקטובר, גם לא ב־1948 ואפילו לא ב־1967. האנטישמיות הייתה קיימת מאז ומתמיד. האירוע האנטישמי הגדול ביותר אי פעם היה השואה. אנחנו כן שמים לב שבשנים האחרונות יש יותר אירועים אנטישמיים בכל שנה", הוא מסביר.

לדבריו, מתקפת חמאס הפכה מנוע אדיר לשנאת יהודים. "בשבעה באוטוקבר זה הפך לצונאמי אנטישמי. ביום הזה פרצה מלחמה לא רק במדינת ישראל, אלא נגד העם היהודי כולו. באותה שבת שמחת תורה נפתח קמפיין שממומן בעשרות מיליוני דולרים על ידי אותו ציר רשע, שגם חיזק והעיר את התאים האנטישמיים בעולם, אבל לא פחות חשוב - יצר נרטיב של שנאת יהודים ושנאת ישראל".

איפה אתה מזהה את ההשפעה העיקרית של הנרטיב הזה?

"ראינו את התפקיד של הנרטיב הזה לפני עשרה חודשים בקמפוסים בארצות הברית. אלפי סטודנטים, שלא שמעו את המילה ישראל ולא פגשו יהודים מעולם, באו והפגינו נגד מדינת ישראל ונגד עם ישראל, רק מכוח הנרטיב שנבנה על ידי אותו ציר רשע. ההשפעה הזאת יוצרת בקהילות בעולם פחד אמיתי וחשש לשלוח את הילדים לבתי הספר או ללכת לבתי הכנסת. רוב המזוזות בבתי היהודים ברחבי העולם הוסרו או הועברו לפתח הפנימי של הבית. אנשים מסתובבים פחות עם כיפות. יש חשש אמיתי לגורל היהודים בתפוצות, ואני גם רואה את העתיד. מי שמפחד להיות יהודי, וזה כרגע המצב, הילדים והנכדים שלו לא יהיו יהודים".

עד כדי כך?

"חד־משמעית. יש קשר ישיר בין אנטישמיות להתבוללות. ברגע שאתה מסתיר את היהדות שלך, לא שולח את הילדים לבתי ספר יהודיים, נמנע מללכת לבתי כנסת, וזו לא ביקורת אלא עובדות, יש לך בעיה עם הזהות שלך, עם הגאווה היהודית שלך, וזה מחלחל ופוגע. בסוף התהליך הזה הילדים שלך יתחתנו עם לא יהודים והילדים שלהם לא יהיו יהודים".

"כמי שעוסק בתחום המאבק באנטישמיות יותר מ־20 שנה, אני רואה קשר גדול מאוד בין מקומות שיש בהם אירועים אנטישמיים רבים ובין התבוללות. אנחנו צריכים להבין את זה, זו האחריות שלנו כעם ישראל. האחריות שלנו היא לראות איך אנחנו מרימים את הראש בגאווה יהודית. זו אחריות של כל העם היהודי - לא רק של היושבים בציון. גם של מי שבעזרת ה' ישבו בציון וגם מי שלא יעלו לארץ. מדינת ישראל היא הבית של כולם - גם של יהודים שבחרו לא לגור כאן. המשימה שלנו כעם היא למלא את הזהות היהודית בגאווה".

ישראל צריכה לערוב לביטחונם של היהודים בעולם? לעשות יותר ממה שהיא עושה כיום?

"האחריות לביטחונם של היהודים בעולם היא של הממשלות במדינות שהם בחרו לגור בהן, זה משהו שאסור לוותר עליו. צריך לומר את זה בקול רם ובכל מקום: מדינות העולם מחויבות לביטחון היהודים כמו לביטחונם של כל האזרחים האחרים. בחלק מהמדינות לממשלות יש קשב ובאחרות פחות. את הלחץ צריכים להפעיל לא רק הקהילות היהודית אלא גם האזרחים, משום שאנטישמיות היא לא בעיה של יהודים אלא בעיה של העולם. אנחנו בהסתדרות הציונית העולמית מנסים להפעיל קודם כול את ראשי הקהילות היהודיות שיעוררו את כל מי שאפשר. חלק מהמנהיגים, לצערי, מתנהגים באופן יהודי גלותי ומשלימים עם המצב באמירה בנוסח 'זה המחיר להיות יהודי מחוץ לישראל'. אנחנו מנסים להשפיע גם עליהם כדי לשנות את המצב".

אתם גם מדברים על שינוי חינוכי, משום שהחינוך יגרום למי שנמצאים במערכת החינוכית כיום לנהוג בעתיד אחרת.

"בהקשר הזה יש הרבה מאוד עבודה, בראש ובראשונה בתוכניות החינוך. רוב בתי הספר בעולם לא מלמדים על השואה שעברו היהודים במלחמת העולם השנייה. זה פשוט מחריד. נדרשות תוכניות להכרת האחר, לא רק היהודים. מה שלא הולך בחינוך צריך להיות מוסדר בחקיקה של כל נושא המאבק באנטישמיות ואכיפה משמעותית של החוקים האלה. לצערי, אנחנו כבר בשלב של תגבור אבטחה רציני, באופן שלא היה נצרך בעבר. היום כשאתה מחפש בחוץ לארץ בית כנסת, בית ספר ולפעמים גם מסעדה כשרה, אתה מחפש שוטר, ניידת משטרה או מאבטחים, וזו מציאות עצובה. העולם חייב להתעורר, והתפקיד שלנו הוא להעיר אותו".

נוהרים למרות אזהרת המסע

במהלך השנה, למרות המלחמה, התגברה העלייה לישראל. לא מדובר באותם מספרים של עולים שנרשמו לפני המלחמה, אבל יעקב חגואל אופטימי מאוד. "מעט מאוד טיסות מגיעות כיום ארצה, ועדיין מגיעות משפחות מדהימות שבאות עם ילדים, למרות מתקפות טילים על ישראל, וזה מחמם את הלב. אני צופה שלאחר המלחמה יעלו בשנה אחת כ־100 אלף עולים. זה יהיה שיא של העשורים האחרונים. מאז 1990 לא הייתה עלייה בהיקפים כאלה", הוא מציין.

דיברת קודם על חשיבות חיזוק הגאווה היהודית. המשמעות היא חיזוק הזהות או גם עידוד עלייה?

"מאז השבעה באוקטובר יש קשב אדיר בקרב יהודי העולם. יש רצון לחזק את הזהות, יש הבנה שמדינת ישראל היא הבית של כולנו, יש אפילו התעניינות אדירה לעלייה. במהלך המלחמה עלו לישראל כמעט 40 אלף יהודים. זו אולי המדינה היחידה בעולם שיש עליה אזהרות מסע במדינות שונות, אבל יהודים נוהרים אליה בהמוניהם - בין בעלייה ובין במשלחות סולידריות ממדינות שונות.

"אני שומע ויודע על עשרות אלפי תיקי עלייה שנפתחים ברחבי העולם, כי יהודים מבינים שישראל היא הבית של כולנו והם רוצים להתחבר ליהדות, לציונות ולמדינת ישראל. המגמה ניכרת מאוד מאז השבעה באוקטובר, וזה משבר שאפשר להפוך אותו להזדמנות ובכך אנחנו עסוקים היום. להסתדרות הציונית יש היום כ־300 מורים ישראלים שליחים שמחזקים את הזהות היהודית, יש לנו אלפי כיתות אולפן ברחבי העולם כדי לחבר את היהודים לשפה העברית, והכול כדי לחזק את עם ישראל בעולם".

ארצות הברית נחשבה לאורך שנים כמקום הבטוח ביותר ליהודים. מה קרה שם?

"בשבע השנים האחרונות זיהינו עלייה מתמדת באירועי האנטישמיות בארצות הברית, ובשנה הזאת זה ניכר ביתר שאת. יש עניינים חיצוניים שמשפיעים על כך וגם התרחשויות פנימיות. גם בתוכניות החינוך בארצות הברית לא מתעסקים מספיק בסלידה משנאת היהודים, ואני בונה עכשיו על ממשל טראמפ שישנה את המצב הזה".

לפני פחות משנה, בפעם הראשונה מאז הקמתה, הכירה מדינה ישראל בנפגעי אנטישמיות בעולם כנפגעי פעולות איבה. מדובר ביוזמה שיזם חגואל, עוד כשכיהן כיושב ראש הסוכנות היהודית, ומאז הוא קידם אותה עד שהממשלה הנוכחית אישרה אותה. "במשך ארבע שנים פעלתי כדי שתהיה הכרה של מדינת ישראל בנפגעי אנטישמיות בעולם - גם מי שהם יהודים אך אינם אזרחי ישראל. עד כה הייתה הנצחה רק לישראלים. האירוע שנחרט אצלי מאוד בנושא הזה היה הפיגוע שאירע לפני כשנתיים בג'רבה בתוניסיה, שבו נרצחו שני בני דודים - אחד יהודי בעל אזרחות ישראלית, והאחר יהודי בעל אזרחות צרפתית. מדינת ישראל הכירה רק בישראלי ולא בבן דודו שהייתה לו אזרחות צרפתית בלבד".

"אני שמח שממשלת ישראל, תוך כדי המלחמה, קיבלה החלטה אמיצה להכיר גם ביהודים שאינם אזרחי ישראל שנפגעו מאירועים אנטישמיים כנפגעי פעולות איבה", הוא מוסיף. "בחודשים האחרונים בדקנו לאחור כ־200 מקרים של יהודים שנרצחו על רקע אנטישמי והכרנו בחלק גדול מהם, ובשבועות הקרובים נוציא הודעות לכל המשפחות שהוכרו. מדובר בצדק היסטורי וחיבור אמיתי של עם ישראל כולו - גם מי שלא גר איתנו כאן. יהדות התפוצות רואה בהחלטה הזאת היסטוריה של ממש".

שומר על איזון עולמי

חגואל, שנטוע עמוק בתוך הליכוד, נושא פניו גם אל ההתרחשויות האחרונות בתנועת הליכוד העולמי המייצגת את הליכוד במוסדות הלאומיים. באחרונה שר התרבות והספורט מיקי זוהר נאלץ להודיע על פרישתו מההסכם שנחתם לפני כחודשיים במוסדות הלאומיים בהובלתו, שנתן כוח רב יותר לשמאל על חשבון סיעות הימין. זה קרה לאחר שסיעות הימין בקונגרס הציוני הודיעו בזו אחר זו על פרישה מההסכם וזוהר נאלץ להודיע באופן סופי על פירוקו.

"באוקטובר עתיד להתקיים הקונגרס הציוני העולמי שהוא למעשה האסיפה הכללית של העם. אחת לכמה שנים מתקיימות בחירות לגוף הזה, גם בארץ וגם בעולם, וכך גם בתוך הליכוד העולמי. הפעם מדובר בחלוקה של 50 אחוזים נציגים מהתפוצות ו־50 אחוזים מישראל וזה חדש, כי בעבר החלוקה הייתה 60 אחוזים לנציגי התפוצות ו־40 אחוזים לנציגי ישראל. לפני כמה שנים היה ניסיון של השרים מיקי זוהר וחיים כץ לעשות שינוי ולהפוך את רוב הנציגים לישראלים. ביקשתי להפוך את זה לשוויון בנציגים למען שלום בית והבקשה התקבלה", מסביר חגואל.

הוא מציין גם כי "לקראת הבחירות הקרובות, שוב שני השרים מנסים לשנות את חוקי המשחק, והם הגישו הצעת החלטה לשינוי חוקת הליכוד בישראל, שבו הם נותנים לסניפי הליכוד בעולם רק 20 אחוזים ו־80 אחוזים לנציגי ישראל. זו לא משוואה הוגנת והאינטרס כאן הוא עסקני. השיטה הקיימת נותנת מעמד שווה לאחינו בתפוצות, וצריך לזכור שעדיין רוב היהודים לא חיים בישראל".

להערכתו, סופה של ההצעה להידחות, אבל הוא לא מתכוון להרפות מהנושא. "אנחנו נמצאים בתקופה קשה של מלחמה והתגברות באנטישמיות, וצריך להתייחס לא לאינטרסים האישיים אלא למה שטוב לעם היהודי. אני מאמין שכמו שהיה בעבר, מרכז הליכוד הוא ערכי וההצעה הזאת תידחה. אנחנו מאוד פעילים בעניין הזה בעקבות פניות רבות מסניפים של הליכוד בעולם. לראש הממשלה נתניהו הגיעו פניות מ־34 סניפי הליכוד בעולם שמתלוננים על השינוי המבוקש".

הליכוד העולמי פוגש אותנו כישראלים או בעיקר את יהודי העולם?

"הליכוד העולמי הוא הסיעה הגדולה ביותר במוסדות הלאומיים והיא מייצגת את תנועת הליכוד. הליכוד העולמי גדול מאוד בעולם ובעשור האחרון רשם עוד עלייה בכוחו. אין לי ספק שהאפקט של השבעה באוקטובר והתזוזה של עם ישראל ימינה יגדיל עוד את הכוח של הליכוד לא רק בישראל אלא גם ברחבי העולם. לגודל הזה יש משמעות כדי שבקדנציה הקרובה יהיה לנו רוב משמעותי בתוך המוסדות הלאומיים כדי לעשות דברים שאנחנו מאמינים בהם, על פי הערכים שלנו כאורתודוקסים, כימניים, כאנשים שמאמינים בתורת ישראל, בארץ ישראל ובעם ישראל".