לפני חצי שנה, בי"ג בתמוז תשפ"ד, 19 ביולי 2024, במהלך נאומו בוועידה הרפובליקנית הלאומית במילווקי, אמר דונלד טראמפ, אז עדיין המתמודד על תפקיד הנשיאות, כי "המתקפה על ישראל ב-7 באוקטובר לא הייתה מתרחשת אם הייתי נשיא".
דבריו התקבלו אז בלעג ובספקנות. אבל מי ששמע הבוקר את טראמפ מאיים כי "אם כל החטופים לא ישוחררו עד שבת ב-12 בצהריים, ואני לא מדבר על טפטופים של שניים ואחד ושלושה וארבעה ושניים, צריך לבטל את הפסקת האש ושהגיהנום יתפרץ", ואיומו כי ינתק את הסיוע האמריקאי למצרים ולירדן אם לא יסכימו לקבל אליהם את תושבי עזה, לא יכול היה להשתחרר מהתחושה שטראמפ לא קישקש אז פטפוטי הבל. קשה להשתחרר מהמחשבה שמזלו של החמאס, והאסון שלנו, בין היתר, היה שהאיש בבית הלבן היה ג'ו ביידן הרכרוכי, חסר ההבנה והעויין.
אחת הטענות נגד התוכנית של טראמפ לגבי עתידה של רצועת עזה ותושביה, עידוד הגירתם מהרצועה למדינות אחרות, היתה שהנשיא 'שלף' אותה עוד לפני שהיתה 'מבושלת' דיה. הוא קודם ירה את החץ, ואח"כ צייר סביבו עיגולים: קודם ירה סיסמא כוללנית, ועכשיו צריכים לשבת ולבדוק ולהכין את הפרטים הקטנים.
הטענה הזו, כמה לא מפתיע, נשמעה בעיקר מהצד השמאלי של המפה הפוליטית הישראלית, אלו שתמונת רצועת עזה ריקה מערבים, או לפחות מדוללת ערבים, דווקא היא מפחידה ומזעזעת אותם.
אז כדאי להזכיר לטוענים את טענת ה'שלף לפני שחשב', שכך בדיוק נולד גם הסכם אוסלו. כשרבין וערפאת לחצו את היד בבית הלבן ערב ראש השנה תשפ"ד, ההסכם שעליו חתמו דקה לפני כן שמעון פרס ואבו-מאזן היה הסכם בוסר, גודש סיסמאות כלליות בלי שמישהו בישראל הבין את המשמעות האמיתית שלהן. קראו לזה 'הסכם עקרונות' – זה היה השם הרשמי של הסכם אוסלו א'. רק אחרי חתימת ההסכם, התחילו נציגי שני הצדדים לטוות את הסעיפים המפורטים להסכמים הבאים. זה היה חידוש בשיטת משא ומתן מדיני במזרח התיכון: קודם חותמים הסכם, ורק אח"כ מגבשים את הפרטים שלו.
אם כי זה לא היה חידוש חסר כל תקדים: כאלו היו גם הסכמי קמפ-דייוויד שחתמו מנחם בגין ואנואר סאדאת ערב ראש השנה תשל"ט. אם כי בקמפ-דייוויד, בניגוד לאוסלו, העקרונות היו ברורים: נסיגה ישראלית מלאה מסיני, קשרים דיפלומטיים מלאים בין ישראל ומצרים בתמורה.
בהסכם אוסלו הסעיפים היו ברמה של קלישאות, וכשנחתמו ההסכמים הבאים היו פערים עצומים בינם לבין 'הסכם העקרונות'.
לפחות לגבי תוכנית טראמפ, העובדה שהוא חזר השבוע על כך ש"נבנה קהילות יפהפיות ובטוחות ל-1.9 מיליון תושבי רצועת עזה, במרחק קטן מאיפה שהם נמצאים". וגם שלפלשתינים לא תהיה זכות שיבה, "לא תהיה להם, כי יהיו להם תנאי מחיה הרבה יותר טובים" מלמדת שטראמפ הוא אולי שולף – אבל בוודאי רציני.