השלב הכי מסוכן בהתפתחות של כת או חסידות שוטה היא כאשר מנהיג הכת או האדמו"ר מתחיל להאמין בעצמו לשטויות שחסידיו השוטים מספרים עליו.
למדינאי הבריטי והפילוסוף הדגול בן המאה ה־18 אדמונד ברק מיוחסת האמירה כי "החנופה משחיתה את המקבל ואת הנותן".
אמירות דומות ניתן למצוא, להבדיל, גם במקורותינו. בשלב שהמנהיג בעצמו מתחיל להאמין לסיפורי המעשיות שהוא דואג להפיץ אודותיו כדי להאדיר את שמו - מנגנון ההרס מתעצם ומגיע לנקודת האל־חזור.
הכוח משחית. זה נכון בכל תחום מתחומי החיים. הגבלת קדנציות של פוליטיקאים או קציבת כהונה של פקידי ציבור נועדו בין היתר למנוע בדיוק את הבעיה הזאת. אדם שנמצא יותר מדי זמן בתפקידו - מתאהב בכוח, מתאהב בשררה, מקיף את עצמו בעדת חנפים והביקורת החיצונית וממילא גם הפנימית הולכת ופוחתת.
במערכת הפוליטית לא קשה לראות את התהליך הזה קורה. אבל הוא קורה גם במערכות המשפטיות. והכי גרוע - הוא לא קורה רק אצל ראש המערכת. המנגנון הזה הופך להיות הדי־אן־איי של המערכת עצמה.
השבוע החליט פרקליט המדינה להגיש כתב אישום נגד עופר גולן, יונתן אוריך וישראל איינהורן המשמשים כיועצים לענייני תקשורת של ראש הממשלה נתניהו. זאת בגין פרשת הטרדת עד המדינה שלמה פילבר. החקירה נפתחה לפני חמש וחצי שנים (!) אבל כתב האישום הוגש רק עכשיו. חקירה פשוטה, שהעובדות בה אינן שנויות במחלוקת בין התביעה ובין ההגנה, נמרחה על ידי מערכת המשפט מאוקטובר 2019 עד אמצע פברואר 2025. כתב האישום מחזיק כמה שורות בודדות, כשכאמור על העובדות אין ממש מחלוקת.
בכתב האישום נכתב כי בשנת 2019 התנהלה חקירה משטרתית, בין היתר נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, במסגרת פרשה 4000, שבה שימש עד מדינה מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר, שלמה פילבר.
באוגוסט 2019 קשרו שלושת הנאשמים קשר להטריד את עד המדינה פילבר בנוגע לעדות שמסר כעד מדינה ושעתיד היה למסור במשפטו של ראש הממשלה. לשם כך שכרו הנאשמים, באמצעות אחרים מטעמם, רכב עם מערכת הגברה ושלחו שני אנשים מטעמם לכתובת ביתו של פילבר בפתח תקווה. השניים החנו את הרכב מתחת לבית, והשמיעו במערכת ההגברה את קובץ הקול שהנאשמים הכינו להם, ובו הושמעה בין היתר הקריאה: "מומו תהיה גבר, צא תגיד את האמת מומו פילבר, מה הם עשו לך ששיקרת נגד ראש הממשלה, מה הבטיחו לך מומו? השמאל משתמש בך כדי להפיל את הליכוד, מומו תשמע בעצמך מה אתה אמרת לפני שהמשטרה לחצה עליך". כמו כן הושמעה הקלטה של קטע מריאיון עבר, שבו פילבר אומר כי החלטותיו של ראש הממשלה בתיק 4000 היו מקצועיות.
על פי טענת הפרקליטות, מדובר בעבירת הטרדת עד. הנאשמים אינם חולקים על העובדות, אך טוענים שכלל לא התכוונו להטריד את העד (שגם לא נכח בביתו באותו זמן, מה שמעיד שלא חש מוטרד) אלא לעשות גימיק תקשורתי בזמן מערכת הבחירות לכנסת ה־22, שנסובה לא מעט סביב החשדות נגד נתניהו (כתב האישום הוגש רק בסוף ינואר 2020).
תיק שאמורים להחליט בו לפה או לשם בתוך יום או יומיים נמשך ונגרר לתקופה של נצח. במשך תקופה ארוכה נדונה שאלת קבילות חלק מהראיות לאור העובדה שהמשטרה ביצעה חיפוש בטלפונים של החשודים בניגוד להלכה של בית המשפט העליון בנושא. לאחר מכן החל תהליך מרשים ביותר של גרירת רגליים בניצוחו של פרקליט המדינה עמית איסמן. בכושר האנטי־מנהיגותי שלו הצליח איסמן לא לקבל החלטה ולהעביר את תפוח האדמה הלוהט הזה מפה לשם, עד שכבר לא נותרה לו ברירה.
באחת הישיבות שבהן דנו בתיק הזה נתגלעה מחלוקת בין המשנה לפרקליט המדינה (שבינתיים הספיקה כבר לפרוש) ליאת בן ארי ובין הפרקליט המלווה של התיק הזה, חיים ויסמונסקי, המשמש כמנהל מחלקת הסייבר בפרקליטות. בן ארי טענה שחובה לנקוט יד קשה כדי להגן על עדים, זאת מכיוון שלטענתה עדי התביעה בתיק האלפים חוששים להעיד ונותנים בסופו של דבר עדות רכה ונוחה יותר לביבי מהעדות המקורית שלהם במשטרה. לטענתה, בתיק הזה נחצו קווים אדומים. מנגד חיים ויסמונסקי טען שזה תיק שרשום עליו "זיכוי", וזו תהיה טעות להגיש אותו.
עמית איסמן התקשה לקבל החלטה ופנה לקבל חוות דעת נוספת, של עורך הדין ניסים מירום, ולאחר מריחה ועיכוב של איסמן הוא הורה על הגשת כתב האישום. אלא שכתב האישום מוגש לאחר שכל עדי התביעה סיימו להעיד. כך שאותה הגנה ואותו מסר גם ככה לא רלוונטיים, לפחות לא לעדים בתיק האלפים. תיק חקירה פשוט על הטרדת עד המדינה שנפתח עוד לפני שהוגש כתב אישום נגד ראש הממשלה, מוגש בסופו של דבר בצורה של אטריות קפואות.
זה הדי־אן־איי של המערכת: סחבת, חוסר יעילות, חוסר יכולת להפריד בין עיקר לטפל. אבל יש פה משהו מעבר לזה. איסמן לא היה מרוצה מהעמדה של הפרקליט המלווה, אז הוא ביקש חוות דעת של פרקליט ממחוז אחר. תיק חקירה פשוט ביותר, שלא נדרשת בו שום חוות דעת מורכבת. אפשר להחליט להגיש, ואפשר להחליט שלא. אין פה שום שאלה משפטית אולטרה מורכבת. אבל איסמן לא יכול לסבול שמישהו יחשוב אחרת ממנו, אז הוא העביר את התיק כאמור לפרקליט אחר (ראוי ומוערך) שיחווה בעבורו את הדעה הרצויה לו.
כישורים רלוונטיים: מקורביזם
האירוע הזניח הזה הוא בסך הכול דוגמה קטנה להתנהלות הכוללת של עמית איסמן. לאחרונה מינה איסמן את המשנה שלו לעניינים פליליים. מי שזכתה בתפקיד לשמונה השנים הקרובות היא אפרת גרינבוים, כשהנימוק האמיתי היחיד למינוי שלה על ידי איסמן הוא שמדובר באשת אמונו מפרקליטות מחוז חיפה. אין מישהו שמצליח להגן על המינוי הזה מבחינה מקצועית, ולהסביר את ההיגיון בבחירה בה.
על התפקיד התמודדו שלושה פרקליטים: דני ויטמן, פרקליט מחוז ירושלים במשך שמונה שנים; רחל מטר, מנהלת המחלקה הפלילית מאז אמצע 2019; ואפרת גרינבוים, מנהלת המחלקה הבין־לאומית מאז יולי 2021. ויטמן מנהל 100 עובדים, מטר מנהלת 50 עובדים, וגרינבוים מנהלת 25 עובדים. מי זכתה? המועמדת עם הכי פחות ותק וניסיון ניהולי והצלחות. לפני שלוש שנים, מינה אותה איסמן לתפקיד מנהלת המחלקה הבין־לאומית בפרקליטות, כשהיא עוקפת שורת מועמדים עם ניסיון רלוונטי פי עשרה ממנה.
בניגוד להליכים הקודמים, ההליך שבו נבחרה גרינבוים לתפקיד מנהלת המחלקה הבין־לאומית לא כלל בחינה כלשהי על שליטה בשפה האנגלית. כלי בסיסי ביותר לתפקיד בין־לאומי נזנח, באורח פלא כשהיא התמודדה לתפקיד. חלפו שלוש שנים, וכעת איסמן מינה אותה לתפקיד המשנה לעניינים פליליים ולנהל את כל המחלקה הפלילית של הפרקליטות.
בדרך כלל אנשים רצים להחמיא ולפאר את המועמד שנבחר, כדי להתחנף אליו או כדי לרכוב על ההצלחה שלו. פה אין מישהו שמתנדב למשימה הזאת. גרינבוים היא לא אדם מושחת חלילה, אבל המינוי הזה הוא כל כולו מקורביזם. העובדה שידענו מראש שהמועמדת עם הכי פחות ניסיון ניהולי היא זו שתיבחר על ידי ועדת המכרזים שבה שולט עמית איסמן מספרת את כל הסיפור.
לטענת עורך הדין יובל קפלינסקי, שאותו החליפה גרינבוים לאחר שסיים את כהונתו, עמית איסמן הורס את הפרקליטות עם מינויי מקורבים, והוא מעדיף אותם למרות שיש קונצנזוס מקיר לקיר שיש מועמדים ראויים יותר. לטענתו, איסמן מתייחס למשרות הבכירות ביותר בפרקליטות כמו אל ראש לשכה, מתמחה ועוזר.
זה תהליך נורא ואיום. גם ככה מדובר במערכת חזקה ביותר, שלא ניחנה ביכולת מרשימה במיוחד של מודעות עצמית, ביקורת עצמית או מסוגלות לקבל ביקורת חיצונית. איסמן מחריף את הבעיה וממנה לתפקידים הבכירים ביותר את האנשים המקורבים לו. המסר שאני שומע מאנשים טובים במערכת הוא שאם אתה רוצה להתקדם - אתה חייב ליישר קו ולהתאים את עצמך לרוח המפקד. אנשים ששוחחו על כך עם לשכת היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה טענו בפניי שהתשובה שהם קיבלו היא שאין ליועמ"שית יכולת להתערב לפרקליט המדינה בענייני מינויים בתוך הפרקליטות. כמובן שבהחלט יש לה יכולת. אין לה רצון.
דני ויטמן היה פרקליט שהיה לו את העוז להתווכח מקצועית וניהולית עם איסמן. הוא לא התבייש מלהציג את העמדות שלו בפורומים הראויים. איסמן הראה לו את הדרך החוצה.
לא נתגעגע
השבוע בשעת ערב הוציאה לשכת פרקליט המדינה את ההודעה הבאה: "משטרת ישראל חייבת לתעדף את הטיפול בעבירות השחיתות השלטונית, הן מהבחינה המודיעינית והן מהבחינה החקירתית". כך אמר היום פרקליט המדינה, עמית איסמן, בכנס של אגף החקירות והמודיעין במשטרת ישראל.
איסמן הדגיש כי "מתוך ההבנה של חשיבות הטיפול בתופעה חמורה זו, תיקים אלה תועדפו על ידינו בפרקליטות המדינה. פרשיות השחיתות המשמעותיות מטופלות בעיקר על ידי שתי יחידות פרקליטות ארציות, אשר להן המומחיות בתיקים אלה". הוא הדגיש כי תיקי השחיתות השלטונית מפוקחים באופן אישי על ידו ועל ידי היועצת המשפטית לממשלה, במטרה לפתוח חסמים בחקירה ולקדם את כל הדרוש בטיפול בהם.
"משטרת ישראל חייבת לפעול בצורה נחושה על מנת לבער את נגע השחיתות השלטונית, לצד הצורך במיגור הפשיעה האלימה, אותה מובילים לא פעם ארגוני הפשיעה ומשפחות הפשע", אמר פרקליט המדינה. "כל עיכוב בטיפול בפרשיות מסוג זה פוגע במרקם החברתי ומעצים את תחושת הניכור של האזרח מהמוסדות הממלכתיים וממערכת אכיפת החוק. בסופו של יום השאלה היא שאלה של תיעדוף וסדר קדימויות. משטרת ישראל חייבת לתעדף את הטיפול בעבירות השחיתות השלטונית, הן מהבחינה המודיעינית והן מהבחינה החקירתית".
איסמן הוסיף כי "חשיפת עבירות בכלל, ועבירות שחיתות שלטונית בפרט, חייבת להיעשות על ידי משטרת ישראל ולא על ידי תחקירים עיתונאיים, טובים ככל שיהיו. לצד המחמאות לאותם תחקירים עיתונאיים, זו אינה דרך המלך לחשיפת עבירות שחיתות ולחקירתן". הוא ציין שאין לו ספק ש"בידיה של משטרת ישראל כלים לא פחות טובים מאלה של העיתונות החוקרת, הן כדי לחשוף עבירות והן כדי לחקור אותן. בסופו של יום, הכול שאלה של החלטה, תיעדוף והקצאת משאבים".
חלפו כמה שעות מפרסום ההודעה הזאת, ואיסמן הגיש את כתב האישום נגד יועצי ראש הממשלה בפרשת הטרדת עד המדינה פילבר. נדרשת באמת מידה גדושה של חסר מודעות עצמית, ונדרשת תקשורת מאוד מאוד מגויסת לטובתך ואתה נדרש להיות מוקף בעוד ועוד באנשים חנפים או מורתעים, כדי להצליח לתקוף את המשטרה על אי תיעדוף תיקי שחיתות ציבורית בניגוד לתיעדוף הגבוה הקיים בפרקליטות, ואז למחרת להגיש כתב אישום פשוט של כמה שורות נגד יועצי ראש הממשלה באיחור של חמש וחצי שנים.
אין מראות בלשכת פרקליט המדינה איסמן. כהונתו אמורה להסתיים בעוד כשנתיים. לא אתגעגע. ועד אז? ה' יעזור לנו.
לתגובות: [email protected]