רן גלבוע, אביה של התצפיתנית דניאלה שנחטפה על ידי חמאס מבסיס נחל עוז והוחזרה מהשבי בעסקת החטופים הנוכחית, מספר לראשונה על העדויות הקשות מהשבי ששמע מבתו.
האב סיפר בראיון ל"ידיעות אחרונות" על הסרטון המזעזע שפרסם חמאס במהלך ימי השבי של בתו ובו צילומים המעידים, כביכול, כי נרצחה. "ראיתי באותו הרגע מסך שחור מול העיניים, הזמן עצר מלכת. אחרי שנה של סבל בשבי, אמרתי לעצמי שעוד רצחו אותה, לא ידעתי מה לעשות עם עצמי.
בדיעבד התברר שהכל היה ערוך ומבוים, הם ביקשו ממנה לשכב, עטפו אותה בסדינים, איפרו אותה, הבליטו את הקעקוע שלה. הם עשו סרטון מכוון ואותנו גמרו בבית, היינו חסרי אונים", הוסיף.
גלבוע מציין כי "הבנות ראו מחזות קשים כולל מוות של החברה הקרובה ביותר שלהן. המחבלים חילקו אותן בין המתים לחיים, הן ראו וידויי הריגה ומראות מזעזעים אחרים. אחרי שעות ארוכות שהיו כפותות, הן הועברו לג'יפ. אנחנו בכלל חשבנו שהן בחמ"ל, היינו נאיבים שהכל אולי בסדר, אבל אז הבנו שהיא הייתה במיגונית. הבעיה שבסרטון של הג'יפ לא ראינו אותה. יומיים לא ידענו מה קורה בכלל, חבר של דניאלה עשה עריכות של הווידיאו, אחרי שבהתחלה נראה שיש רק שלוש תצפיתניות בג'יפ, וכך גילינו שהיא הייתה על הרצפה בדרך לעזה".
הוא תיאר שלב מסוים בשבי שבו במשך כשבועיים נעה דניאלה בין חיים למוות. "בשלב מסוים הייתה הפגזה ליד המקום ששהו בו. בזמן שהמלחמה הייתה עצימה, לא היו מים ודניאלה והחברות נאלצו לשתות מי תהום מטונפים. זה גרם לה לחלות בחיידק קשה בבטן, היא הייתה במשך שבועיים בין חיים למוות. היו ימים שנאלצו לאכול אוכל של חמורים, משהו שהוא לא אכיל ולא לעיס. עם ירקות מעופשים בתוך איזה קמח קשיח".
לדבריו, תושיתה של בתו, סייעה לה רבות בשבי. "דניאלה גאונה, היא ידעה לתמרן את החוטפים שייתנו לה לשמוע רדיו ולראות טלוויזיה, אל-ג'זירה ו-i24news. היא ראתה את אמא שלה התותחית, אורלי, כמה שהיא לביאה וזה היה חשוב לה. היא לא ידעה אם היא תחזור או לא, היה חוסר ודאות. היא אמרה לה שאם היו מחזירים אותה שבועיים שלושה לפני הן היו נראות כמו הגברים שחזרו בפעימה שעברה. האכילו אותן לקראת השחרור ורק שלושה ימים לפני הודיעו להן על השחרור".
לפני כשבועיים, ימים ספורים לאחר שחרורה, פרסמה דניאלה פוסט ראשון מאז שחרורה בו היא מביעה תודתה לעם ישראל ומשתפת את חוויותיה מהשבי והחלום שהגשימה - לברך 'הגומל'.
"איזו שנה הזויה עברה עלי ואני לא יודעת מאיפה להתחיל. אני חושבת שקודם כל אגיד לכולם תודה", פתחה גלבוע את הפוסט.
היא ביקשה להודות "לאנשים שבמשך שנה ושלושה חודשים תמכו במשפחה שלי, שלא עזבו ולא התייאשו או איבדו תקווה לרגע. תודה שחיכיתם לי, תודה שלא האמנתם לשמועות הנוראיות, תודה שהמשכתם להתפלל בשבילי במשך כל התקופה הזו. זאת הייתה הבקשה האחרונה שלי לפני שנחטפתי. לא רציתי להתייאש ולהיפרד, אז במקום התפללתי והאמנתי בכל ליבי שהסוף שלי הוא לא שם, במיגונית הזאת".
גלבוע שיתפה גם ברגעי החטיפה, כשהיא התפללה על הבנות שהיו עמה: "התפללתי על כל הבנות שאיתי במשך חצי שעה כי הרגשתי שלא יכולתי לעשות שום דבר יותר טוב חוץ מזה באותו הזמן. לא יכולתי לאחז בביטחון שאולי ייתן לי הצבא ואולי יבוא להגן עלי, לא יכולתי להיאחז בביטחון שאולי תיתן לי המיגונית, כי לא מדובר רק בטילים, לא יכולתי להיאחז באותו רגע גם בבנות הבודדות שהיו חמושות".
"ידעתי שהדבר היחידי שיכול להציל אותנו זה האמונה", כתבה דניאלה וסיפרה כי "אתמול בבוקר קראנו אני, קרינה, נעמה, לירי ואגם את ברכת 'הגומל' בבית הכנסת. לרגע הזה חיכיתי מהיום ששרדתי את השבעה באוקטובר. להודות לה׳ שכנגד כל הסיכויים הציל אותנו מהדבר הנורא מכל".
בהמשך סיפרה על רגעי השחרור והמפגש המרגש עם בני משפחתה לאחר 477 ימים בשבי: "לפני שמונה ימים, אחרי 477 ימים בשבי, נפגשתי סוף סוף עם האהובים שלי, עם המשפחה שחשבתי עליה ודאגתי לה יותר משדאגתי לעצמי. עם האנשים שהיו איתי שם אומנם לא פיזית אבל בלב, שלא ויתרו ועשו הכל כדי שאחזור. הם חיזקו אותי כל הזמן אפילו בלי שהם ידעו. תודה לכם משפחה יקרה שלי. תודה לכם חברים וחברות אהובים שנלחמו עלי עד שאחזור".
היא הוקירה בפוסט את חיילי צה"ל על גבורתם, כולל אלו שנפלו בקרב: "תודה לכל החיילים הגיבורים שנלחמו באומץ לב ענק ולאלו שמסרו את נפשם במטרה אחת גדולה מול העיניים: למצוא ולהחזיר את כולם הביתה. את כל אחד ואחת מאיתנו. אני כל כך מעריכה ואוהבת אותכם ושולחת לכם חיזוקים גם להמשך, אתם אלופים".